בתום דיון סוער אישרה הערב (רביעי) מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק המשילות. הצעת חוק הגברת המשילות באה להגביל את מספר השרים, ל-19 לרבות ראש הממשלה, ומספר סגני השרים לארבעה. בנוסף, שר יהיה ממונה על משרד אחד בלבד ולא ימונה שר בלי תיק. מוצע לקבוע כי דיון בהצעה להביע אי-אמון בממשלה יתקיים לא יותר מפעם בחודש, בהשתתפות ראש הממשלה. אולם, אם הבקשה תוגש בידי 61 חברי כנסת, יתקיים הדיון בשבוע שלאחר הגשת הבקשה. עוד מוצע לצמצם את מספר הימים הנתונים למי שמנסה להרכיב ממשלה חלופית ל-21 ימים, במקום 28 ימים, ובמקרה של כישלון, תמשיך לכהן הממשלה שכיהנה טרם הבעת האי-אמון, ולא יוקדמו הבחירות. עוד מוצע לקבוע כי לאחר בחירות וכינון ממשלה, יינתן לממשלה ולכנסת פרק זמן של 100 ימים במקום 45 ימים כקבוע היום, לאישור חוק התקציב, ולממשלה יהיו נתונים, מתוך 100 הימים 55 ימים לכל היותר ולכנסת 45 ימים לפחות. עוד מוצע לקבוע במפורש – במצב שבו לא אושר חוק התקציב, והמדינה מתנהלת תקציבית על בסיס הוצאת החלק ה-12 מהתקציב השנתי הקודם, יתבסס החישוב של החלק ה-12 על התקציב העדכני מהשנה שחלפה, לרבות ההעברות התקציביות שהיו במהלכה. הרוב הנדרש לתיקון חוק-יסוד זה, הוא של 61 חברי כנסת בשלוש הקריאות. ח"כ אילן גילאון (מרצ) אמר "הקרב האמיתי שמתנהל פה הוא בין קואליציה לדמוקרטיה ולא בין קואליציה לאופוזיציה. מה שאתם עושים פה הוא לתפוס חזקה על פי בית המדרש שלכם – שהוא בית מדרש של משטמה לערבים ולחרדים". ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי במקום שהכנסת תחוקק באופן מסודר כפי שנהוג בחקיקה, מביאים ברגע האחרון נושאים חשובים כמו משאל עם וחוק המשילות. עוד אמר "ראה איווט ליברמן ששני שותפיו לקואליציה משיגים הישגים והחליט להגיש חוק משילות. שיידע איווט ליברמן שיש תהפוכות בפוליטיקה בישראל - אתם לא תעברו בעתיד את אחוז החסימה. לנו החרדים אין בעיה, אנחנו רק גדלים. מדובר באחוז חסימה שישאיר את ישראל ביתנו בחוץ". ח"כ תמר זנדבר (מרצ) שאלה כיצד הצעת החוק תסייע למשילות ואמרה כי אם תינתן תשובה הגיונית סיעתה תשקול מחדש את הצבעתה. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה "איננו דנים כאן בחוק לחיזוק המשילות אלא בחוק לחיזוק הגזענות, כששני נציגים של מפלגות המונרכיה שלא נבחרו בבחירות אישיות, מציעים להדיר מהכנסת סיעות אידיאולוגית. את מי מעניין המצע של יש עתיד? זה לא חוקתי ותזכרו כולם: המפלגות הראשונות שהתפוגגו היו אלה שרצו להעלות את אחוז החסימה". ח"כ דב חנין (חד"ש) אמר "מזמן לא נאמרו כל כך הרבה דברי הבל כמו הדברים שנאמרו בזכות הצעות החוק האלה. בישראל יש עודף משילות. בישראל יש בעיה הפוכה שהיא בעיית ההשתתפות – אחוזי ההשתתפות הולכים ומצטמצמים וכדי להגדיל את ההשתתפות צריך להוריד חסמי כניסה. אתם מייצרים חסמי כניסה גבוהים באופן קיצוני ויוצרים חומות גבוהות מסביב לחומות השלטון. מפלגות קטנות לא מגבילות את היציבות אלא מגדילות אותה. מאחורי הצעת החוק הזאת יש מטרה פוליטית והיא ביצוע טרנספר פוליטי לאוכלוסייה הערבית. זהו פרויקט מוצהר של מפלגת 'ישראל ביתנו 'ולא של מפלגת 'אין עבר' שמתעלמת מהעבר ולא מוכנה ללמוד ממנו שום דבר". ח"כ מיכל רוזין (מרצ) תקפה את ההצעה ואמרה כי "מתחילת מושב הקיץ המפלגות מתחרות ביניהן מי מביא חוק יותר פשיסטי, יותר בלתי מידתי שפוגע יותר בזכויות מיעוטים. אני הרבה יותר מפחדת מ"יש עתיד" מאשר ממפלגתו של איווט ליברמן. הציבור יודע ש'ישראל ביתנו' פשיסטים ונגד ערבים, אבל ל'יש עתיד' יש איצטלה של ליברלים, אך מתחילת הכנסת הם מצביעים בעד חוקים פשיסטיים. באתם לשנות אבל גרמתם לכנסת להיות יותר פשיסטית ולא מוסרית. אחוז החסימה מעביר מסר גזעני שיפגע בדמוקרטיה, ביכולת המשילות ויפגע גם במפלגות הגדולות כי יחזק את המפלגות הבינוניות. - ראינו שהן אלה שסוחטות את הגדולות". ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ציין כי "החוק הזה שמובא לפנינו הוא אחיזת עיניים. הוא חוק שמתכוון לערער ולהקטין את המשילות. זה פופוליזם זול ודמגוגיה רצינית. אני פונה אל חברי הקואליציה לנצל את הדיונים בוועדה כדי לקיים דיון רציני על בעיית המשילות בישראל- על חוסר השקיפות, על חוסר הפיקוח על התקציב, על חוקים גזעניים ועוד - אם נתקדם בדברים האלה, נקדם את המשילות בישראל". ח"כ משה פייגלין (הליכוד ביתנו) אמר כי "מפלגות סקטור ומפלגות נישה הן דבר רע בעיניי. כל אחד יכול למצוא עצמו בתוך המפלגות הקיימות והדבר יעלה את רצינותה של הכנסת". הודיע כי יתמוך בהצעת החוק בתצורתה הנוכחית. ח"כ זבולון כלפה (הבית היהודי) אמר "הגברת המשילות לא תתחיל ולא תסתיים בחקיקה וקיימים לא מעט כלים לעשות זאת. צריך להגדיר את החוק בשם אחר, אך יש בו גם לא מעט דברים טובים". הוא הודיע כי יצביע בעד הצעת החוק. ח"כ יצחק הרצוג (העבודה) אמר "אני מוכן להסכים להצעות שונות אבל לא לסחטנות. יש מנהיג מפלגה שכופה דעתו הר כגיגית על כל הקואליציה. זה לא מצדיק דיון חפוז. לא להביא ביום האחרון, אלא ליזום הידברות עם סיעות הבית. אני מקווה שהוועדה בראשות יריב לוין תהיה אמתית ולא פיקטיבית. יש גם התחייבות של שרת המשפטים ציפי לבני להחזיר את הדיון לוועדת השרים. יש פה הצעה לתחום את מספר השרים. כמי שמכיר את העבודה, לעיתים צריך שר או שניים לא תיק. לעיתים צריך בוועדות השרים מישהו שיש לו זמן. גם נושא האי אמון חיוני. זה מאפשר להביא את הממשלה לשמוע דעות אחרות". ח"כ ראובן (רובי) ריבלין (הליכוד ביתנו) קרא לחבריו ואמר "חברי בליכוד, קשה לי. כי אתם הולכים נגדי. תנועת החירות האמינה בדמוקרטיה הישראלית, המחייבת דיון. הגיחוך הוא שהתחננו שהממשלה הקודמת לא תחוקק את "חוק מופז", המשנה את חוקי המשחק תוך כדי משחק. מופז לא השתמש בו. מי שעמדה כאן בחרפות וגידופים הייתה ציפי לבני. ניסיתי למנוע את החוק אז על מנת להציל את הדמוקרטיה ואת ראש הממשלה. בסוף סיעת קדימה השתמשה בחוק מופז כדי להדיח את חבריו של מופז, והיום אומרים שהחוק לא טוב. אם טעיתם פעם אולי אתם טועים עוד פעם? אני מאמין לראש הממשלה שהוא לא רוצה את חוק המשילות. יש רגעים שצריך להדוף לחצים". ח"כ שלי יחימוביץ, ראשת האופוזיציה (העבודה) אמרה "אין קשר בין הגיבוב הזה להגברת משילות. הקטנת הממשלה ל-18 שרים בקדנציה הבאה, ביטול חוק מופז שאתם חוקקתם כי ניסיתם לפלג את קדימה. אין שום דבר מצפוני בחקיקה הזו. נשאר החוק להדרת מיעוטים מהמערכת. אומרים שזה ימנע סחטנות פוליטית. מי מבצע את הסחטנות? ישראל ביתנו מבצעת את הסחטנות הגדולה כי היא רוצה לזקוף לזכותה משהו מהקדנציה הזו. הגלגל מסתובב. לא ניתן שהחוק הזה יעבור, ואם הוא יעבור, אתם לא תעברו את אחוז החסימה. למפלגת העבודה אין בעייה עם אחוז החסימה. אני מתנגדת כי החוק מונע ביטוי פוליטי מקבוצות רבות. כשאין ביטוי פוליטי יש תסכול וזעם. אתם לא צריכים להגביר שום משילות – במחי יד החלטתם על יצוא 40% מהגז והענקתם מתנה של 300 מיליארד ₪ לשתי ענקיות גז. אתם סובלים מעודף חמור של משילות רעה". 63 ח"כים תמכו בהצעה בקריאה ראשונה, 46 התנגדו לה ושניים נמנעו. ההצעה תוחזר לוועדת החוקה, להכנתה לקריאות השנייה והשלישית.
