בעקבות הדיונים סביב חוק הגיוס, נועד בשבוע שעבר חה"כ מאיר פרוש (יהדות התורה) עם בכירים במשרד הביטחון. בדבריו הבהיר כי הציבור החרדי לא יקבל חוק אשר במסגרתו בחור שיושב ולומד, כאשר תורתו היא האומנות היחידה שלו, לא יקבל דיחוי מהצבא . פרוש הדגיש בדבריו, אנחנו לא מבקשים דיחוי לאותם אלה שאינם לומדים. כך גם, אף אחד מחברי הכנסת החרדים איננו מגן על מי שמקבל את הדיחוי להתגייס ובכל זאת איננו לומד תורה. אך מאידך צריך להיות ברור שלא נקבל כל חוק, בו בן ישיבה לא יקבל דיחוי מהצבא כאשר תורתו היא האומנות היחידה שלו. באשר לשאלה איך הצבא יכול לדעת מי אותם הבחורים שיושבים ולומדים ומי אלה שאינם יושבים ולומדים, ענה הרב פרוש, אין זה מתפקידי ולא בשביל זה בחרו בי, זה התפקיד של משרד הביטחון, והוסיף, הצבא מתמודד עם אתגרים הרבה יותר מסובכים. "אם מישהו חושב", הוסיף, "שבאמצעות חוק ניתן לכפות על לומדי התורה ללכת לצבא, הוא טועה. הציבור החרדי מאמין בכל לבו בהקב"ה, ומאמין שהתורה היא סם חיים, זה ציבור שמקושר בכל לבו ונפשו לתורת ה', זה ציבור שמוכן למסור את נפשו למען קיום התורה, ציבור הזה ממושמע לרבותיו, אשר לא יתנו יד לחוק כזה. פרוש סקר בפני הנוכחים את ההיסטוריה של הענקת הדיחוי לבחורי הישיבות כאשר בשנת תש"ח העניק ראש הממשלה דאז 800 דיחויים בהתאם למספר בני הישיבות. הרב פרוש אף הוסיף שאם ניקח את אותו מספר של 800 בני ישיבה שקיבלו דיחוי בתש"ח ביחס לחלקם באוכלוסייה היהודית דאז, ונשווה את אותו אחוז לאוכלוסייה היהודית היום, יש הצדקה שיקבלו דיחוי בכל שנה כל אלו שיושבים באהלה של תורה ותורתם אומנותם. בהמשך סיפר שבדברי הימים של המדינה היו ניסיונות לגייס בני ישיבות, אבל עד כמה שהיו ראשי ממשלה שיהיו רחוקים, רחוקים מאוד מחיי התורה ומצוות, בכל זאת ניתן היה לדבר איתם. אבי ז"ל השתתף בפגישה יחד עם הרב יצחק מאיר לוין זצ"ל עם ראה"מ בן גוריון והם ניהלו איתו שיחה קולנית ותקיפה, גם בן גוריון הרים את קולו, וכך במשך שעה ארוכה הם התכתשו, כאשר במהלכה הרב י.מ לוין, פרץ בבכי מר. "לאחר שהשתרר שקט בחדר, אמר בן גוריון, החלטתי – לאור פנייתכם –להיעתר לבקשתכם, והוסיף, בני הישיבות יוכלו להמשיך בלימודיהם ויימשך ההסדר שכל מי אשר תורתו אומנותו יקבל דחייה משירות צבאי. "לאחר תקופה, פגש אבי את בן גוריון ושאל אותו, בתחילת הפגישה מה חשבת כאשר הבעת התנגדות תקיפה ולבסוף השיחה התרככת, עד כדי כך שהודעת על המשך קיום ההסדר של דחיית גיוסם של בני הישיבות. ענה בן גוריון, כאשר אני ראיתי את ניצול השואה הרב לוין מתייפח בבכי ומבקש על עמו ואחיו, ואתה פרוש, כנצר למשפחת הריבלנים, אומר לי שתעדיפו ללכת לכלא, תעדיפו לעזוב את הארץ, נשברתי בקרבי, וחשבתי, אם אני כראש ממשלה יכול לגרום צער כה עמוק לניצול השואה, ולבן הריבלנים שיסכים ללכת לכלא על נושא לימוד התורה - חזרתי בי".
