חבר הכנסת יוני שטבון (הבית היהודי) קובע היום (ראשון) כי ככל הנראה גם מזכיר המדינה האמריקאי נואש מחזון שתי המדינות. בראיון ליומן ערוץ 7 הוא מציג את חזון החלופה לתכנית זו, חזון שלטעמו חובה על הימין הישראלי להציג בזירות השונות כחלופה לרעיון השמאל שקרס. "יש אובססיה על גבול הטירוף סביב הרעיון של שתי המדינות, ולא מעט הולכים אחרי הרעיון כשבויי חרב", אומר שטבון הקובע כי אל מול קריסת המודל שהציג השמאל קיים קמפיין אגרסיבי המקבע תפיסות עולם בישראל, ולמעשה בבחינת השנים הארוכות שחלפו מסתבר ש"תפיסת השמאל לאורך השנים ניצחה. רעיון הקמתה של מדינה פלשתינית שלפני עשרים שנה אסור היה להיאמר נשמע היום גם בימין. התפיסה בשיח התקבעה על ידי השמאל", הוא אומר וקורא לשינוי שיח מתוך הצגת עמדה חליפית. לדבריו של שטבון יש לבחון את הדברים לא על פי מה מקובל לחשוב באליטה הישראלית אלא על פי מה חושב הציבור הישראלי ומה נכון למדינת ישראל. לטעמו העם מבין שרעיון שתי המדינות קרס, וכי "הציבור יותר ציוני ממייצגיו בכנסת", ומשום כך על 'הבית היהודי' להיות נושא דברו של רוב העם. זאת מתוך גישה כלל ישראלית ולא מגזרית. עם זאת סבור שטבון כי בעייתו של הימין הישראלי היא שעד כה עסק בשאלת ה'מה לא' ולא אמר מה כן צריך לעשות, ואת המתווה הזה יש לקדם על מנת שלא להמשיך ולנהל את הסכסוך אלא לפתור אותו. לטעמו של שטבון בסיס הרעיון הוא ההבנה שיהודה ושומרון הם חלק ממדינת ישראל ולהיות ערוכים ומוכנים לתכנית בה קיימת מדינה יהודית ובה מיעוט ערבי. באשר לאיום הדמוגרפי מזכיר שטבון שלצד המאיימים מהאקדמיה קיימות גם אסכולות הפוכות המציגות נתונים הפוכים. עם זאת הוא מזכיר את האיומים הדמוגרפיים שריחפו מעל הקמתה של המדינה, איומים שהועברו לבן גוריון על ידי אישים כחיים וויצמן ואחרים, ולמרות עמדותיהם הוחלט שלא להמתין ליום בו יהיה רוב יהודי בארץ ישראל אלא להקים את המדינה. שטבון סבור כי בירור אמיתי ומעמיק יגלה שמרבית הפלשתינים מעדיפים להגר לירדן או את השלטון הישראלי על פני זה הפלשתיני המושחת. על מנת לקדם פתרון מעשי יש לעודד ולהשקיע בתחומי העלייה לצד קידום הליך נכון, כהגדרתו, של מתן זכויות לאותם שישים אלף ערבים תושבי שטחי C, כאשר בשלבי ההמשך תיבחן האפשרות למתן ניהול עצמי עבור הערבים המתגוררים בשטח זה. להערכתו של שטבון כאשר תוצע הצעה שכזו יעדיפו חלק להצהיר נאמנות למדינת ישראל ולקבל אזרחות, חלק יקבלו את מתווה מזרח ירושלים וחלק יהגרו לירדן. באשר לחלק שיעדיף להישאר נאמן לתפיסה הפלשתינית ואף יאיים על האחרים, אומר שטבון כי ככל שישראל תיתן סיכוי להקמתה של מדינה פלשתינית יגברו הקולות מלבי השנאה ויגברו תוקפי הנכונות לפשרה עם ישראל. להערכתו ככל שישראל תבהיר שהחזון אליו היא הולכת הוא אחר יתיישרו הפלשתינים על פיו. הוא מזכיר בהקשר זה כי ישראל היא שקידמה ולמעשה הגתה את רעיון המדינה הפלשתינית ולא כל גורם זר כלשהו. באשר לעמדתו של ראש הממשלה נתניהו התומך ברעיון שתי המדינות ומקדם אותו ואף מעניק לשרה לבני את הכוח להוביל את המהלך אומר שטבון כי הוא רוצה להאמין שנתניהו יתעשת לאור הבית התרבותי והפוליטי בו גדל ובגלל פעילות אנשי 'הבית היהודי' שרואים לעצמם כיעד שמירה ואזהרה מחזון שתי המדינות. לדבריו המציאות התקשורתית והפוליטית אינה מאפשרת כיום העלאת תכנית חלופית לחזון שתי המדינות וכל ניסיון שכזה נדחה בתואנה שאינו ריאלי, וכדי לשנות גישה זו יש להוביל שיח מחודש בכל זירה אפשרית. בהמשך הדברים עלתה השאלה אם אין ביטול חזון שתי המדינות עשוי לעורר את גורמי הטרור לחשוב שאין להם מה להפסיד ולכן אין דרך מבלעדי דרך הטרור כדי להגיע למטרותיהם. שטבון סבור שאכן בטווח הקצר יתכנו קשיים ובהם גם קשיים ביטחוניים, "כפי שהיה בתקופת השלום הידוע..." הוא מזכיר. עם זאת הוא מוסיף כי יש לבחור בדרך מתוך שיקול של ניהול סיכונים וגישה כזו מלמדת שהחלופה השמאלית מסוכנת הרבה יותר הן ברמת הטילים שיתקרבו למרכז הארץ והן ברמת הפליטים שיעוטו על מדינת ישראל מגבולותיה של המדינה הפלשתינית שאותה מתכננים גורמי השמאל להקים.
