הנביא ירמיה נושא קינה נוראה על חורבן ירושלים ואומר: "על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה, כי נִצתו מבלי איש עובר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו. ונתתי את ירושלים לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב" (ירמיהו ט, ט-י). לאחר מכן הנביא שואל מהי הסיבה שכך עשה הקב"ה לעמו ולארצו: "מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דִבֵּר פי ד' אליו ויגִדה על מה אבדה הארץ, ניצתה כמדבר מבלי עובר"? זוהי שאלה קשה ונוקבת. אך מי מסוגל לרדת לסוף דעת מעשה הבורא? ועונה הנביא: "ויאמר ד' על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם, ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה. וילכו אחרי שרִרוּת לִבם ואחרי הבעלים אשר לִמדוּם אבותם". זוהי תוכחה נוראה. הקב"ה מוכיח את עם ישראל על שעזבו את תורתו וחיפשו להם תורות אחרות. לכן הדגיש הנביא "על עזבם תורתי", ואמרו חז"ל: "שלא בירכו בתורה תחילה". בפסוק "ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה" ישנה כפילות לכאורה, אך לא סתם נכתבו הדברים באופן זה. "מי האיש החכם ויבן את זאת"? דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו, עד שפירשו הקב"ה בעצמו. "על עזבם תורתי", היינו: לא שמעו בקולי, לא הלכו בדרך התורה, לא בירכו בתורה תחילה! מה פירוש? למדו תורה, אלא שלא בירכו בתורה תחילה. תחילת עסקם בכל יום. דהיינו, לעסוק בדברי תורה זה "והערב נא" ו"אשר בחר בנו", זאת אומרת שאין להם שמחה וערֵבות בלימודה. זהו דבר שיכול לגרום לחורבן הבית ולחורבן כלל ישראל. אם אדם מקיים את המצוות כי טוב ומשתלם לו לקיימן - ולא מפני שהקב"ה ציווה, זה לא נקרא שהוא מקיים מה שהקב"ה מצווה. אחישנה! במנחה של תשעה באב אנו אומרים "נחם". איזו נחמה ניתן לחפש ביום המר והנורא הזה, יום תשעה באב? אלא שבכך שאנו מבקשים נחמה אנו מראים שאנו לא מתייאשים מהגאולה, ומצפים ומייחלים לה גם בעיצומו של צום תשעה באב. אנו מקווים ומצפים אולי פתאום יבוא משיח, אולי ירחם, אולי נהיה זכאים. עוד באותו נושא: חופשת החורף שלך -פנימה נופשת שלוש ארבע ולעבודה תובנות מחודש תשרי גשמים של סוף תשרי התפילה של נועה סליחה, מחילה, כפרה כשיש רוב של שומרי מצוות, אפילו באחד יותר מהחייבים, מיד נגאלים. אז יֵרד מלמעלה בית המקדש כשהוא בנוי ומשוכלל ואנחנו נצטרך רק לחבר את השערים, ש"טבעו בארץ" ויד נבוכדנצר לא נגעה בהם משום שהם נתנו כבוד לריבונו של עולם. כשירד שלמה המלך והעם שר לו "שאו שערים ראשיכם והִנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד" - העם התכוון לשלמה המלך, והשערים לא נפתחו. הבין זאת שלמה המלך ואמר: "ד' הוא מלך הכבוד" וכל העם אמרו כך, ורק אז נפתחו השערים ונכנסו העם עִם המלך לחנוך את בית המקדש ולהתפלל בו תפילה ראשונה. וכתוב על הגאולה: "זכו - אחישנה, לא זכו - בעִתהּ". אולי לאחישנה לא זכינו, אבל בעִתה? ריבונו של עולם, אין לנו יותר כוח. רחם על עמך ישראל ושלח לנו את משיח צדקנו במהרה, ברחמים ולא בדין. הראנו בבניינו ושמחנו בתיקונו. קצת הלכות אנחנו מצפים ומתפללים לריבונו של עולם - רוצים משיח עכשיו! ואם לא יגיע המשיח עד י"ז בתמוז ותשעה באב, הימים הקשים הנקראים ימי בין המצרים, יש להתרחק בהם מכל דבר של סכנה - בים, בבריכה, בחציית כביש. בכל דבר סכנה יש להיזהר הרבה יותר מתמיד. אישה בהיריון, מניקה או חולה צריכה לשאול רופא כיצד לצום בתשעה באב. יהי רצון שיתקיימו בנו בקרוב "כה אמר ד' צבאו-ת, צום הרביעי (י"ז בתמוז) וצום החמישי (תשעה באב) וצום העשירי (עשרה בטבת) יהיו לבית יהודה לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו". ו"שמחנו כימות עִניתנו שנות ראינו רעה". והקב"ה ישיב אותנו לגבולנו ויבנה בית המקדש במהרה בימינו, ברחמים ולא בדין. אמן וכן יהי רצון. לדפדוף בגליון פנימה לדוגמא לחצו כאן
