ארגון WIPO (ארגון הקניין הרוחני העולמי של האו"ם) פרסם את דו"ח מדד החדשנות הגלובאלי (GII- Global Innovation Index) לשנת 2013. נציין כי הדו"ח נערך כל שנה בהובלת WIPO, אוניברסיטת INSEAD ומוסדות מחקר מובילים. השנה דווח, כי בדירוג הכולל ישראל טיפסה ב- 3 מקומות מאז השנה שעברה ובכך עלתה ישראל חזרה למקום ה-14 בעולם (בדו"ח 2012 ירדה ישראל למקום 17 לאחר שב-2011 הייתה במקום 14). ישראל מתמידה להוביל במקום ראשון מבחינת המדד באזורנו (צפון אפריקה ומערב אסיה). מדד GII אומד את מידת ההשקעה של כל מדינה בגורמים המזוהים כתומכים ומקדמים חדשנות טכנולוגית, מכמת תוצרים הנובעים מחדשנות טכנולוגית ומהווה אינדיקציה ליעילותה של אותה השקעה. בצד פרמטרים אלה מובאים בחשבון גם גורמים חברתיים כגון מידת יציבות מדינית ואקלים רגולטורי כולל לעשיית עסקים. בפרמטרים רבים שמרה ישראל על דירוג גבוה. ישראל משויכת למדינות בהן הכנסה גבוהה ודורגה במקום ה- 3 מבחינת תפוקות ידע וטכנולוגיה (אחרי שוויץ וסין), במקום ה-5 בעסקים מתוחכמים, במקום ה- 8 בהון אנושי ומחקר, במקום ה-9 מבחינת תפוקת תוצרי חדשנות ובמקום ה- 19 מבחינת מידת ההשקעה ביצירת סביבה תומכת חדשנות טכנולוגית. ישראל אף הוכיחה את עצמה בסדרת קריטריונים שנוספו השנה: 21 בממוצע דרוג ה-QS האוניברסיטאי של 3 האוניברסיטאות המובילות; 9 במדד משפחות פטנטים שמוגשות בלפחות ב-3 משרדים; 4 בתפוקת הי טק מסך התוצר; ובמקום הראשון מבחינת השקעת המגזר העסקי במחקר ופיתוח ביחס לתוצר הלאומי (GERD vs. GDP). שקלול פרמטרים אלו הביא לדירוג ישראל בשנת 2013 במקום 14 בעולם. במהלך שש השנים האחרונות דו"ח ה-GII הפך לכלי מדידת חדשנות על ידי חוקרים וציבור מקבלי ההחלטות בתחום הקניין העולמי. הדוח לשנת 2013 מתמקד בנושא "הדינמיקה המקומית של המצאות" – חדשנות אזורית וחשיבותה. הנושא משקף את החשיבות של מוקדים מקומיים וריכוז גאוגרפי של אוניברסיטאות, פירמות, נותני שירות ומוסדות שקשורים לעידוד וטיפוח המצאות. בדו"ח מצוין כי למקבצים מקומיים מעין אלה אפקט ברמה הלאומית ליצירת תרבות של יזמות (בדו"ח מובאות דוגמאות כגון קליפורניה בארצות הברית, מומבאי בהודו, סאן פאולו בברזיל ותל אביב בישראל). כמו כן, מודגש בדוח כי לא ניתן למצוא זמן אחר במהלך ההיסטוריה בו כספים כה רבים הושקעו בתחום ההמצאות וחידושים כמו בימנו או שתועד פיזור של המצאות בין כל כך הרבה מדינות. בין היתר, מציג הדו"ח גורמים שניתן לזהות כאופייניים למצוינות של מוקדי המצאות כגון התפקיד של תאגידים מקומיים גדולים, יכולת מימון, תרבות סטארט-אפ וחשיבה לעצמאות. לדברי שרת המשפטים, ציפי לבני, "מיקומה הגבוה של ישראל במדרג החדשנות הגלובלי הינו מקור לגאווה ושוב מתחדדת חשיבותה של מדינת ישראל בזירה העולמית. השמירה על דירוג גבוה מצטרפת לידיעות התכופות על רכישת סטארט-אפים ישראליים ע"י ענקיות טכנולוגיה בינלאומיות, ומוכיחה שישראל היא אכן, כמאמר הקלישאה, מדינה קטנה וחכמה". מנכ"ל משרד המשפטים, ד"ר גיא רוטקופף, מציין כי "עם עלייתה של רשות הפטנטים למקום הראשון והמכובד בדירוג האזורי ניתן לראות כיצד ישראל ממשיכה להתקדם אל עבר החדשנות. דוח זה מהווה אסמכתא נוספת לאמון הבין-לאומי באיכות עבודתה של רשות הפטנטים בישראל. רשות הפטנטים היא גוף מרכזי בייצוב מעמדה של ישראל כמדינה מובילה בטכנולוגיה ובחדשנות, וההישגים המפורטים בדוח ה-GII מבטאים, בין היתר, את פירות העשייה המאומצת הנעשית ברשות". לדברי ראש רשות הפטנטים, אסא קלינג, "השנה זכתה ישראל להישג מרשים ועלתה 3 מקומות בדו"ח מדד החדשנות העולמי ומוצבת כעת במקום ה-14 והמכובד בזירה העולמית. דבר שמעיד על מקומה של ישראל בזירת החדשנות הטכנולוגית. זהו הישג משמעותי עבור המדינה. בשנים האחרונות ניכר כי ישראל ממשיכה לטפס ולהצליח וזאת למרות גודל כלכלתה ביחס למדינות אחרות. לדירוג ה-GII חשיבות רבה בעולם הפטנטים, דו"ח זה מהווה מקור מידע אמין למדינות ברחבי העולם ולמקבלי ההחלטות. רשות הפטנטים משקיעה רבות ותמשיך להשקיע על מנת להגיע להישגים מרשימים מעין אלה ואף לשפר את מעמדה של ישראל בדירוג".
