הרב אליהו אברג'ל - תורה בלי פוליטיקה / ד"ר משה תורג'מן הגר"א אליהו אברג'ל, ראש אבות בתי הדין בירושלים, הוא גם ראש ישיבת 'צוף דבש' ורבה של שכונת בקעה. הרב מגלם באישיותו ובדרכו את דרך הרמב"ם. הוא מסמל רבנות מתוקנת שמצליחה בדרכי נועם לחדור ללבבות ולהרוות את הצמא. רבנות שיושבת בתוך עמה, נגישה, רגישה ואמיצה. לרב יש ניסיון רב שנים מחד כרב גדול בתורה ובעל ידענות עצומה וחדשן בפסקי ההלכה, ומאידך כדיין שבאישיותו המקרינה אחווה ורעות מקרב את הרחוק ומציע פתרונות למקרים סבוכים ומורכבים. הרב אברג'ל הוסמך לרבנות בגיל 17. בנערותו נחשב כעילוי וכתלמיד מחונן. בגיל 23 כתב את הספר הראשון שלו בהלכה, בשנת 1972 הגיש עבודה סמינריונית אשר זיכתה אותו בפרס ובתעודת הצטיינות על שם הרב הראשי, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג. בשנת 1980 קיבל הסמכה לדיינות מהרב מרדכי אליהו ומהרב אברהם אלקנא שפירא. הרב אברג'ל מקובל על כל הזרמים והחוגים. הוא פוסק הלכה אקטואלית ועדכנית, רגישותו ואנושיותו ניכרים בפסיקותיו. הרב ידוע בפסקי ההלכה התקדימים שנתן למקרי הלכה סבוכים ושהפכו לאבני בוחן בעולם הדתי. הוא נחשב לעילוי בתורה ולאחד הפוסקים הגדולים בדור. במסגרת תפקידו כאב בית הדין בבאר שבע שימש כשופט, חוקר, בלש, פסיכולוג ועובד סוציאלי כאחד וזכה לכינוי 'מתיר העגונות', מכיוון שהתיר מקרים סבוכים של עגונות רבות. גם במקרים של נשים שבעליהן ברחו למקומות נידחים ברחבי העולם, הרב לא ויתר ולא פעם סיכן את חייו כשנסע לג'ונגלים בהודו ובדרום אמריקה כדי להחתים בעל שברח לתת גט. וכמה מילים אישיות: ישנה חשיבות מרובה שהרבנים הראשיים יהיו מעל הפוליטיקה, כי אסור להפוך את הרבנות למפלגתית או לשייך אותה לחוג מסוים. הרבנות הראשית צריכה להיות מחוברת לכל הזרמים והחוגים, לתת מענה, אוזן קשבת וכתובת הלכתית מתוך תחושת שליחות, אחריות, מסירות ורגישות לעם ישראל לפעול למען קירוב לבבות ואהבת התורה. תחיית מוסד הרבנות תלוי בראש ובראשונה ברבנים העומדים בראשה, שלא ידבק בהם דבר כי הם עמודי ההוראה, ומהם חוק ומשפט יוצא לכלל עם ישראל. הרב שמואל אליהו - רבנות מאירת פנים בן 57 ואב לשבעה ילדים. נשוי לרבנית טובה אליהו, מחנכת ומפיקת סרטים חינוכיים. בנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. למד בישיבת מרכז הרב, שירת בחיל השריון וכיום משמש כקצין במילואים. הוסמך לרבנות בגיל 23, הוכתר כרב העיר שלומי בגיל 29, הוכתר כרבה של העיר צפת בגיל 32 ומשמש בה ברבנות עד היום הזה. בניו משרתים ביחידות קרביות. הרב שמואל אליהו ספג את דרך הפסיקה ההלכתית כבר מינקות. אביו, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, היה מקובל על כל גוני האוכלוסייה - חילונים ודתיים, אשכנזים