בוועדת הכספים של הכנסת התקיים דיון מיוחד במעמד השר לביטחון פנים בסוגיית ההתמודדות עם הפשיעה הנרחבת במגזר הערבי. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הודיע שבכוונתו "לקיים דיונים נוספים בנושא ביטחון הפנים ומשאביו. זה חשוב מאוד ויש לסייע לגופי ביטחון הפנים האמונים על הסדר הציבורי לעמוד ביעדיהם. נקיים דיונים נפרדים עם השר והמפכ"ל ללא הלו"ז הלחוץ של חוק ההסדרים והתקציב". השר אהרונוביץ': "בראש סדר העדיפויות הביטחון האישי של האזרח. המשרד התרחב מאוד וכולל את שב"ס, את לוחמי האש, את הרשות להגנת עדים ואת רשות כלי ירייה. המדיניות שלי לצמצם כלי הנשק. זה לא המצב של האינתיפאדה השנייה ויש לצמצם גם קרב מאבטחים. פרויקטים חשובים נוספים: פרויקט מציל"ה ועיר ללא אלימות. אני פועל לחזק את השיטור העירוני. מתנגד למשטרה פרטית. השילוב של פקחים עם שוטרים זה השילוב הנכון. אני הולך לשנות את היחס שוטרים-פקחים ניתן את האפשרות שהיחס לא יעמוד על 20% שוטרים 80% פקחים, כי זה לא היחס הנכון. יש רשויות חלשות שלא יכולות לעמוד בזה וניתן אפשרות של 30%-70% או 40%-60%. יעד נוסף; חיזוק אגף התנועה שכבר מראה תוצאות. הוספנו שכר לשוטרים כבר מהשנים הראשונות". השר אהרונוביץ' הוסיף ואמר כי חשוב בעיניו "חיזוק שלטון החוק במגזר הערבי. לא היינו שם מספיק. הם מייצרים 40% מכלל הפשיעה למרות שהם רק 20% מכלל האוכלוסייה. התושבים וראשי הרשויות רוצים את זה וזה מגיע להם. הקמנו מעין גופים 'אורגן' ואיפה שהוא קיים הפשיעה יורדת: במשולש, באזור נצרת, בכרמיאל ונכניס עוד אחד במשולש ובדרום. אני צופה בעיות, אש בדרום בעקבות הניסיונות להסדרת יישובי הבדואיים וחסימת צירים". השר סיכם בחזון שלו ש"כל גופי ההצלה והחירום צריכים להיות תחת המשרד לביטחון הפנים: מד"א ונושא העורף. שצה"ל יתעסק מהגבולות החוצה, ככה צריך להיות במדינה דמוקרטית". ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) ביקש לשמוע מהשר על הנעשה "למניעת חילול קברים בהר הזיתים, האם המשטרה שולטת?". השר השיב: "לפני כשנה הקמנו שם תחנת משטרה ופועלים למגר את התופעה". ח"כ אורית סטרוק (הבית היהודי) קבעה כי "כשערבים מפגעים ביהודים לא נעשים אותם מאמצים לטפל בזה מאשר במצב ההפוך. פגיעה ביהודים בעיר העתיקה, יהודים מסכנים את חייהם. צריכה להיות אותה השקעת כו"א ומשאבים". השר השיב לה כי "האכיפה שוויונית ונעשים מאמצים מקסימליים לפתור את כל הבעיות בכל המגזרים". ח"כ חמד עמאר (הליכוד-ביתנו): מערימים קשיים רבים מאוד בקבלה למערך הכבאות. מועמדים שעוברים את כל המבחנים והשלבים המקצועיים מגיעים לוועדות קבלה שאינן מקצועיות. סיפר על מקרה של "מועמד דרוזי שנשאל לגבי מידת דתיותו ועל תדירות הגילוח שלו". השר הבטיח לבדוק את הנושא ועדכן ש"כבר התחלנו לבחון את כל נושא הגיוס למערך לוחמי האש". ח"כ אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל): "שיעור הפשיעה במגזר הערבי גבוה מאוד המון כלי נשק, כולל נשק קטלני כטילי לאו. שיעור פיענוחי הרצח במגזר נמוך מאוד". השר והמפכ"ל השיבו, כי "נעשים מאמצים רבים למגר את הפשיעה במגזר ואכן כבר יש שיפורים, כגון בהורדת שיעורי הירי, בין השאר, באירועים משפחתיים". דנינו הוסיף, "אנחנו אפילו פונים לבני משפחות שיש להם אירועים בעניין איסור הירי". ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו): "מברך אתם על בניית המערך החדש. יחד עם זאת יש אנשים שנפלטו מהמערכת הקודמת, למשל אנשי גוש קטיף, ונשארו בגיל 50 ללא מטה לחם. המקצועיות מחייבת לפני כל דבר אחר. השאלה אם ניתן לשבץ אותם במערך החדש? דיברתי עם אנשי גוש קטיף שעל לא עוול בכפם הוצאו מבתיהם ונשארו מחוסרי עבודה. האם זאת לא הזדמנות לתת תשומת לב לאנשים אלה". נציב שירות בתי הסוהר, רב גונדר אהרון פרנקו: "אנחנו פועלים להגדיל ולשפר את מערך בתי הסוהר הקיימים ובמיוחד לשפר את תנאי האסיר, החל מגודל התא, קרי הגדלת המרחב האישי, שלוקה בחסר בהשוואה למדינות המפותחות וכלה במתן אפשרות נוחה ונגישה יותר של האסיר לטלפון. נציב כבאות והצלה, שחר איילון: "כבר בשנים הקרובות אנחנו עומדים להפוך לאחד מארגוני כבאות והצלה הטובים בעולם, במידה רבה מאוד בזכות השינויים שהובילה הכנסת בנושא ובמיוחד בעקבות תוספות התקצוב שקיבלנו כאן מהוועדה". הנציב אמר לח"כ ריבלין שיעשה מאמץ לסייע בהמשך העסקת המפונים מגוש קטיף.