ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דנה היום (שלישי) בהצעה לסדר היום בנושא אלימות המשטרה והתנהלותה בהפגנות בכלל, ובאירועים שקרו בכותל המערבי בפרט. את ההצעה לסדר היום העלו חברי הכנסת: תמר זנדברג, סתיו שפיר, דב חנין, טלב אבו עראר ואורית סטרוק. את הדיון ניהל ח"כ זבולון כלפה, ממלא מקום יו"ר הועדה. ח"כ תמר זנדברג פתחה ואמרה כי בחודשים האחרונים היא נתקלה באלימות שוטרים מרובה וחריפה במסגרת הפגנות חברתיות בנושאי התקציב וייצוא הגז, "האלימות המשטרתית הקשה שמופנית נגד ההפגנות האלה בשבועות האחרונים, קשה וחמורה במסגרת משטר דמוקרטי, וגרוע מכך, היא משמשת ככלי נגד המחאה". ח"כ זנדברג הוסיפה כי מאז שהגישה את ההצעה לסדר היום, במוצאי שבת האחרונה קיבלה דיווח על הטרדה מינית כלפי מפגינה. ח"כ אורית סטרוק, אמרה כי אלימות השוטרים היא תופעה רחבת היקף, אשר פוגעת בכולם, "היום לא אדבר על אלימות כנגד מפגיני ימין. הגיע הזמן שבמסגרת הוועדה נתקן את התופעה שנקראת אלימות שוטרים שלא מבחינה בין ימין ושמאל, יהודי וערבי". סטרוק העלתה לדיון את הבעיות אותם היא מצאה בפעילות מח"ש, ועל חוסר היכולת והרצון שלהם לבצע חקירות יעילות. לדבריה מח"ש, אינה מסוגלת להתמודד עם בעיה של תיאום עדויות והמתלוננים נדרשים להביא ראיות. לדבריה, מח"ש אינה משמשת כגוף חוקר בעצמו. היא הביעה תרעומת רבה על כך ששוטרים אשר מואשמים בעבירות חמורות, מועמדים לדין משמעתי בלבד, ואינם מושעים מתפקידם בזמן החקירה וההליך המשפטי. ח"כ ישראל אייכלר, הסכים כי התופעה אינה גובלת במגזר כזה או אחר וציין כי אלימות שוטרים חמורה נפוצה גם בהפגנות חרדים, "מדינה דמוקרטית לא מפעילה אלימות שלטונית כדי להפעיל את שלטון החוק. בנוסף, יש לי תחושה שהיחס התקשורתי משפיע על תגובת המשטרה: התקשורת דורשת בהפגנות של חרדים שהמשטרה תהיה באפס סובלנות. יש תחושה שלמשטרה מותר לעשות דברים שמעל למסגרת החוק במשטר דמוקרטי". נצ"מ איילת אלישר, המשנה ליועמ"ש של המשטרה, הציגה את דברי המשטרה: "השימוש במונח אלימות הוא שימוש מטעה. לנו יש סמכות להשתמש בכוח סביר. הסמכות היא בחוק ונבחנת בבית המשפט, והדיון פעמים רבות הוא האם המשטרה השתמשה בכוח שאינו סביר". היא הוסיפה, כי אחת הבעיות הגדולות היא חוסר תיאום בין המפגינים לבין כוחות המשטרה, וכאשר הפגנה איננה מתואמת מראש, המשטרה נתקלת במצבים בהם מפגינים נמצאים במקומות אשר מסכנים את הציבור ומפריעים מאוד. הדבר יוצר חיכוכים מיותרים בינם לבין המשטרה. חיכוכים נוספים נגרמים מכך שמפגינים נמצאים בשכונות מגורים מול בתיהם של אנשי ציבור. דבריה של נצ"מ אלישר גרמו לתרעומת רבה מצד משתתפי הדיון ומחברי הכנסת. ח"כ תמר זנדברג אמרה כי "המסר מדברייך הוא שבגלל חוסר התיאום אי אפשר להתלונן על אלימות וזה דבר חמור מאוד. אם אדם הוא נבחר ציבור, לגיטימי בהחלט לקיים הפגנות מול ביתו". תנ"צ אבשלום פלד, סגן מפקד מחוז ירושלים, הוסיף לדברים ואמר כי "אלימות שוטרים היא לא תופעה - מדובר בעשבים שוטים שמטופלים על ידי מח"ש. ישנם איזונים שונים שהמשטרה צריכה לבצע בהפגנות, בין רצון המפגינים ושמירה על החוק. המשטרה מתייחסת בכובד ראש גדול מאוד להפגנות". ח"כ זבולון כלפה שאל את סגן מנהל מח"ש, עו"ד משה סעדה, כמה תיקים מגיעים למח"ש על אלימות שוטרים וכמה מהם מטופלים. כמו כן ביקש לדעת מהי מסגרת הזמן לטיפול בתיקים אלו. עו"ד סעדה ענה כי בשנת 2011 נפתחו 800 תיקים לחקירה על אלימות שוטרים. מתוכם, ב- 20% מהתיקים הוגש דין משמעתי או פלילי. לשאלת ח"כ סטרוק וח"כ זנדברג, כמה תלונות