וספרדים, חרדים ומסורתיים. בנו המשיך את דרכו כמורה הלכה ופוסק גם בתפקידו כרב העיר שלומי ובהמשך כרבה של צפת. במשך שנים רבות ערך הרב שמואל אליהו את כתבי אביו וצבר ידע וכלים לפסיקת הלכה, לפי דרכו הייחודית של אביו, המהווה אבן יסוד הלכתית למאות אלפי יהודים שומרי מצוות בארץ ובעולם כולו. הרב משמש כתובת לציבור במתן תשובות בהלכה ובעצה, ישירות וגם במסרונים, בשידורי רדיו, בכתיבה תורנית באמצעות הדואר אלקטרוני ובממשקים נוספים בזמינות מלאה לכל אדם, נשים וגברים כאחד. מדובר בעשרות אלפי תשובות, מאות בכל יום. כמו כן, הרב מגיש בקביעות תוכניות שו"ת פופולריות בתחנות רדיו ארציות, בהן הוא נותן מענה לשאלות הלכתיות בכל חלקי השולחן ערוך. הרב שמואל אליהו משמש כיו"ר ועדת הרבנים – הוועדה שנוסדה לבקשת ראשי מד"א, ומטרתה לעודד צעירים דתיים להתנדבות משמעותית בארגון הצלת חיים, באמצעות מתן מענה הלכתי ופתרונות תורניים שיאפשרו התנדבות במד"א מבלי שתהיה בסתירה עם אורח החיים הדתי. הרב משקיע את מרצו גם בנושא תרומת איברים על פי ההלכה. לשם כך, חבר הרב אליהו לרבנים נוספים שהקימו את ארגון 'בלבבי', המקדם חתימה על כרטיס שנועד לאפשר תרומת איברים מפוקחת בהתאם לדרישות ההלכה. הרב מוקיר ומלווה את פעילות הגרעינים התורניים שיזם ברחבי הארץ. כיום פועלים במדינת ישראל כמאה גרעינים תורניים, אשר מהשפעתם הברוכה נהנים רבבות ישראלים. הרב ייסד את פרויקט "רבני קהילות" הפרוס מדן ועד אילת, ובמרכזו העצמת הקהילות המקומיות בערים, סביב בתי הכנסת, על בסיס תורה וציונות. המיזם מהווה שלב נוסף בחיבור הגרעינים לאוכלוסייה הציונית-דתית בערים. הרב נבחר שלוש פעמים כחבר במועצת הרבנות הראשית לישראל. כיום מתנהלת מחלקת הכשרות הארצית על פי נהלים אחידים שפותחו על ידו ועל ידי הרב לוי ביסטריצקי זצ"ל בצפת ומשמשים דוגמה למקומות נוספים בארץ. הרב רצון ערוסי - ט יפול רבני בבעיות לאומיות, פרופ' זכריה מדר הרב ד"ר רצון ערוסי משלב תכונות נדירות, קצין וג'נטלמן. הרב מכהן כרבה הראשי של קריית אונו ומכהן כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל. הרב ערוסי הוא ד"ר למשפטים ונחשב למומחה במשפט העברי. בשל זיקתו העמוקה ומומחיותו הרבה במשפט העברי, הוא שימש כמרצה למשפט עברי בפקולטות למשפטים באוניברסיטאות המובילות בארץ והיה מועמד לכהונה כשופט בבית המשפט העליון. הרב ערוסי שירת כקצין בצה"ל בתפקיד רב צבאי בגדוד שריון בדרגת סגן. הרב הוסמך לרבנות על ידי גדולי הרבנים, בהם הרבנים הראשיים לשעבר הרב מרדכי אליהו הרב אברהם שפירא, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הרב יוסף קאפח זצ"ל ויבדל"א הרב עובדיה יוסף והרב מאיר מאזוז ועוד. הרה"ג ד"ר רצון ערוסי מורה הלכה לפונים אליו מכל רחבי