בלי ששמנו לב, ממש מתחת לאפנו, התפתח בישראל פער מעמדי חדש. לא מדובר בפער הקלאסי, משום שמשני צדי המתרס ישנן משפחות משלל רבדים סוציו-אקונומיים. הפער שאנו מדברים עליו הוא בין מי שרכש דירה עד לשנת 20062007 ובין מי שלא רכש דירה עד לשנת 2012, כשבתווך עומד מי שרכש דירה בתוך התקופה הזו. עד שנת 2007 היו מחירי הדירות בישראל שפויים באופן יחסי. גם האשראי לצורך רכישת דירה, המשכנתה, היה זמין וניתן בקלות יחסית, גם אם מחירו, כלומר הריבית, היה גבוה יותר מזה המקובל כיום. כך הצליחו רבים מאוד, בתוכם זוגות צעירים ומשפחות ממעמד סוציו-אקונומי לא גבוה במיוחד, להגיע גם הם לדירה, בכוחות עצמם עם סיוע בנקאי. אולם כידוע, מאז שנת 2007 זינקו מחירי הדירות בישראל בחדות. באזורים רבים עלו מחירי הדירות מאז ריאלית בכ50 אחוזים. נומינלית, כלומר בשקלים ללא ניכוי אינפלציה, מדובר בעלייה המתקרבת ל80 אחוזים. במקביל לכך, כדי להגן על הבנקים ולהאט מעט את קצב הביקושים, הקשיח בנק ישראל את התנאים ללקיחת משכנתה ובמיוחד את דרישות ההון העצמי. זוג צעיר שאינו מסוגל לגייס הון התחלתי של רבע ממחיר דירה, אינו יכול כיום אפילו לחלום על רכישתה. צירוף כל הנסיבות יצר מצב שבו מי שכבר רכש דירה בעבר הפך לבעל נכס ששוויו גבוה בהרבה, ואילו האחרים רחוקים הרבה יותר מאי פעם מרכישתה. דרישות ההון העצמי גדולות הרבה יותר וגם ההחזרים החודשיים הנדרשים על המשכנתה הופכים להיות כבדים מאוד. לא נדיר לראות רוכשי דירה שלוקחים משכנתה בגובה שליש משכרם החודשי של שני בני הזוג ל25 שנים ואף ל30, מה שלמעשה אומר שעבוּד כמעט כל החיים הבוגרים לטובת רכישת הדירה. מי שחושב שמדובר רק בבעיה של השכבות החלשות טועה. הורים מבוססים יחסית מבחינה כלכלית, שבעבר היו מסוגלים לקנות דירה לילד, יכולים היום לתת לו רק הון עצמי לרכישת דירה שצריך להצטרף למשכנתה נכבדת מאוד. משמעות הדבר היא שאותו זוג עסוק בעשורים הקריטיים לחייו בתשלום על דירתו במקום בחיסכון לדירות הילדים. הסיוע שהוא יעניק לילדיו יהיה ממילא קטן עוד יותר. לעומת זאת, מי שכאמור רכש דירה בעבר נהנה מעלייה משמעותית מאוד בערך הנכס. גם אם מדובר בנכס שרובצת עליו משכנתה וגם אם הוא מעוניין לקנות דירה גדולה יותר, מצבו טוב בהרבה. העלייה בתמורה שיקבל עבור דירתו הקיימת תכסה חלק ניכר מהזינוק במחיר הדירה החדשה. המצב שנוצר הוא פצצת זמן חברתית מתקתקת, משום שעם הזמן יהיו רבים יותר שיתקשו להגיע לדירה ומעטים יותר שיהיו בעלי נכסים. רק מדיניות מכוונת שתצליח לשחוק בהתמדה את ערך הנכסים שבידי הציבור תוכל להביא מזור לבעיה. מה עושה נגיד? בעת ששורות אלו נכתבות עדיין לא ברור מי יהיה נגיד בנק ישראל. הפארסה