טור על זוגיות ומשפחה במדור נשים עם מנחת הנישואין שרית יורב. מדי שבוע נעלה שאלה בנושאי זוגיות, נישואין, משפחה ועוד. שאלה: בהמשך לשאלה בטור הקודם . אף אני בחורה שעברה את גיל 30, עם אותה "בעיה" (קשה לי להגדיר זאת כבעיה-כי זה האופי שלי). אני בחורה דומיננטית, בדר"כ מובילה בחברה, אחת ששומעים אותה ויש לי דעות מוצקות על החיים. בשידוכים אני נתקלת בתופעה הזו, אם הבחור שקט מדי – הוא נראה לי רכרוכי ולא "שווה" בעייני. לעומת זאת עם הבחור "חזק" ודומיננטי בערך כמוני – הוא לא מעוניין בהמשך הקשר. אני חושבת לעצמי מדי פעם: מה פשר המשיכה הזו לבחור "דומיננטי", והאם באמת זה מה שמתאים לי (לרוב, האינטואציות שלי לא טועות)? אולי באמת עדיף בחור שקט יותר ופחות "דומיננטי" ,אך מצד שני הבחורים הללו (בלי לרצות לפגוע באף אחד מהם) נראים לי כל-כך משעממים ואפרוריים... אשמח לשמוע מה דעתך, עם איזה טיפוס כדאי לי להתחתן? תשובה: שואלת יקרה, ראשית, אני שמחה שאת מוצאת בעצמך את העוז והגבורה לומר לעצמך: אני דומיננטית. בלי רגשות אשם או צער על כך שחבל שה' ברא אותי כך. הקבלה העצמית הזו הכרחית כדי להרגיש שמחה ומאושרת בעולם הזה (כן, גם אם עדיין לא מצאת אותו...). עכשיו, אחרי שהאמת מוצבת מול העיניים בצורה ברורה, אני ממליצה לך להכין לעצמך רשימה של היתרונות והחסרונות שבדומיננטיות. לדוגמא: יתכן שלעיתים את משתלטת על השיחה ולא נותנת למי שמולך להביע את עצמו – כמובן לא מתוך כוונה רעה, אלא שאת רגילה כל-כך להוביל ולהנהיג וזה פשוט קורה. מצד שני, היתרון של אותה תכונה: הפגישות איתך אף פעם לא נתקעות, הן תמיד זורמות, אין שתיקות מביכות, יש לך דעה (שאותה את מביעה בשמחה) כמעט בכל נושא שעולה לדיון בפגישה. הבחור לא צריך לחשוש מה יקרה כשיגמרו לו הרעיונות לנושאי שיחה... אם תדעי לשכלל את היתרונות ולווסת את היתרונות – תצליחי טוב יותר בפגישות השידוכים. אם את שמה לב שאת חסרת סבלנות, אין לך כוח שהאדם שמולך יסיים להביע את דעתו, ואת ממהרת להתפרץ לדבריו ולומר את דעתך – זו ההזדמנות לעבוד על מידת הסבלנות. זה לא אומר שמי שכבר התחתן הוא כליל המעלות והמידות, אבל כנראה שממך הקב"ה מצפה שתעבדי על מידה זו כבר בתקופת רווקות. מצד שני, לשבת ולשתוק כל הפגישה כדי "לא להפחיד" את הבחור וכדי להכריח את עצמך לא להיות מה שאת – נראה לי כצמצום של היתרונות הרבים שיש למי שיודעת להביע את עצמה ואת דעותיה, מחשבותיה ורגשותיה. יש לכך יתרון עצום שלא צריך לנחש מה את חושבת ומרגישה ושאת פשוט אומרת זאת. פתיחות היא יסוד גדול בבניית זוגיות לתפארת. רק שימי לב טוב טוב להיזהר בלשונך ולומר זאת בצורה, עדינה שמכבדת את הצד שני. ומי יהיה המאושר שיזכה בך? סביר להניח שבחור שהוא יותר שקט, שאינו