הארץ, וזוכה להערכה רבה בקרב חוגים רחבים בעולם התורה ובקרב נבחרי העם מכל הגוונים. הרבנים הראשיים בעבר ובהווה נועצים בו ורואים בדעתו מרכיב חשוב בטרם ינקטו החלטות מכריעות העומדות על סדר היום. מתוך רצון עז להחיות את משפט התורה, וכמומחה למשפט העברי, נטל הרב ערוסי על שכמו את המשימה הקדושה של עידוד ההתדיינות בבתי דין לממונות על פי דין תורה ובמסגרת חוק הבוררות. הרב פועל על מנת להביא את המשפט העברי לתודעת אנשי המשפט והציבור הרחב, כדי לשלבו כחלק ממערכת המשפט בישראל וכיאה למדינה יהודית. הרב ערוסי מכהן כחבר בוועדות ממלכתיות שונות, ביניהן הוועדה לעיטור הנשיא, ועדת היגוי להשתלת איברים, הוועדה ליחסים בין נציגי דת ישראל לנציגי דתות אחרות מטעם הרבנות הראשית לישראל, ועדת השיפוט הציבורית לפרס ירושלים מטעם ההסתדרות הציונית העולמית וחבר המועצה לחינוך דתי מטעם שר החינוך. הרב ערוסי לקח על עצמו שליחות: להעלות את מוסד הרבנות מהשפל התדמיתי והציבורי, ולעצב את דמותה של הרבנות הראשית לישראל כרבנות לכלל העם וכגורם מאחד בין כל חלקי העם. הרבנות הראשית בהנהגתו של הרב ערוסי תאזין לעם ותפעל מתוך רצון להתחבר לעם ולהוביל את הטיפול בבעיות לאומיות בוערות, כגון השתלות איברים, הקיטוב בעם, הדרת נשים, טיפול בעגונות ועוד. הרב ציון בוארון - למען האחדות הרב ציון שלום בוארון (67), יליד טריפולי שבלוב, עשה את לימודיו בישיבת חדרה וכן בישיבת 'תורה והוראה' בירושלים, ובהמשך למד בכולל 'תורה והוראה' בתל אביב ובכולל 'סלונים' של הרב אברהם יגל זצ"ל. הרב בוארון הוסמך לדיינות על ידי הרבנים הראשיים הראשון לציון רבי עובדיה יוסף שליט"א, והרב שלמה גורן זצ"ל. לפני כ30 שנה הוא נתמנה לראשונה לכהן כדיין. תחילה כיהן בערים טבריה, צפת ונתניה, ולאחר מכן היה אב בית דין בבאר שבע ובפתח תקווה. כיום הוא מכהן כחבר בית הדין הגדול לערעורים בירושלים. הרב, אב לתשעה, מתגורר בדירה צנועה בשכונת בית ישראל בירושלים. בית הרב מהווה מוקד עלייה לרגל לאנשים מכל גוני החברה הישראלית, אשר עולים למעונו להתייעץ עמו בכל תחומי החיים ולהתברך מפיו. הרב נחשב לבקי בכל תחומי התורה, איש אשכולות ופוסק הלכתי בעל שיעור קומה, שמוכר בגישתו התורנית של בית הלל, הידועה בכוח ההיתר. הרב ידוע בפסיקתו ההלכתית המאופיינת בגישה פרקטית שסייעה להביא לפתרון בעיות סבוכות בכל תחומי החיים. במהלך שנות כהונתו כדיין כתב הרב מאות פסקי דין חשובים, המהווים אבן יסוד בענייני משפחה ואישות. חלק לא מבוטל מפסיקותיו הן פסיקות תקדימיות. הרב חיבר פסקים רבים אשר יוצאים לאור בסדרת הספרים 'שערי ציון', וכן חיבר ספר על מועדי ישראל בשם 'משמרת מועד'. הרב מצוי בקשר תדיר עם קהילות יהודיות בחו"ל. משימות רבות וחשובות נפתרו על ידו במהלך שנות