שירת שולמית - סיפורו של מאבק אופטימי בסרטן פסימי, שולמית היימן, ראובן מס, 110 עמ' יש משהו מאוד לא קל בלקחת ספר-יומן ליד בידיעה שהוא לא יסתיים טוב, ללוות את הגיבורה שלו ולדעת שבסוף יהיה צורך להיפרד. ארבעה חודשים לאחר שילדה את בנה הקטן, התגלה סרטן בגופה של שולמית היימן, אם לשבעה. מאז היא נאבקה בו, במשך כארבע שנים קשות ומפרכות, עם כל המורכבות האישית, המשפחתית החברתית. לבסוף נפרדה מהעולם בייסורים, אך מתוך מודעות שלמה. פרט לפרק אחד (וחשוב) שכתבו בנותיה של היימן, ופרק הסיום שכתב בעלה, רק היא כותבת, משתפת ומתארת את המתרחש מנקודת המבט המיוחדת שלה. הספר מספק הצצה די נדירה לעולמו הפנימי של חולה הסרטן, ומכיוון ששולמית מצטיירת כאישיות מיוחדת - וכנראה גם בעלה, המלווה והתומך - ההתמודדות שלהם מעוררת השראה. מאבקה של היימן במחלה הקשה פורסם לראשונה ב'מקור ראשון', שם היה ניתן לקרוא מדי שבוע מה עובר עליה ועל משפחתה. אבל כאן, בספר, התקוות וההתבדות, ההתעקשות על המשך המלחמה וההומור למרות הכול מאוד מרוכזים, ולכן האפקט חזק יותר, כואב יותר ומלמד יותר. כבר מההתחלה החליטו בני הזוג היימן שלא להסתיר את המחלה מהילדים או מהסביבה. למרות שלא כולם הסכימו איתם, הם החליטו שלא כדאי לבזבז אנרגיה על הסתרה. הם סיפרו לילדים, בכו איתם, חיזקו אותם והתייעצו איתם לאורך כל הדרך באשר לתמיכה ולעזרה שיקבלו מהסביבה. בין פרקי הספר שזורים תקווה גדולה ועימות עם המציאות, תחושה של הליכה לאיבוד בתוך המחלה, התמודדות עם תופעות לוואי לא מוכּרות והמון המון אמונה, אופטימיות והכרת הטוב כלפי המשפחה, החברים והצוות הרפואי. מצד אחד היא מתפללת שתזכה להכניס את ילדיה לחופה, ומצד שני מודה על כל יום שקיבלה. קשה לה מאוד עם התרופות והחולשה האדירה שהן מביאות עמן, ומצד שני כשהיא מביאה הביתה הליכון היא מקשטת אותו במדבקות כדי שייראה נעים. הרצון לחיות כשההומור הוא חלק מהחיים, לאפשר לילדים חיים מלאים ולהתעקש רק על הדברים הנכונים, ניכרים מכל משפט ב'שירת שולמית'. הספר חושף אותנו כמעט רק לרגעי המחלה של שולמית, ואין בו פרקים שמדברים עליה ומהללים אותה. פרקי היומן שלה והתמונות הנלוות מדברים בעד עצמם ומגלים אישיות מדהימה. אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו, וכנראה שגם במחלתו. אם כך היא נהגה בעת מחלתה, מעניין איך פעלה כשהייתה בשיא כוחה. ספר חשוב לחולים, לקרובים ולמקורבים וגם סתם, לאנשים שרוצים לעזור לזולתם.