חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן, אחד המומחים הגדולים בעולם לתחום "תורת המשחקים", לא מצליח להבין את האובססיה לחידוש המשא ומתן. "הנושא הזה של המשא ומתן המדיני הוא די הזוי. כל המזרח התיכון עולה בלהבות, בלאגן בסוריה, במצריים, וגם בעיראק ולאמריקאים אין דאגות אחרות חוץ מאיתנו", אומר אומן בראיון לערוץ 7 על רקע הדיווחים על חידוש קרוב של המו"מ המדיני. לדבריו, עצם ההסכמה לדבר עם אבו מאזן היא עניין חסר משמעות, "ברור כשמש שכל הסכם שיחתם איתו לא שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. אבו מאזן לא יכול לחתום על שום דבר ריאלי. הרי מיד אחרי שגירשנו את היהודים מגוש קטיף, מייד הורידו את הפתח מעזה, כך שהחתימות שלו לא שוות כלום". פרופ' אומן טוען, כי הפלשתינים לא יחתמו על הסכם שלא יכלול גם את תל אביב, ירושלים וחיפה, "כבר עברו יותר מעשרים שנה מאז הסכמי אוסלו, הם מעולם לא קיימו את ההסכמים שעסקו בחינוך לשלום ובהפסקת ההסתה נגד מדינת ישראל, אנחנו מעולם גם לא דרשנו מהם לקיים את ההסכמים האלה". "עכשיו זה מתנקם בנו", מסביר פרופ' אומן, "כי הם כבר לא מסתפקים באריאל, גוש עציון ועמונה, הם רוצים גם את ירושלים, תל אביב וחיפה ואין לזה שום סיכוי, כי נתניהו לא ייתן להם את תל אביב". חתן פרס נובל, מזכיר שהפלשתינים מעולם לא פספסו הזדמנות לפספס, "בשנת 2000 ברק רצה לתת להם את הכול, גם את ירושלים ואת זכות השיבה, הם לא היו מוכנים לחתום, כי הם לא מעוניינים". פרופ' אומן סבור שמצבה המדיני המידרדר של ישראל הוא תוצאה של הגירוש מגוש קטיף, "הגירוש לא רק שלא עזר לנו במישור הבינלאומי אלא הזיק לנו, הוא הביא לכל המלחמות שבאו אחר כך, מלחמת לבנון השנייה, עמוד ענן ועפרת יצוקה. כשמפגינים חולשה זה מזמין את ההתקפות עליך". "אני אוהב לטייל בהרים של מזרח קליפורניה, יש שם דובים. לא פעם פגשתי בדובים על השביל, וההנחיה אומרת, שאם אתה רואה דוב, הדבר הכי גרוע לעשות זה לברוח", מספר פרופ' אומן, "זה הכי גרוע, כי הדוב ירדוף אחריך וישיג אותך, כי הוא רץ הרבה יותר מהר ממך ואין לך שום סיכוי. אסור גם להתקדם לעברו ובוודאי שלא להפנות אליו את הגב. אם אתה מפנה את הגב אתה אבוד. לכן צריך לעצור ולהסתכל עליו, זה מה שאני תמיד עושה ואחרי כמה דקות הוא הולך. כך אצל בני אדם, אם אתה מפנה את הגב, ומתנהג כמו ילד טוב ירושלים רודפים אותך עוד יותר. בכל הפעמים שישראל הביסה את אויביה, אחרי ששת הימים, מבצע אנטבה ותקיפת הכור, בכל מקום בעולם אמרו לי כל הכבוד, אחרי הגרוש אף אחד לא אמר לי כל הכבוד".
