ביום שלישי השבוע הגיע חייל חרדי לבקר בבית קרובי משפחה בשכונת מאה שערים. הוא הותקף באלימות בידי קבוצת חרדים בשל המדים שלבש ונאלץ לברוח אל אחד המבנים הסמוכים, שם החליף את מדיו לבגדים אזרחיים. תוך כדי האירוע הוא התקשר למשטרה וביקש חילוץ. הכוחות שהגיעו למקום נרגמו באבנים ובביצים, והחילוץ התבצע תחת קריאות הגנאי "חרד"ק". כל המערכת הפוליטית הביעה זעזוע: החל מראש הממשלה נתניהו, המשך בשרים יעלון, אריאל, לפיד ופרי, וגם יו"ר ש"ס אריה דרעי. הלה אמר כי הוא חש "שאט נפש" מן המעשה וכינה את הנערים התוקפים "נערי שוליים קיצוניים". קולה של יהדות התורה, אגב, נעדר מהמקהלה. הממשלה אמנם החליטה ביום ראשון על מתווה לשוויון בנטל, אבל הרחוב החרדי, כך נראה, נמצא הרחק משם. "התהליך של יציאה לצבא ולעבודה נסוג לאחור, אתם דוחקים אותנו היישר לזרועותיה של העדה החרדית", מזהיר הרב משה גרילק, עורך השבועון החרדי 'משפחה'. "החוק - כניעה לחרדים" חקיקת החוק לשוויון בנטל הייתה אמורה להסתיים במושב הכנסת הנוכחי. כעת, שבוע לפני פגרת הקיץ, ברור לכולם שעד החגים זה כבר לא יקרה. הצעת החוק עוד צריכה לעבור עיבוד בוועדה של הכנסת בראשות ח"כ איילת שקד, שמוקמת לצורך העניין. בהצבעה שהתקיימה ביום ראשון נמנעו אנשי ישראל ביתנו וגם ח"כ אורי אריאל. הימנעות הראשונים נבעה מכך שגיוסם של החרדים יתבצע בגיל 21 ולא 18 כמו חבריהם החילונים, וכן מכך שהערבים אינם כלולים בחוק המוצע. השר אריאל, שהיה אמנם חבר בוועדת פרי, אמר: "הצלחנו לקחת חוק רע ומנותק, ולהגיע למתווה מוסכם וראוי שפועל לשילוב הציבור החרדי בצורה מדורגת", אבל נמנע בהצבעה בשל הסנקציות הפליליות שיוטלו על מי שלא יתגייס כשתגיע שעתו. הוא מקווה שניתן יהיה לפתור את הסוגיה הזאת בוועדה אצל שקד. הרחוב החרדי, כאמור, גועש ורועש ומי שמובילה את השיח היא התקשורת החרדית, שנותנת פומבי למאמרים, לראיונות ולקריאות קרב, ולא חוסכת תיאורים שליליים מכל מי שקידם את החוק ובראשם יאיר לפיד. "זה פשוט נס שאיש לא קורא את העיתונים שלנו מלבד הציבור שלנו", אומר איש ציבור חרדי שחפץ בעילום שמו. "הייתי רוצה להגיד שיש הבדל בין התקשורת החרדית לרחוב החרדי, אבל אני בכלל לא בטוח", הוא מוסיף. מבחינת אותו גורם חרדי, "המתווה שהתקבל הוא כניעה מוחלטת לחרדים", לא פחות. "קודם כול, ביום חקיקת החוק כל מי שעבר את גיל 22 ישוחרר בלי שום דרישה". לדבריו מדובר ב22 אלף איש. "אלה שיהיו ביום החקיקה בני 1822 יוכלו לדחות שירות וללמוד, וכשיגיעו לגיל 22 לא יחויבו לשרת אלא יוכלו להשתחרר. כל התקופה הזאת, הממשלה היא שתחזיק אותם. מי שבזמן החוק יהיה מתחת לגיל 18, יכול ללמוד עד גיל 21 ואז ללכת לשירות אזרחי או צבאי. כלומר, עד גיל החתונה כל הבחורים יוכלו ללמוד תורה". אגב, הדובר משוכנע שאיש לא ירצה להתגייס לצבא, משום שהאופציה של שירות אזרחי קורצת הרבה יותר. "מדובר ב24 חודש, חמש שעות שירות מדי יום. הם יקבלו כסף כנשואים ובמקביל יוכלו לעבוד". האיש מצביע גם על נושא העילויים כהישג לעולם החרדי. "בעצם יהיו כאן למעלה מ2,000 בחורים שלומדים על חשבון המדינה עד גיל 26, כלומר למעלה מ10,000 בחורים שילמדו במקביל ובמימון מוגבר, וזה כי המדינה מכירה בערך לימוד התורה". מי שתהיה לו בעיה עם זה, אומר האיש, הם החרדים עצמם, שיצטרכו לייעץ לשר הביטחון מי הם העילויים, אבל בינתיים ועד הישיבות הודיע שלא ישתף פעולה. הוא משוכנע ש"מי שייבחר להישאר בישיבה יהיו הבנים של הרבנים ושל העסקנים". אגב, במתווה נקבעו יעדים כמותיים