שר הפנים, גדעון סער, הסביר בישיבת הממשלה מדוע יצביע בעד הצעת ההחלטה של ראש הממשלה לפיה ישוחררו מחבלים במהלך המו"מ שיפתח עם הפלסטינים. "קל ופופולארי להצביע נגד- אבל מה יקרה אם כולנו או אפילו מחציתנו יצביעו נגד?", שאל סער וענה, כי "הצבעה נגד משמעה שממשלת ישראל דחתה את הסיכום אליו הגיע ראש הממשלה עם מזכיר המדינה האמריקאי. מו"מ לא ייפתח. וישראל תואשם- גם על ידי ידידיה הטובים ביותר- בכך שהוא לא ייפתח". לדברי סער, "מצבנו במערכת הבינלאומית לא קל, בלשון המעטה. אנחנו עלולים להתדרדר במהירות באופן שיפגע באופן חמור באינטרסים הלאומיים שלנו. והאינטרסים הלאומיים, אני מבהיר, כוללים גם את יכולתנו לעמוד על גבולות בני הגנה לישראל". סער ציין, כי "היו שלושה נושאים עיקריים במחלוקת בשיחות המוקדמות שניהלו האמריקאים מולנו ומול הפלסטינים: 1. האסירים. 2. התביעה להקפאת ההתנחלויות. 3. התביעה הפלסטינית שיוסכם מראש (גם עלינו) ובמפורש שהמו״מ יתנהל על בסיס קווי 67. על פי ההסברים שקיבלתי התביעות האחרונות נדחו". לטענת סער, "אם נסתכל על הסיבה המרכזית בגינה אנו מתמודדים עם קשיים מדיניים מאז הקמת הממשלה הקודמת ב-2009 הוא חוסר נכונותנו וחוסר הסכמתנו (שלא השתנו), לקבל את קווי 67' כבסיס למו"מ או להתחיל את השיחות מהמקום שבו הן הופסקו בתקופת רה"מ אולמרט. בעניין הזה רה"מ עמד במבחנים לא קלים, כולל מול נשיא ארה"ב, כולל על אדמת ארה"ב. והוא עמד במבחן נוסף בשיחות האחרונות. זה עניין אסטרטגי מרכזי". "אני חושב שהיה קשה מאוד לעמוד גם בסוגית ההתנחלויות", הוסיף סער, "אם היינו מוותרים בסוגית ההתנחלויות היינו מקבלים יותר נקודות בזירה הבינלאומית. סירובנו לשחרור האסירים היה מתקבל בנסיבות כאלה. אבל זה היה גם ויתור מאוד מסוכן. זאת הייתה חותמת כשרות שלנו על הדה-לגיטימציה למפעל ההתיישבות, והיה לזה משנה תוקף דווקא אחרי ההחלטה האחרונה של האיחוד האירופי". "היום יש 2 אפשרויות קשות לחברי הממשלה: להצביע בעד או להצביע נגד. לפי מיטב שיפוטי, החלטה נגד היא החלטה שנזקיה עולים לאין ערוך על החלטה בעד", הסביר סער את החלטתו.
