תקיפות אנטישמיות מלוות את יהודי התפוצות מזה עשרות שנים, ואולם ביומן ערוץ 7 הבאנו את סיפורו של שאול טאוסון שתקיפה אחת כזו שהסתיימה בנס הובילה אותו חזרה אל חיק היהדות ואל מדינת ישראל. טאוסון חי אז בארגנטינה שם גדל ובתקופה של חיפוש עצמי החל בהליך של התחברות אל הטבע. "התחברתי לבריאה. למדתי להיות דבוראי. החלטתי להקים מכוורת בהרים של קורדובה. מדובר במקום מבודד ללא חיבור של חשמל ומים, מקום מדהים ביופי הטבע שבו ומקום נוח לגידול דבורים". באותה תקופה לא ניתן היה לזהות על טאוסון שהוא יהודי, אך בעל הקרקע שהשכיר לו את שטח הענק בן מאות הדונמים לטובת הכוורות, חש שהבחור שלפניו יהודי. "הרגשתי שהוא מחפש הוכחות לזה שאני יהודי. היה לו חדר שבו היה פסל של מריה ואני לא הסכמתי להיכנס לשם. הוא סיפר לי סיפורים על מעשים שהוא עשה יהודים כדי לבחון את התגובה שלי. בין השאר סיפר לי שאשתו שעובדת במכירת מזון ליהודים מטריפה להם את המזון. הוא רצה לראות את התגובה שלי", מספר טאוסון. טאוסון מצידו לא הבליט את זהותו הדתית, ובכל זאת נראה שבעל הקרקע הגיע למסקנה שאכן יהודי לפניו. באחד הימים כשנסע ברכבו חש רעד הולך ומחזק ברכב ובתוך זמן קצר חש את הגלגל האחורי של הרכב מתנתק ועף באוויר. טאוסון שהיה בעיצומה של נסיעה במהירות 100 קמ"ש ניצל בנס והחל מנתח את הצעדים שקדמו לנסיעה. רק הוא, בעל הקרקע ובנו של בעל הקרקע היו ליד הרכב לפני הנסיעה ומבחינתו הייתה בכך הוכחה שאחד משניהם שחרר את הברגים במגמה לגרום לתאונה בה ייהרג. כששב אל החווה הבחין במבטו המופתע של הבן ומאוחר יותר ראה אותו מתקרב אל הגלגל שהתנתק ובוחן את חיבוריו, ככל הנראה כדי לברר מה לא פעל כמתוכנן. רגעים אלה של הצלה הובילו את טאוסון לבירור אישי ועצמי. "חשבתי מה קורה כאן. אני כנראה לא במקום הנכון לי. הייתי הרי בהרמוניה עם הטבע והתחלתי לחשוב מה כיהודי אני צריך לעשות. חשבתי שהדבורים עושות את העבודה שלהן כמו שצריך וכל אחד צריך לנהוג כך ולעשות את תפקידו. המסקנה שלי הייתה שאני לא במקום הנכון. אני לא חי כיהודי ובכל זאת הגוי רוצה להרוג אותי. התחלתי לחזור בתשובה וראיתי שהריקנות נובעת מחוסר תורה". לאחר תקופת לימוד תורה ויהדות עלה לארץ כשהוא בטוח ש"גם דברים שנראים לנו לא טובים במבט שטחי נועדו לטובה. הקב"ה רצה לומר לי שאני צריך לחשוב".