שהציבור החרדי צריך לעמוד בהם. גם את המשוכה הזאת סבור הגורם שהציבור החרדי יעבור בקלות. "כבר היום יש 2,300 שמתגייסים. בהמשך, הם יספרו כל אחד שלמד ב'אל המעיין' או שהיה באיזושהי ישיבה אפילו לשנה, ומבחינתם הוא חילוני היום". הוא מוסיף: "בארבע השנים הקרובות לא יקרה כלום. המתווה הזה מוריד את המוטיבציה של החרדים להתגייס לנח"ל החרדי ובעצם לכל מסגרת שהיא, כי אם אנשים עומדים לקבל פטור בעוד כמה שנים, למה להם להתגייס?". הדברים האלה מקבלים חיזוק מדברי הפורום לשוויון בנטל, שמסר אחרי קבלת המתווה: "לא ברור איך העיתונות נכנעת לספין של לפיד ומפרסמת כאילו 'עבר חוק השוויון בנטל' – מה שהממשלה העבירה היום זו החלטה לדחות את גיוס החרדים בעוד ארבע שנים... זכרו את המילים שלנו ותעקבו אחריהן: ביולי 2014 לא נראה אף חרדי שהתגייס יותר מאשר ב2012". גם המתונים נדחקים לפינה "כשאתם רואים ציבור שלם, על רבניו, שבור ורצוץ, מה אתם חושבים? יש כבר תהליך שבו הציבור החרדי עוזב את הכולל ולומד באקדמיה ומשרת בצבא, אז מה מפריע לכם? אתם רוצים להוכיח שאתם הריבון?". את הדברים האלה אומר משה גרילק, עורך שבועון 'משפחה', המייצג את הזרם המרכזי ברחוב החרדי. בשטח, הוא מספר, יש נסיגה מגיוס למסגרות החרדיות בצבא והוא תולה זאת בדיונים על שוויון בנטל. אולי זה בגלל קמפיין החרד"קים? "כתבתי נגד הקמפיין הזה, אבל רוב הציבור לא מתייחס לזה. מדובר בקומץ מופרעים שיש להם כישרון וגם כסף משום מה, והם עושים הרבה רעש. אבל הציבור לא מתחשב בהם". אבל גם לא ראינו גינוי. "אחד מראשי הישיבה החשובים, דווקא מהקנאים, אמר 'מה זה ההתקפות האלה', אז הוציאו נגדו פשקווילים. הציורים נגד החיילים הם באמת איומים ונוראים". אחרי מחשבה מוסיף גרילק: "ייתכן שבשוליים זה כן בולם את הגיוס, אבל זה בשוליים". בחזרה לעניין החוק, גרילק מסביר שהציבור החרדי לא ייתן שיכתיבו לו מה לעשות. "את צריכה להבין שאם משרד החינוך יגיד לכולם ללמוד בבא מציעא, נלמד בבא קמא. המדינה לא יכולה לכפות עלינו. למיסים וארנונה כן", הוא מוסיף בפראפרזה על הפסוק מדניאל, "אבל לעבודה זרה, השלטון לא נחשב. כל מה שקורה עכשיו, דוחק אותנו היישר לזרועותיהם של הקיצוניים. אנשים אומרים: גרילק המתון, מה קרה לו? אתם דחקתם אותי למקום הזה". גרילק אומר שמאחורי הרצון לגייס את החרדים עומד מניע ברור של ציוניזציה. "אומרים במפורש: אנחנו רוצים שתשתנו, שתיפתחו, הרי זה קרה בכל מקרה. כנראה שהדבר שהם רוצים באמת הוא שנהפוך לחילונים". החוק מאפשר ללמוד תורה כמה שנים ללא הפרעה, וגם המדינה תחזיק כולל עצום של מתמידים. "צריך להבין שלימוד תורה הוא לא הטכניון של החרדים. זו התמסרות מוחלטת למי שרוצה ויכול, בלי שום עול על חייו", מבהיר גרילק, ומוסיף עם זאת כי רוב הציבור החרדי כיום עובד. גרילק אומר שהוא שומע מח"כים רבים שהם לא שלמים עם המתווה. בכל מקרה, הוא חושב שהעניין יתמסמס. "יש לי הרושם שחלק מחברי הכנסת נבהלו מהצעד שהם עשו. יש כאן ציבור שנחוש להיאבק בחוק הזה". "חוק של מדינות קומוניסטיות" אבי מימרן, מנהל התוכניות ושדרן ברדיו 'קול ברמה', מסביר שהתקשורת החרדית לא מובילה שיח, אלא משקפת את מה שמתרחש ברחוב החרדי בכל הרמות שלו. "השפה הקשה שמשתמשים בה בתקשורת נובעת מתחושת תסכול שנקלענו אליה. יש הרבה פוליטיקאים חדשים ששוברים את כל ההסכמות שהציבור החרדי הגיע אליהן מול המדינה ב60 השנה האחרונות. הם אומרים עליהן 'אז מה'. אתה רואה קיצוצים מטורפים בעולם הישיבות. מה זה המספרים האלה? מה קורה