רבים מאיתנו מקשרים את המונח שידוכים למקצוע עתיק ומיושן השייך לעידן פרימיטיבי שכבר עבר מהעולם או הנוגע למגזר מסוים או לאנשים מסוימים. השינוי החברתי והמודרניזציה גרמו לכך שהמושג שידוכים מעורר התנגדות, זלזול, סלידה ותחושת כפייה אצל הרווקים והרווקות, והם נוטים לדחות כל הצעה שנודף ממנה ריח של שידוכים. הסיבה לכך היא בתפיסה שהשידוכים לא מתאימים למציאות המודרנית של ימינו. הדעה הרווחת היא ששידוכים מנוגדים לרומנטיקה הסוחפת, שנמצאת לרוב בהיכרות אקראית וספונטנית. אז למה בכל זאת שידוכים נעשים שכיחים יותר ויותר, ולא רק במגזר הדתי? לצורך ההסבר ארחיב מעט על כמה מושגים הקשורים למבנה הנפשי שלנו. אנו בנויים מאגו אנושי ומאגו מיני. האגו האנושי מייצג את האדם שבנו. הוא הרובד האנושי הכולל תכונות ומרכיבים של תקשורת חברתית, נתינה, השפעה, ערכים, מוסר, תרבות, רצונות, שאיפות, מנטליות, תפיסת עולם ועוד. מפגש בין בני אדם הוא חיבור אנושי. האגו המיני מייצג את המין שבנו (זכר או נקבה), והוא הרובד המיני הכולל תכונות ומרכיבים כמו יצרים, התאהבות, תשוקה, משיכה, מגע, חיזור, פיתוי, צרכים בסיסיים ועוד, אשר יכולים להופיע במפגש בין זכר לנקבה. שני הרבדים הללו באים לידי ביטוי בחיבור הזוגי, אולם במפגש ספונטני פעמים רבות איננו פנויים להכיל ולקלוט את שניהם, והדבר עלול להשפיע על המשך הקשר. לשידוכים יש יתרונות רבים: את האגו האנושי השדכן מברר מראש. הוא מברר את תכונות האופי של בן או בת הזוג, כמו למשל האם הוא רך, עדין, קשוב, כן, כעסן, אימפולסיבי, תוקפן או נחמד. כמו כן הוא מברר מה מקצועו, מה מצב בריאותו, איך הוא נראה (גבוה, נמוך, שמן, רזה, כהה, בהיר ועוד), מאיזו משפחה הוא מגיע ועוד אינפורמציה שקשורה לצד האנושי. את האגו המיני בני הזוג יוצרים בעצמם והוא נקרא משיכת הלב: חיבור למראה, משיכה, "קליק" ראשוני, נעימות וכימיה. לעומת זאת, במפגש שלא נעשה בעזרת שדכן בני הזוג מגששים בניסיון לזהות את האגו האנושי בזמן שהם מגבשים גם את האגו המיני. במצב זה יש לחץ רב וחששות, ולא תמיד מפעילים שיקול דעת. עוד באותו נושא: בראשון: איך תדעו לבחור בן זוג לכל החיים? איה כהן: החיים לצד ראש המוסד מכל משמר – למה צריך הגנת סייבר בבית? השגרה שמסכנת את הזוגיות איך תינוק ראשון משפיע על הזוגיות? אופנת הצניעות היתרה מבחינה נפשית הגיל האידיאלי לנישואין הוא שמונה עשרה עד עשרים ואחת, כי רוב האנרגיה המושקעת בתחילת הקשר נובעת מרגשות, ויש יכולת ופניות לתפוס את הקשר מתוך אידיאל רגשי. נישואין בגיל צעיר יותר הם חזקים יותר, מגיעים לעומק, מתפתחים ועוברים תהליך. לעומתם, נישואין בגיל מאוחר נובעים פעמים רבות מתוך אינטרס והקשר מלווה בשיקולים ענייניים. ההתאהבות יוצרת את היכולת להשתנות בשביל בן או בת הזוג. אולם כשיש עם הזמן ניסיונות ובני זוג רבים, כולל ניסיון מיני, יש פחות התאהבות והיא מתבזבזת על תדמית ואגו. ובכלל, ההתאהבות האמיתית מתחילה לאחר החתונה. לפניה קיימת רק משיכת הלב, שהיא פוטנציאל להתאהבות. שידוכים בהחלט יכולים להיות מלווים ברומנטיקה ומרגשים באותה מידה כמו בהיכרות מקרית. כמו כן הם אופציה הרבה יותר מציאותית, והסיכוי שלהם להתפתח לקשר יציב וארוך גדול יותר. השידוכים מקשרים אתכם לאנשים הנכונים, מפגישים אתכם עם בן זוג פוטנציאלי בזכות עבודת שטח יעילה, מלחיצים פחות ומגדילים את סיכויי ההצלחה. השדכן יכול להיות איש מקצוע, חבר טוב, קרוב משפחה או מכר, וחשוב שהוא יכיר היטב את שני בני הזוג, את רצונותיהם ואת תכונות אופי שלהם. לא היו ימים טובים לישראל כמו ט"ו באב ויום הכיפורים, יום גדול שבו היו בנות ישראל יוצאות לכרמים בבגדי לבן. ביום זה יש מציאות של חיבור, והוא יום שמסוגל מאוד למציאת זיווג, לחיתון ולשידוכים. יום שמסוגל להכרזה טובה. לדפדוף בגליון פנימה לדוגמא לחצו כאן
