לוויסות הרגשי של ההורים – כגון יכולתם לשלוט ברגשותיהם – יש תפקיד מכריע בהשפעה על בעיות התנהגות של ילדיהם. ממצא זה עולה ממחקר שנערך בשדרות בראשות פרופ' רות פת-הורנצ'יק מהמרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה של ביה"ח הרצוג. ממצאי המחקר יוצגו בכנס הבינלאומי הרביעי ל"טיפול בטראומה בילדים", שיתקיים ב-14.7.13 באוניברסיטה העברית בירושלים. הכנס נערך ע"י המרכז הישראלי לטיפול בפסיכוטראומה של ביה"ח הרצוג, בשיתוף ביה"ס לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית; קרן ואן-ליר; מכון חרוב ו- Jewish Family and Children's Services of San Fransisco. המחקר עקב אחר כ-140 ילדים והוריהם משדרות שנבדקו לראשונה כשהיו בני 4-2 (בין השנים 2004-ל-2006) ושוב לאחרונה כשהם בני 9- 11. הוא התמקד בבדיקת מצוקה פוסט-טראומטית וקשיי התנהגות של ילדים והוריהם החיים בעיר חשופה לירי טילים מתמשך. החוקרים בדקו האם חלו שינויים בקשיי ההתנהגות של הילדים, את השפעת מצוקת האם על הילד ואת הגורמים המתווכים. במחקר, שיוצג בכנס על ידי מיכל אחיטוב וליסה אסולין-פרץ ממרכז הטראומה, נמצא כי היכולת לוויסות רגשות היא הגורם המתווך והמסביר את הקשר שבין המצוקה הפוסט-טראומטית של האם לבין זו של הילד. במילים אחרות, כשהאם מצליחה לווסת את רגשותיה ולהתאימם למצב, ילדיה מוגנים יותר ומתמודדים טוב יותר. מחקרים שונים בעבר, הצביעו על קשר בין קשיים הרגשיים המתגלים אצל האם לאלה המתגלים אצל הילד. החידוש במחקר זה הוא המיקוד במנגנון או באופן שבו עוברים קשיי האם אל הילד כאשר הגורם המתווך והמשפיע - הוא יכולת הוויסות הרגשי של שניהם. עוד נמצא במחקר, כי אצל אימהות, נתגלתה עם השנים החרפה במצוקה הפוסט-טראומטית. בבדיקה הראשונה נמצאו 15% מהן סובלות מסימפטומים פוסט טראומטיים מלאים ובבדיקה השנייה 21% מהן. בנוסף, חלה אצלן עלייה בשיעור הדיכאון מ-26% בבדיקה הראשונה ל-38% בבדיקה השנייה. לעומת זאת, בקרב הילדים נרשמה מגמת ירידה במצוקה, כאשר שיעור הסובלים מבעיות התנהגות (כגון חרדה ותוקפנות) בגיל הרך היה 26%, ובמדידה חוזרת בגיל בית הספר נמצא שיעור של 20%. ויסות רגשי מוגדרא כ"יכולת להפחית או להגביר את עוצמת הרגשות שאנו חווים ולהתאים את ההתנהגות הנלווית לרגשות הללו במצבים שונים". ויסות רגשי מוצלח אצל אם הסובלת ממצוקה פוסט-טראומטית על רקע מתקפות חוזרות של טילי הקאסם, יבוא לידי ביטוי ביכולת האם לאיפוק רגשי בנוכחות הילד, מחד, ויכולתה לבטא קושי ופחד בצורה מותאמת מאידך. אצל ילדים צעירים, ויסות רגשי מוצלח יתבטא למשל, ביכולת להירגע בקלות יחסית. לדברי פרופ' פת-הורנצ'יק: "משמעות הממצאים היא, שעלינו לפעול לחיזוק יכולת הוויסות הרגשי של אימהות הנתונות תחת איומי טירור, כמו בשדרות, באמצעות תכניות מיוחדות שימתנו או ימנעו את הנזק שנגרם להן ועובר מהן לילדיהן".