שהחלה במינוי המוצע של הנגיד לשעבר פרנקל, שירד מהפרק בעקבות פרשת החליפון, ונמשכה בנסיגתו הזריזה של פרופ' ליאו ליידרמן מהמינוי, טרם הגיעה לסיומה. נדמה שראש הממשלה ושר האוצר חוששים מכישלון נוסף ועל כן בודקים פעם אחר פעם את המועמדים הפוטנציאליים. מי ששמו הוזכר השבוע היה פרופ' מריו בלכר, יהודי ארגנטינאי ששימש גם בתפקיד נגיד הבנק המרכזי הארגנטינאי. בלכר עלה בעבר לארץ, חי בישראל תקופות זמן ארוכות ובתו היא ישראלית, אולם כיום הוא מתגורר בלונדון. מועמד שני הוא המשנה לנגיד לשעבר, פרופ' צבי אקשטיין, דיקן בית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה. מי שייבחר לבסוף, בין אם יהיה זה אחד מהשניים שהזכרנו או מועמד מפתיע חדש, יעמוד בפני משימה מורכבת מאוד. ישראלים רבים יודעים מי הוא נגיד בנק ישראל, אך רק מעטים יודעים מה הם תפקידיו ומה האחריות המוטלת על כתפיו. מעטים הרבה יותר מכירים גם את הרפורמה המשמעותית שהוביל הנגיד הקודם, פרופ' סטנלי פישר, במבנה בנק ישראל ובהגדרת תפקידיו, המשפיעה מטבע הדברים על תפקידיו של הנגיד. תפקידיו של נגיד בנק ישראל מתחלקים לשני תחומים עיקריים: אלה שהוא ממלא באופן אישי, ותחומי אחריותו של בנק ישראל, עליו הוא מופקד מתוקף היותו ראש המערכת. תפקידו האישי המשמעותי ביותר של הנגיד הוא עמידתו בראש הוועדה המוניטרית של הבנק. בעבר היה מופקד הנגיד אישית על קביעת ריבית בנק ישראל, אולם כיום הוא עומד בראש ועדה הקובעת אותה. עם זאת, למרות שתיאורטית הוועדה יכולה להכריע בניגוד לדעת הנגיד, הוא האיש החזק בוועדה. קביעת הריבית מאפשרת לבנק בראש ובראשונה להתמודד עם סכנת האינפלציה ולתמוך ביציבות המחירים. מדובר בכלי שהשפעתו על כל אגפי המשק היא עצומה, ולא בכדי הוצאה קביעת הריבית מידו הבלעדית של הנגיד. בנוסף לכך, מוגדר הנגיד בחוק כיועץ הכלכלי לממשלת ישראל. מתוקף תפקיד זה יש לנגיד משקל לא מבוטל בעיצוב המדיניות התקציבית של הממשלה, למרות שאינו בעל סמכות של ממש בעניין. מעבר לכך מופקד הנגיד על בנק ישראל כולו, ומתוקף כך הוא בעל השפעה רבה בנושא הפיקוח על הבנקים, שנועד בעיקר להבטיח את יציבות המערכת הפיננסית בישראל. בידי הנגיד נתונה גם, מתוקף עמידתו בראש בנק ישראל, האפשרות להתערב בנעשה בשוק המסחר במט"ח, שהנגיד פישר עשה בה שימוש נרחב ביותר בשלהי העשור הקודם ובראשית העשור הנוכחי. מלבד זאת משפיע הנגיד על ביצוע יתר משימות הבנק כדוגמת הסדרת מערכות התשלומים והסליקה במדינה כולה, הנפקת המטבעות וניהול משטר המטבע וייצוגה של המדינה במוסדות פיננסיים בינלאומיים. לאחר חודשים בלי נגיד קבוע, יצטרך הנגיד שייבחר לעמול קשה כדי לעמוד בכל היעדים העומדים בפניו.
