מרבית הקייטנות כבר הסתיימו, היתר על סף סיום, וקו מחצית החופש ממש כאן, מעבר לפינה. זה הזמן שבו גם הרגועים מבין ההורים נזכרים ברשימות הספרים והציוד ומתחילים להיערך לחזרה לבית הספר. אם יש לכם בבית ילד שעולה לכיתה א', סביר להניח שהילקוט כבר נקנה. כך גם הקלמר ויתר הציוד, וייתכן בהחלט שאפילו ספרי הלימוד. הורים לילדים בוגרים יותר נוטים לעיתים לדחות מעט את ההכנות, ולהתחיל בהצטיידות רק בשבועות שלפני פתיחת שנת הלימודים. מי שכבר התחיל ברכישות, או שזיכרון השנים שעברו עדיין טרי בראשו, בוודאי שם לב לסכומי הכסף הגבוהים שבהם מדובר. במשפחה עם שלושה עד חמישה ילדים בגיל בית הספר היסודי והתיכון מדובר בהוצאה של בין אלף לשלושת אלפים שקלים, גם אם לא צריך לקנות ילקוט חדש לאף אחד מהילדים. על מנת שלא לפשוט את הרגל, חשוב לשים לב כי עם העלייה במעלה כיתות היסודי, ובוודאי בתקופת התיכון, ניתן לקנות יותר ויותר ספרים משומשים ואף לשאול משכנים וחברים. אל תתביישו לקפוץ לשכנים ולהציע עסקאות חליפין: ספר לילד הקטן תמורת ספר לילד הגדול, השאלה צולבת או סתם קנייה משומשת. למשפחות ברוכות ילדים מומלץ להשאיל את הספרים תוך ביצוע רישום ולבקש לשמור עליהם. העברת אותו ספר מילד לילד זולה יותר ממכירתו כמשומש וקנייתו כמשומש כמה שנים אחר כך. יוצאי דופן בהקשר זה הם ספרים בעלי ותק במערכת שעלולים לצאת תוך שנים ספורות מהמחזור, מהם כדאי לעיתים קרובות להיפטר. עצה טובה, אם כי לא תמיד מועילה מול לחצי הילדים, היא להגביל מאוד רכישת מוצרים ממותגים. ניתן לאפשר לכל ילד מוצר ממותג אחד כדוגמת קלמר או יומן, ואת כל יתר המוצרים האחרים לקנות בלתי ממותגים. הפער במחירים הוא עצום והאיכות דומה מאוד. לקראת החזרה לבית הספר חוזרת לקדמת הבמה שאלת תשלומי ההורים. הורים רבים חשים במלכוד: מצד אחד הם מעוניינים לתת לילדיהם את החינוך הטוב ביותר, אך מנגד הם קורסים תחת נטל התשלומים הכבדים. המפתח לפתרון הבעיה מצוי בהגברת המעורבות ההורית וסיוע לבית הספר בקביעת סדר העדיפויות. פעמים רבות גביית היתר מקורה בדרישות הגבוהות של ההורים מהמערכת ומתחושתו של בית הספר שהורדת רמת השירות שהתלמידים מקבלים תביא לבריחת אוכלוסיות חזקות. ועד הורים פעיל ומעורב ושיתוף של מרבית ההורים בשיקולים, יכולים להוריד את הלחץ על הנהלת בית הספר ולהחזיר את העניין לשפיות. חשוב לזכור כי ישנה מגבלה חוקית לתשלומי ההורים ואסור לבתי הספר לחרוג ממנה. נפנוף במגבלות חוקיות אינו דרך המלך ביחסים שבין ההורים להנהלה, אולם במצבי קיצון זהו הכרח שלא יגונה. בכל מקרה מי שמעוניין לשנות חייב לקחת על עצמו את המעורבות בתהליך השינוי. מי שרוצה להישאר צופה מהצד לא יגיע לשום הישג. התקציב במספרים ועדת הכספים של הכנסת אישרה ביום שני השבוע את הצעת חוק התקציב לשנים 20132014. התקציב בשנת 2013 יעמוד על 395 מיליארד שקלים ובשנת 2014 על 405 מיליארד שקלים. יעד הגירעון לשנות התקציב נקבע ל4.65 אחוזים ל2013 ול3 אחוזים בשנה הבאה. שיא כוח האדם שהממשלה רשאית להעסיק ב2013 הוא 73,619 משרות וב2014 - 74,273 משרות. הרזרבה הכללית תעמוד על מעט יותר מ7 מיליארד שקלים, והיא נועדה בין השאר לתקציבים מיוחדים במשרד ראש הממשלה. יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), הודה לכל חברי הוועדה, ש"למרות חילוקי הדעות במהלך הדיונים, הבאנו תקציב, שיחד עם חוק ההסדרים לאחר שתוקן בוועדת הכספים, מבשר בשורה לחברה בישראל וזאת תוך הקפדה על עמידה ביעדים הפיסקאליים". להבדיל מהתקציבים הדו-שנתיים הקודמים, בתקציב הנוכחי, לשנים 20132014, נקבע תקציב התאמות נמוך מאוד; 100 מיליון שקלים בלבד. בשנים 20112012 עמד תקציב ההתאמות על 1.6 מיליארד שקלים. הסיבה לכך, בין השאר, היא העיתוי של אישור התקציב, ארבעה חודשים לפני תום שנת התקציב, בעוד שהתקציב הדו-שנתי הקודם אושר בטרם החלה שנת התקציב. תקציב ההתאמות נועד להתגבר על הצורך לתקצב צרכים שלא נחזו מראש. התקציב אושר ברוב של שמונה חברי ועדה מול ארבעה מתנגדים. על מנת לקבל מושג על סדרי העדיפויות בתקציב המדינה, אפשר להסתכל על ארבעת סעיפי ההוצאה הגבוהים ביותר. תקציב הביטחון (כולל משרד הביטחון, הוצאות חירום אזרחיות ותיאום הפעילות בשטחים) לשנת 2013 יעמוד על 52.8 מיליארד שקלים, ובשנת 2014 על 51.3 מיליארד. תקציב החינוך יעמוד על 42.4 מיליארד שקלים ב2013 ועל 43.6 מיליארד בשנת 2014. תקציב ההעברות לביטוח הלאומי יעמוד על 31.6 מיליארד שקלים ב2013 ועל 30.8 מיליארד בשנת 2014. תקציב משרד הבריאות לשנת 2013 יעמוד על 22.7 מיליארד ובשנת 2014 – 23.7 מיליארד. תקציב משרד התחבורה – 18.4 מיליארד שקלים ב2013 ו17.4 ב2014. מי שרוצה להבין כמה יכולים חברי הכנסת לדון באמת בתקציב ולהתעמק בסעיפיו השונים, יכול לקבל על כך מושג ממשך הזמן שהוקדש לדיון על תקציב הביטחון לשנתיים הללו. משך הדיון הרשמי על התקציב המסתכם ביחד בלמעלה מ110 מיליארד שקלים היה כשש שעות. לכך יש להוסיף זמן דומה שהוקדש לדיונים נוספים סביב התקציב. בסופו של דבר, בתוך כ-12 שעות אושר התקציב לקראת ההצבעה עליו בוועדת הכספים. תקציבים אחרים נדונו ביתר פירוט אמנם, אולם השליטה בתת הסעיפים ובתקנות הספציפיות נותרה עדיין כמעט כולה בידי אנשי האוצר. למרות החריקות בקואליציה צפוי התקציב להיות מאושר במועד, ולישראל יהיה תקציב לשנה וחצי הקרובות.