מהמובילים בחברה, יהנה מזה שהוא לא צריך להוביל את השיחה ושאת מובילה. יתכן גם שבחור זה הססן יותר ולכן לא יהיה אכפת לו שאת תחליטי (בעתיד, אחרי החתונה) על דברים מסויימים בבית שממילא אין לו עליהם דעה מגובשת. את, כאישה של בעל כזה, השקיעי את האנרגיות שלך בלתת לו מקום, לתת לו את הזמן לחשוב, כי יתכן והוא שוקל דברים בצורה יותר איטית (ואולי יותר יסודית) ממך ותהיה לו דעה מוצקה, אם יהיה לו מספיק זמן לחשוב עליה. אם תשכילי לווסת את עצמך בהתאם לקצב שלו ולהעריך אותו על היסודיות והאחריות שלו, סביר מאוד שמה שיקרה, שבעלך יועצם, גבו יזדקף. תחושת ההערכה שלך כלפיו תצמיח אותו והוא יהיה פחות "רכרוכי" ממה שתפסת אותו בפגישות. שקט, זה לא אומר חוסר תוכן, הרבה פעמים מתחת לשקט הזה מסתתר תוכן עמוק מאוד, רק שלא לכל אחד ה' נתן תשעה קבין להביע את עצמו. ולמה שבחור כזה ירצה להתחתן עם בחורה דומיננטית? יתכן שזו הזוגיות שראה בין הוריו, אימו היתה גם דומיננטית וזה נראה לו לגיטימי ואפשרי. הוא לא מרגיש מאויים מכך שגם אשתו תהיה דומיננטית, אולי להפך, הוא מעדיף שבתחומים מסויימים הוא לא יהיה זה שינהיג, נוח לו שהאחריות על ההחלטות בבית מתחלקת ביניכם כך שיש דברים שאת בלעדית עליהם והוא לא צריך לשבור עליהם את הראש. מצד שני, נישואין עם אדם דומיננטי כמוך – עלולים להסתיים ב"מפץ" ח"ו. כי אם לכל אחד יש דעות מוצקות והוא עומד עליהן וכל אחד רגיל לאחוז במושכות ההנהגה, המצב בבית איננו פשוט. גם כאן, תמיד אפשר לעבוד, לתת מקום לשני, להכיל את דעותיו המנוגדות לשלי, לדון בצורה עניינית ולא לקחת אישי אם אנחנו חולקים לפעמים זה על זה. זה לא אומר שאנחנו לא אוהבים זה את זה. לעניות דעתי, במצב כזה, של אישה דומננטית ואיש דומיננטי – הקשר מצריך יותר עבודה אחרי הנישואין, גם אם נראה לך לכתחילה, בפגישות השידוכים שהוא יותר מתאים לך. כנראה שהדומה נמשך לדומה והדמיון ביניכם הוא מה שגורם לאינטואציות שלך לעבוד כאילו הוא הבחור המתאים. דעי לך שזו עבודה לא פשוטה למזג בין שני אנשים שכל אחד מהם רגיל להנהיג. שוב, אין זה אומר שזה בלתי אפשרי. ישנם זוגות מאושרים ששניהם טיפוסים של מנהיגים. כמעט הכל יכול להצליח עם עבודה נכונה! אבל, עדיף לבחור בעבודה קלה יותר ולבחור בן זוג שקט יותר שרגיל לתת מקום לשני - רק שימי לב לא "לדרוך" עליו ו"למעוך" אותו. שימי ליבך לתת לו מקום, האמיני בו, בשקט שבו שמסתיר מאחוריו הרבה תוכן שלא תמיד משמיע את עצמו, יש בך כוח להצמיח אותו ועוד תראי שהוא יוכל להיות לך למשענת בעת צרה! רק תני לו את המקום שלו. "בחכמה יבנה בית". בהצלחה! שרית יורב - מנחת נישואין ועורכת סדנאות בתקשורת זוגית אפקטיבית, מרכז י.נ.ר-יועצי נישואין רבניים sarityorav@gmail.com
