שופטי בג"ץ, הנשיא גרוניס והשופטים חנן מלצר ונועם סולברג דחו אתמול (רביעי) את עתירתו של אב גרוש, אשר עתר לבג"ץ בדרישה לפטר את פקידת הסעד הארצית ולסגור את "מרכזי הקשר". ההעותר הוא אב גרוש, אשר מגדיר את עצמו כ"פעיל מרכזי בהתארגנויות של אבות גרושים הפועלים ציבורית לשינוי מצבם בו עניינם מופלה לרעה – לתפיסתם – ביחס רשויות השלטון אליהם ואל האינטרסים שלהם". בעתירה שהגיש ותיקן בהמשך ביקש שלל סעדים, ביניהם להורות על פיטוריה של פקידת הסעד הארצית, סגירת מרכזי הקשר (בהם נפגשים הורים וילדים תחת פיקוח עובדים סוציאליים), ביטול נהלים כתובים ובלתי כתובים המבוצעים על-ידי העובדים הסוציאליים, הקמת מנגנון בקרה על עבודתם של העובדים הסוציאליים ויישום המלצות ועדת סלונים-נבו. בבסיס העתירה עומדת טענה, לפיה גברים, אבות לילדים, מופלים לרעה ביחס לנשים בכל הנוגע לקשר עם ילדיהם. השופטים דחו את העתירה, תוך שהם קובעים כי "העותר לא פרש את התשתית העובדתית הרלוונטית לעניינו, לא צירף תסקירים והחלטות שניתנו בעניינו ושעליהם הוא מלין, ולא ציין את הקשר בין תשתית זו לבין הסעדים המבוקשים על-ידו". השופט סולברג ציין, כי "חלק גדול מן העתירה מוקדש למרכזי הקשר ולבקשה לסגירתם, אולם מתגובת המשיבים (פקידת הסעד ומשרד הרווחה - ש"פ) עולה כי העותר כלל לא נפגש עם ילדיו במרכז קשר בשל התנגדותו, ועל כן הוצעו לו מקומות חלופיים לקיום המפגשים. עוד מעלה העותר טענות שונות הנחזות להיות עובדות על אודות האפליה והנזק הנגרמים בעטיים של מרכזי הקשר, מבלי לבסס אותן כנדרש. הדוגמאות הפרטניות שמציג העותר אינן מסייעות בהקשר הזה. הן מוצגות באופן חלקי מבלי לפרט את התמונה הכוללת, ובצירוף תצהירים אשר חלקם הגדול נעדר חתימה". עוד הוסיף השופט, כי "הסעדים המבוקשים בעתירה כוללניים ורבים, וגם הם נעדרים תשתית עובדתית לביסוסם. כך לדוגמא מבקש העותר כי יבוטלו שלל "נהלים פרקטיים בלתי כתובים" מבלי להוכיח את קיומם. כבר נפסק כי בית משפט זה איננו נוהג להעניק סעד כוללני ללא תשתית עובדתית, וכי עתירה כוללנית עלולה לפגוע באחרים שאינם צד לדיון".