כהונתו כדיין, לצורך התרת עגונות נסע הרב לארה"ב, לברזיל, לרוסיה, למדינות אירופה, להודו ואפילו למקומות נידחים שעל גבול אפגניסטן. אחת מפסיקותיו הביאה לפתרון עליית בני המנשה לישראל. בני שבט המנשה, ששכנו כקבוצה במדינות שבצפון מזרח הודו, חיו במשך אלפי שנים כקבוצה נבדלת. הם משייכים עצמם לשבט מנשה שהוגלה על ידי המלך סנחריב האשורי. במרוצת הדורות התרחקו מקהילות ישראל, ולאחר חקירה ארוכה של הרב, הוא הגיע למסקנה כי יש להעלותם ארצה. לאור חוות דעת זו ובהסכמת הראשון לציון הרב עמאר, הועלתה קהילה זו לישראל. כמו כן פעל הרב רבות למען צאצאי אנוסי ספרד. לצורך כך יצא הרב לספרד וחקר זאת, ולאחר בירורים מאומצים בפנקסי האינקוויזיציה נמצאו שורשי משפחות מופלאות אלו, והן חוזרות בימים אלו אל חיק עמן. הרב אינו משתייך לסקטור, ואין לו שיוך פוליטי. אחדות העם היא בראש מעיניו. הרב יהודה דרעי - הקפדה בדרכי נועם הרב יהודה דרעי (56), בוגר הישיבות 'פורת יוסף ו'עטרת ישראל', משמש בעול הרבנות יותר מחצי יובל שנים, ובהן 15 שנה כרב העיר וראב"ד באר שבע, העיר הגדולה ביותר המעמידה מתוכה כיום מועמד לרב ראשי. הרב מכהן יותר מ16 שנים ברציפות כחבר פעיל במועצת הרבנות הראשית לישראל, וכן מכהן כיו"ר וחבר בוועדות הכשרות, מתן כושר לרבני עיר וקדם בחינות לדיינות, ועוד. זאת לצד תפקידיו כראש אבות בתי הדין בבאר שבע. הרב חיבר 15 ספרים ופסקי דין רבים העולים על שולחנם של רבני ודייני ישראל. הרב דרעי מבטיח כי לצד האתגרים הגדולים והחשובים, כגון גיור כהלכה, מערכת הכשרות, קדושת השבת, שמיטה כהלכתה ועמידה איתנה לביצור חומות הדת, הוא יטפל בדחיפות גם בחיזוק מעמדם וכבודם של רבני ישראל. "צריך לזכור שרב ראשי לישראל מוגדר כראש רבני ישראל, ועליו מוטלת האחריות לכבודם ולמעמדם", מוסיף הרב. כשנשאל כיצד יתייחס לחילונים, שהם מרבית הנזקקים לשירות הרבנות, השיב הרב: "איני רואה שום סתירה בין זהותו של הרב והשקפותיו לבין מתן שירותי דת ופתרונות הלכתיים לכל המגזרים. בסופו של דבר, גם חילוני בתוך תוכו מעדיף רב שעומד על עקרונותיו על פני מי שמנסה להבטיח רפורמות ומהפכות שונות ומשונות כדי למצוא חן בעיניהם. כמובן שאנחנו צריכים לעשות הכול במסגרת ההלכה כדי להעניק להם שירותים אלו בצורה החביבה והזמינה ביותר, מתוך אהבה ומסירות אין סופית". הרב מביא כמה דוגמאות לפעילות מעירו, באר שבע: "באר שבע היא העיר היחידה, מלבד ערים חרדיות כמו ירושלים ובני ברק, שכל הקניונים שבתוכה סגורים בשבתות ובמועדי ישראל. כמעט כל העסקים ברחבי העיר סגורים בשבתות ובמועדים. זה יותר מעשור שנים אשר נאסר למכור בה בשכונות העיר בשר לא כשר וחמץ בפרהסיא בפסח. בעיר קיימת שמירה קפדנית בזמני כניסת השבת ויציאתה לגבי פעילות התחבורה