"בביהכנ"ס [בבית הכנסת] החדש הזה התפללו ותקעו בשני הימים דרה"ש [דראש השנה], ובשעת קריאת התורה נכנסו לביהמ"ד [לבית המדרש] הנ"ז [הנזכר]. אחר גמר התפלה פתח מר נח גלאזשטיין, את דלת הכניסה לבהמ"ד, והרבה מבקרים באו כל היום מאשר באו להתפלל שם. בין המבקרים היו מחברי משרד הרבנות ורבים מנכבדי ירושלים. כ[ו]לם הביעו את ברכותיהם למשתדל מר נ. גלאזשטיין על השתדלותו בענין הזה שעל ידו נתנה האפשרות להתפלל לפני כותל המערבי, את כל התפלות בקביעות בכל הימים". (דאר היום, 9.10.1921, עמ' 3) מי היה מר נח גלזשטיין? מה היה תפקידו וכיצד זיכה את הרבים הבאים לכותל המערבי? בשבועות האחרונים התוודעתי מעט לדמותו של ר' נח ברוך גלזשטיין, השמש האשכנזי של הכותל המערבי. עדות מוקדמת לאזכור שמו מצאתי בעיתון 'החבצלת' מ-11.11.1887, שבו נכתב כי הוא נתמך על-ידי חברת 'עזרת נדחים לתפארת משה ויהודית'. חברה זו נוסדה לכבוד בני הזוג מונטיפיורי בשנת 1883 ועסקה בסיוע לדיור ליהודים עניים בירושלים, כמו למשל הקמת בתי ההקדש לבני העדה התימנית בכפר השילוח. בנוסף לכך תמכה החברה בהכשרת צעירים מ'היישוב הישן' לעבודה (פרודוקטיביזציה) וכך למד גלזשטיין מקצוע - סופר סת"ם. מעדויות מאוחרות עולה כי זמן קצר לפני כן הוא עלה לארץ-ישראל והתיישב בירושלים. מאין בא? ומתי נולד? רב הנסתר על הגלוי. לאחר הכיבוש הבריטי של ירושלים (דצמבר 1917) החל גלזשטיין לשמש בקודש בכותל המערבי מטעם העדה האשכנזית לצד בני משפחת מיוחס ששימשו בתפקיד זה מטעם העדה הספרדית עוד משלהי המאה התשע-עשרה והורישו את הזכות לכהן בו מאב לבן. כאמור ב-1921 שכר גזלשטיין שני חדרים ליד המבוא לרחבת הכותל והשמיש אותם לטובת בית כנסת, שבו התפללו יהודי ירושלים באופן תדיר בכל ימות השבוע , שבתות, מועדים וחגים. יהודי בוכרי בשם שמעון בן-ציון סחרוב העיד לימים בפני 'ועדת הכותל הבינלאומית' כי תרם ספר תורה לבית הכנסת והתפלל בו בשבתות בקביעות. אם-כן יוזמתו של גזלשטיין להקמת בית כנסת בסמוך לכותל המערבי הצליחה היכן שרבים וטובים לפניו כשלו. בספרי ההיסטוריה נחרת שמו של גלזשטיין (במרבית המקרים הוא נזכר כשמש הכותל ללא ציון שמו) בעקבות מאורעות יום הכיפורים תרפ"ט (23-24.9.1928), שבמהלכו הוסרה באלימות המחיצה שהפרידה בין נשים לגברים במהלך התפילה ברחבת הכותל המערבי. התקרית התרחשה תחת פיקודו של מפקד משטרת ירושלים, דאגלס דאף, שקיבל את ההוראה מסגן מושל המחוז אדוארד קית'-רותץ', שנודע כעוין את היישוב היהודי. יש רבים הטוענים כי אירוע זה היה אחד המחוללים שהובילו לפרוץ מאורעות תרפ"ט (אוגוסט 1929). שנה לאחר-מכן (אוגוסט 1930) זכה גלזשטיין לכתף קרה מ'ועדת הכותל היהודית', שכללה את המוסדות הלאומיים ו'אגודת ישראל' שטענו כי נשמעו "תלונות חמורות נגד התנהגותו...