הוגשו בסה"כ, עו"ד סעדה לא סיפק תשובה. עם זאת, הוסיף כי למרות דבריה של ח"כ סטרוק, למח"ש יש את כל האמצעים הדרושים לחקירת שוטרים, וכי היעד לסיום חקירה וסיום טיפול כולל הוא שישה חודשים. ענת הופמן, מארגון נשות הכותל, סיפרה על ניסיונה האישי מאלימות שוטרים וסיפרה כיצד שוטר אזק אותה, עיקם את ידיה באלימות, ואף גרר אותה בתוך תא המעצר. היא העידה כי ערכו עליה חיפוש בעירום מלא. הופמן אמרה כי הגישה תלונה למח"ש, אולם מאז המקרה טרם קיבלה מידע האם נפתחה חקירה כלשהי נגד השוטר. עדויות דומות נשמעו מפעילים חברתיים נוספים, ביניהם דפני ליף, ממובילי המחאה החברתית, אשר אמרה: "אני חוויתי אלימות משטרתית במעצר מאוד מתוקשר, בו קיבלתי חבלות קשות, מנעו ממני סיוע רפואי, ואף הוטרדתי מינית. משטרת ישראל משתמשת בכוח שלה, ולא רק בכוח הזרוע, באופן שמסכן ושוחק את הדמוקרטיה במדינת ישראל. יש חוסר אמון משווע במשטרה- מצד האזרחים ומצד כל הקשת הפוליטית". עדות קשה נוספת השמיע פעילה חברתית אחרת, כרמן אלמקייס, אשר העידה כי עברה הטרדה מינית ע"י שוטר במוצאי שבת האחרונה בחורשה נטושה בסמוך לביתו של שר האוצר יאיר לפיד. היא תיארה כי שוטרי מג"ב התבטאו בגסות רבה והעירו הערות מיניות כלפיה וכלפי חברתה. היא תיעדה את הדברים במכשירה הסלולארי. לאחר שעשתה זאת, סיפרה כי השוטר זינק עליה, הפיל אותה לרצפה ואזק אותה, ולקח אותה למעצר בגין תקיפת שוטר. לדבריה, לאחר שאזק אותה השליך את מכשירה הסלולארי ומחק ממנו את הצילומים. ח"כ דוד אזולאי, הסכים עם חברי הכנסת והוסיף: "אנחנו צריכים לשמור על המשטרה, אבל בראש ובראשונה המשטרה צריכה לשמור על עצמה. לצערי הרב היו הרבה דיונים בנושא אלימות שוטרים. לא זכיתי אפילו פעם אחת שאנשי המשטרה יגידו שאנחנו צודקים, ושהם יפעלו לתיקון הדברים. בדיון כזה ראוי שהמפכ"ל יישב, ישמע את הדברים ויקבע את המדיניות. המשטרה צריכה לעשות חשבון נפש כאשר מגישים הצעה כזו לסדר היום ממגוון הקשת הפוליטית של הבית כולו. זה משהו שצריך לבדוק אותו. במצב הנוכחי, יש לנו סיבה לדאוג ולא לישון בלילה". ח"כ אילן גילאון, אמר כי בכל מוצאי שבת כאשר מתקיימת הפגנה, הוא מקבל פניות מאזרחים המעידים על אלימות שוטרים. הוא אמר כי לא מדובר בעשבים שוטים, אלא באובדן שליטה מוחלט של המשטרה. הוא הוסיף כי המשטרה סובלת משיקול דעת לקוי ובמקום לעסוק בנושאים דחופים יותר כמו אלימות נגד קשישים, המשטרה עוסקת במחאות חברתיות ומפעילה שם כוח מוגזם. ח"כ מיכל רוזין, אמרה כי היא אינה מסכימה עם דבריו של ח"כ גילאון ובעיניה, לא מדובר באובדן שליטה אלא במדיניות שיטתית של המשטרה. ח"כ דב חנין, מיוזמי ההצעה לסדר היום, הסכים עם ח"כ רוזין ואמר כי ישנה תחושה שמדובר בשיטה של המשטרה. הוא הוסיף ואמר כי "מאחורי כל הדברים האלו עומדת גישה מוטעית באופן עמוק שמתייחסת להפגנה כבעיה. הפגנה היא לא בעיה- היא הדמוקרטיה. כשהתפיסה היא שהמפגינים הם בעיה, ברור שזה מודל הפעולה וזה הרוח". ח"כ חנין אמר כי הוא מתכוון ליזום שינוי חקיקה בנוגע למח"ש ואמר כי "מח"ש חייב להיות גוף עצמאי". את הדיון סיכם ח"כ זבולון כלפה: "הזכות להפגין היא זכותו של כל אחד במדינת ישראל. זוהי נשמת אפה של הדמוקרטיה. עולה רושם שמדובר בתופעה של אלימות שוטרים ולא מקרים בודדים. הדיון הזה הוא דיון ראשון מתוך סדרה של דיונים. בתחילת המושב הבא נזמן דיון נוסף, ואני מבקש שמח"ש והמשטרה יציגו תכנית עבודה מסודרת שתאושר על ידי המפכ"ל והשר לביטחון פנים, ותראה כיצד היא מתכוונת למגר את התופעה אחת ולתמיד. נבקש לשמוע תכנית ברורה ומדידה".