הציבורית. ב15 השנים האחרונות מערכת הכשרות בעיר פרחה ושגשגה במאות אחוזים, כולל הכשרות למהדרין. אין כמעט בית כנסת בעיר שאין בו שיעור תורה בכל יום. שנת השמיטה נשמרה כהלכתה בכל השטחים הציבוריים של העירייה – באמצעות פקח מיוחד שממומן מקופת העירייה. נמנע בתוכה קיום מצעדי תועבה. וכל זאת בדרכי נועם בלי הפגנות ומחאות ציבוריות, אלא מתוך הרמוניה ושיתוף פעולה עם ראשי העיר". הרב יצחק יוסף - ממשיך בדרכי אביו הרב יצחק יוסף הוא ראש ישיבת 'חזון עובדיה' בירושלים ומחבר סדרת ספרי ההלכה 'ילקוט יוסף' המונה כארבעים כרכים ועוסקת בסוגיות הלכתיות אקטואליות. הרב יוסף (61) הוא בנו השישי של הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. הוא למד בישיבה הקטנה 'פורת יוסף' בירושלים, ובהמשך בישיבת הנגב בנתיבות ובישיבת חברון בירושלים. כבר בשנת תשל"א, בהיותו כבן 18 שנה, ריכז הרב יוסף את פסקיו של אביו מפסקי ההלכות וההסתעפויות של חמשת חלקי ספר השאלות ותשובות 'יביע אומר' שיצאו לאור עד אותה שנה. פסקים אלו ראו אור בספרו הראשון, שנקרא 'פסקי דינים - ילקוט יוסף'. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, וזכה להסכמות מגדולי ישראל. בגיל 23 מונה הרב יצחק לרב במושבים בר גיורא, נס הרים ומטע הסמוכים לירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה ולטפל בשאר ענייני היהדות במושבים. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים, והעביר בתי ספר רבים לחינוך דתי. רבים מילדי המושבים חבים לרב יוסף את חינוכם הדתי, ומאות בתים שהוקמו על אדני התורה והיראה – הוקמו בזכותו. בשנת תשנ"ב פתח בהוראת אביו את ישיבת 'חזון עובדיה' ועסק במסירת שיעורים בישיבה ובכתיבת ספרים. לאורך עשרות שנים נמנע הרב יצחק יוסף מעיסוק בפוליטיקה. הוא לא התבטא בפומבי והתרכז במפעל חייו: כתיבת היצירה המונומנטלית 'ילקוט יוסף' – הסדרה שבאה לתרגם את הפסקים העולים מתשובותיו הארוכות של אביו לציבור הרחב. המחבר מקיף את כל ההלכות ודיני היהדות בכל התחומים, גם הפחות ידועים כגון דיני ערלה ונטע רבעי. הרב יצחק כתב גם את הספר 'עין יצחק', המכונה "המדריך לפוסק המתחיל" משום שהוא מרכז את כללי הפסיקה היהודית, וכן ספרים נוספים. במקביל לכך התפרסם הרב לאורך השנים בשיעוריו הרבים ברחבי הארץ, והוא נחשב בקרב רבים בציבור לממשיך דרכו ההלכתית של אביו. כעת, כשהוא זוכה לתמיכת אחיו שהגיעו למעמד הצדעה מיוחד למענו בבית מדרשו של אביהם הדגול, הוא מתמודד על תפקיד הרב הראשי. הרב יוסף, אב לחמישה ילדים שארבעה מתוכם נשואים, מתגורר בדירה צנועה בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים. בניו משמשים אף הם בתפקידים תורניים וממשיכים את מסורת המשפחה. ישראל בוחרת רב - המועמדים האשכנזים
