בימים האחרונים יצא לחנויות ספרו של ד"ר ראובן גל, לשעבר הפסיכולוג הראשי בצה"ל, שערך את הספר "בין הכיפה לכומתה", אסופת מאמרים המציגים היבטים שונים של המציאות הצבאית-דתית. ספרו יעמוד במרכז יום עיון שיתקיים ביום ב' הקרוב בסמינר אפעל. בראיון לערוץ 7, אומר ד"ר גל, כי אין לו שום דבר נגד החיילים בני הציונות הדתית, שנחשבים לטובים ולמסורים ביותר, אך הוא מציג ספר מחקר סוציולוגי-מקצועי שמציג את העובדות כמות שהן. "הבאנו בספר חוקרים מובילים, כמו פרופ' סטיוארט כהן, אסא כשר ואשר כהן. הספר מתאר בתחילתו את הנתונים המספריים. בשני העשורים האחרונים השכיחות של חובשי הכיפות הסרוגות בני הציונות הדתית, ביחידות הקרביות של צה"ל ובעיקר ביחידות החי"ר גדלה בהתמדה בקו ליניארי עולה, זה בולט במיוחד ביחידות החי"ר של צה"ל ובבה"ד 1 בי"ס לקצינים". "אם לפני 20 שנה, שיעור חובשי הכיפות שסיימו בבה"ד 1 קורסי חי"ר היה ארבעה אחוזים, היום הוא ארבעים אחוזים. יש מפקדים בכירים בצבא, מג"דים, מח"טים כולם בני הציונות הדתית, השכיחות שלהם גבוהה בהרבה יחסית לגודלן באוכלוסייה כולה, תופעה אגב שמאפיינת תחומים נוספים במגזר האזרחי". ד"ר גל, ששימש כפסיכולוג צה"ל בתקופת העקירה מסיני, טוען כי ההשפעות "הדתיות והימניות" מחלחלות לשטח, "יש שינויים מבניים, כמו הרבנות הצבאית שהתרחבה ונעשתה דומיננטית יותר, גם בכל מה שקשור בהנחלת ערכי לחימה, מה שהיה בעבר נחלתו הבלעדית של חיל החינוך. מעבר לכך מפקדים הם גם מחנכים, הם מטמיעים תפיסות עולם. "כל עוד יש ייצוג שוויוני למפקדים מכלל האוכלוסייה וייצוג לכל תפיסות העולם זה טוב, אבל מה קורה כשיש רק מפקדים דתיים עם תפיסה דומיננטית אחת? זה כבר יותר בעייתי. הייתי טוען את אותה הטענה גם אם זה היה קורה מהצד השני, שאנשי שמאל היו משתלטים על מוקדי הכוח בצבא. אנחנו אגב זוכרים שבן גוריון נדרש לזה והוא אף סילק והרחיק כמה מפקדים מהתנועה הקיבוצית, כמו שקרה ליגאל אלון", אמר.