כאן? תנו זמן לעכל". מימרן אומר שהתסכול הוא "מטורף", והתחושה היא שאין עם מי לדבר. "הדרך להוציא את זה החוצה, זה רק במילים הכי קשות שיש". מבחינתו זה דומה "לתסכול שחשו ציבורים אחרים בהתנתקות. היינו מעכלים אם היה קיצוץ ואם היה גיוס, אבל אם היו אנשים ברי שיח. התחושה היא שאין עם מי לדבר". החוק לא מוחק את עולם התורה. תראה למשל את סעיף המתמידים. "במדינה של יהודים אמורים לדעת שהתורה קדמה למדינה ולצבא, ולא יכול להיות חוק שלפיו אדם שאומר חשקה נפשי בתורה והוא מוכן לחיות בעוני ועל חשבונו הופך להיות עבריין פלילי. חוקים כאלה היו רק במדינות קומוניסטיות. כשהחוק דוחק בחורים לברוח מבני ברק וללמוד באילת במערה, זה מראה שיש כאן אנשים בורים שלא מבינים מה זאת תורה". מימרן מעריך שהחוק יעבור, והוא יהיה "מכונן" עבור הציבור החרדי וילכד אותו, על כל פלגיו. "כולם יהיו נטורי קרתא". לדבריו, ציבור העובדים החרדי שמונה למעלה מ70 אחוזים הוא זה שיממן את הלומדים. "בנט ולפיד אומרים 'אל תהלכו עלינו אימים', אבל זה מה שמראה שאף אחד לא מבין את הציבור החרדי". מימרן, בעצמו סרן במילואים, אומר שהתהליך הזה מאוד כואב כי "יש הרבה חרדים שתרמו למדינה ויש כאלה שהיו בדרך לגיוס, וזה פועל הפוך מהמטרה". ומה הפתרון שלו? לקחת את כל הכסף שהולכים להשקיע בגיוס חרדים לצבא ולשירות לאומי, ולהשקיע אותו במשכורות גבוהות לכל חיילי הסדיר. "זה יוריד את ההשתמטות בכל המגזרים, יגרום להערכת החיילים וכל השיח יהיה שונה". ועדה בשיתוף החרדים החוק, כאמור, עובר למגרשה של ח"כ איילת שקד, שתוביל אותו עד להצבעה בכנסת. היא מודעת לכך שיהיו שינויים, אך סבורה שהם לא יהיו מרחיקי לכת. "החוק כפי שהוא כרגע הוא יחסית טוב. הוא מכיר בערך התורה, הצבא והעבודה, והמטרה שלו בראש ובראשונה היא להכניס את החרדים לעולם העבודה". שקד מציינת כי הפטורים שהחרדים יקבלו הם אכן נרחבים, "אבל יש להם אחריות לעמוד ביעדי הגיוס. אם כך יקרה, עוד בחורים יוכלו לקבל פטור מהשירות". בעולם החרדי מדברים כרגע על חוסר שיתוף פעולה עם החוק. "בוועדה שלי יהיו חמישה חברי קואליציה ושלושה מהאופוזיציה. נציגי האופוזיציה יהיו אחד מיהדות התורה, אחד מש"ס ואחד מהעבודה. נציגי המפלגות החרדיות כבר אמרו שהם רוצים לשבת בוועדה. פרי עבד בסביבה סטרילית, אנחנו נעבוד עם כולם, ואני חושבת שטוב שכך". הרחוב החרדי סוער. הוא מרגיש שכלו כל הקיצים והשלטון פשוט עובד נגדו. "הבעיה היא שהוא לא מכיר את החוק, וזה ישתנה. הוועדה שלנו תהיה ועדה ציבורית שפתוחה לתקשורת. גם התקשורת החרדית תבוא לסקר והם יבינו במה מדובר. ביום חקיקת החוק כל מי שיהיה בן 22 יוכל לצאת לעבוד, ולא תהיה עליהם אימת הגיוס, שנמצאת שם עכשיו. אז זה ייראה אחרת". הטענה שלהם היא שרוצים לחלן אותם בכוח. "זה קשקוש. אף אחד לא רוצה לשנות את אורח החיים שלהם. העמותות שינהלו את השירות האזרחי-לאומי שלהם תהיינה עמותות חרדיות, ומסגרות השירות הצבאי יותאמו להם במלואן". אגב, בין השינויים שאולי כן יבוצעו בחוק, יהיה נושא הסנקציות. אחד הטיעונים נגד הצעת החוק כפי שהיא עכשיו הוא עלותו הגבוהה. לקלוט את החרדים בצבא ובשירות לאומי, לתת להם משכורת כאשר חלקם בעלי משפחות, זה בסופו של דבר נטל על מדינת ישראל. "על הנושא הזה לא צריך להסתכל רק דרך החור שבגרוש. והאמת היא שגם מנקודת המבט של משרד האוצר המהלך מבורך למדינה, כי זה יעביר את החרדים ממעגל הקצבאות למעגל העבודה. אחוז העובדים שלהם יהיה כמעט זהה לחילונים. אז ישקיעו בהם, וזה ישתלם".
