1. הבחירות לרבנות הראשית הפכו שלא בטובתן, עקב הקרבה הרבה למועד הבחירות הכלליות, לזירת התגוששות חריפה בין שני כוחות פוליטיים משמעותיים, ש"ס והבית היהודי. 150 חברי הגוף הבוחר יצטרכו להכריע בין מועמדים המזוהים (בטובתם או שלא בטובתם) עם הגופים הפוליטיים העיקריים שהכניסו את ידם לתוך קלחת הבחירות לרבנות, ובעיקר שתי המפלגות הללו. לצידה של ש"ס עומדים שנים של מינויים במועצות דתיות ובמקומות נוספים, אשר אמורים היו להקל עליה את ההשפעה על תוצאות הבחירות. במידה שהנהגת ש"ס לא היתה מגיעה לקרע עם הראשון לציון הרב שלמה עמאר, הרי שלטובתה היו "רשומים" לכאורה גם 10 חברים נוספים בגוף הבוחר שמונו על ידי הרב עמאר. לצידה של הנהגת הבית היהודי עומדים עשרת נציגי הציבור, או ליתר דיוק נציגות הציבור, שמינו שר הדתות בנט וסגנו בן דהן לחברות בגוף הבוחר. 2. כל יתר החברים בגוף הבוחר, למעלה מ-100, שאינם חייבים למעשה דבר לאיש, הפכו במהלך התקופה האחרונה ליעד לחיזורים בלתי נגמרים על ידי המועמדים השונים, נכון לרגע זה 4 מועמדים לכהונת הרב הראשי האשכנזי ו-6 מועמדים לכהונת הרב הראשי הספרדי. שאלו כל חבר בגוף הבוחר כמה שיחות טלפון, פגישות, שיחות גישוש ופניות קיבל בימים האחרונים ותבינו מה משמעות החברות בגוף הבוחר. 3. בימים האחרונים משתלטת על השיח התקשורתי הטענה לפיה הבחירות כבר הוכרעו. לכהונת הרב הראשי האשכנזי יבחר הרב דוד לאו ואילו לכהונת הרב הראשי הספרדי יבחר הרב יצחק יוסף. הטענה הזו מבוססת על התמיכה הרשמית שהשיגו שני הרבנים מהכוחות הפוליטיים הנחשבים לחזקים ביותר בגוף הבוחר ובעיקר הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס ומנהיג הפלג החרדי-ליטאי הרב אהרון לייב שטיינמן. 4. כל הפרשנים הללו מתעלמים מקושי אחד שאיננו מאפשר לדעת מה יקרה בסופו של דבר ביום רביעי הקרוב. מדובר במה שקרה לשמעון פרס מול קצב, מה שקרה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) לרב יעקב אריאל מול הרב יונה מצגר, ומה שקרה לכל מי שהלך לבחירות חשאיות בתוך גוף קטן יחסית. כאשר אדם נכנס אל מעבר לפרגוד הוא איננו מחויב לאיש. שם יוצאים החוצה כל האינטרסים הנסתרים שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי בהצבעה גלויה. הדברים נכונים גם בבחירות הכלליות אולם שם "חוק המספרים הגדולים מפחית מאוד את ההשפעה של הצבעות מסוג זה. בתוך גוף בוחר כל כך קטן, שלכמעט כל אחד מחבריו יש היכרות ממשית עם המועמדים השונים ומפת אינטרסים מורכבת מאוד, מספיק 4-6 חברים המצביעים שלא כצפוי על מנת להפוך תוצאה ודאית לכאורה. 5. לאור זאת חשוב לדעת שהתקווה לבחירת רב ראשי ציוני לא נגוזה, למרות שהיא אולי נראית בעלת סיכויים לא מדהימים. מה שבטוח הוא שמי שרואה בכך שאיפה צריך להמשיך ולפעול לצורך כך גם ובעיקר בישורת האחרונה.