לא רק בענינים כספיים אלא גם בענינים אחראיים ביותר..." ועל-כן הוחלט לפטרו-לנשלו מתפקידו. עם זאת הרב הראשי האשכנזי לארץ-ישראל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והרבנות הראשית התנגדו לכך והוא שב לשמש בקודש. בשלוש השנים הבאות הוסיף גזלשטיין לשהות בבית הכנסת שייסד בכותל המערבי. במהלכן הוא נזכר פעמים בודדות ביומנו של הרב יצחק אביגדור אורנשטיין, שהתמנה באותה שנה מטעם המוסדות הלאומיים למפקח על המקום הקדוש. ב-4.9.1932 פורסם ב'דאר היום' מאמר מתורגם לעברית של דאף שבו האשים את קית'-רותץ' בהחלטה לפירוק המחיצה שהתגלתה כהרסנית "בטוח הדבר שאילו היו משאירים את המחיצה במקומה, לא היה איש מרגיש בה ושום ערבי לא היה שם לב אליה". למחרת פורסם באותו עיתון ראיון עם גלזשטיין שבו הצהיר כי למעלה מארבע-עשרה שנה הוא ממלא את תפקיד שמש הכותל המערבי "...יש בידי כמה תעודות החתומות על-ידי הרבנים הראשיים המעידים על עבודתי ומסירותי לכתלנו. מדי שנה בשנה הוכנסו בו ברשות הממשלה או המשטרה כמה שכלולים לנוחיות המבקרים והמתפללים". מעדותו עולה כי יום הכפורים תרפ"ט (ספטמבר 1928) לא הייתה הפעם הראשונה, שבה סידר מחיצה בין הנשים והגברים "שש שנים לפני כן רגיל הייתי ב"ימים הנוראים" לשים מחיצה שהפרידה בין הנשים והגברים ובמשך זמן כה רב לא שם אליה איש לב". ביולי 1933 פורסם בעיתונות העברית בארץ-ישראל כי גלזשטיין נפל מגג ביתו. הוא הובל לבית החולים 'שערי צדק' ובחלוף יומיים נפטר מפצעיו אור ליום שישי, כ' בתמוז תרצ"ג (14.7.1933). גלזשטיין הובא לקבורה בבית העלמין בהר הזיתים ומאוחר יותר פורסם כי הוא נפטר מהתקף לב. בתקופת ירושלים המחולקת (1967-1948) חוללו בתי העלמין היהודיים בהר הזיתים. בחורף 1969 התגלתה מצבתו עם עוד מאות מצבות ששימשו לביצור עמדות הלגיון הירדני בעיר. על מצבתו נכתב כך - "הרב נח בר' שלמה גלזשטיין שמש כתל מערבי כ' תמוז תרצ"ג". מבירור קצר שערכתי עם יצחק גלבשטיין מחברה קדישא הראשית והכללית (פרושים) בירושלים איתרנו את מקום קבורתו בהר הזיתים, בית העלמין גניזת סת"ם, חלקה 7 שורה 4 קבר מספר 4. יש לציין כי על קברו הונחה מצבה חדשה (בשלב הנוכחי ללא כיתוב) וזאת כחלק משיקום הקברים שנעשה בהר הזיתים. לציון שמונים שנה לפטירתו ביקשתי להאיר ולו במעט את דמותו של גלזשטיין ולעשות עמו חסד. באם למישהו מהקוראים יש פרטים נוספים אודותיו נא צרו עמי קשר להמשך המחקר. ד"ר דותן גורן הוא עמית מחקר בקתדרה ללימודי תולדות קק"ל ומפעליה באוניברסיטת בר-אילן ומלמד בביה"ס ללימודי ארץ-ישראל וירושלים במכון לנדר. חוקר את המאמצים היהודיים לקניית אחיזה במקומות הקדושים ואתרים-היסטוריים בארץ-ישראל בעת החדשה.
