ילדים רבים משתעממים בקיץ בפרט ובשעות הפנאי בכלל. נוכח מצוקת שעמומם, הם לוחצים על ההורים להתיר להם צפייה נוספת בסרטי מחשב או בילוי נוסף בקניון השכונתי. חלק מההורים חשים כי עליהם להסכים לבקשה ואילו הורים אחרים "שוברים את הראש" ומחפשים כיצד להעסיק את הילדים.
הרב יונה גודמן חולק על עצם התפיסה של הורים אלו ורואה בה פתח לנזק חינוכי. הוא מציע לשקול גישה אחרת כלפי שעמום הילדים וכלפי תפקידם של הורים הנקלעים למצבים אלו.
לדעתו של הרב יונה, עצם הנחת העבודה שהורים צריכים להיות ספקי הפנאי והתעסוקה של ילדיהם לוקה בחסר. לדבריו, יש ערך בחינוך הילדים ליצור לעצמם תעסוקה, אף בלי אמצעים טכנולוגיים או בילוי נוסף בקניון או מכולת השכונתית. בגישה כזו הוא רואה חינוך לאחריות, תכנון זמן, יצירתיות ושפע ערכים חיוביים נוספים.
