הילדים ובני הנוער משקיעים שעות רבות ביום מול מסכים גדולים (טלוויזיות), בינוניים (אייפדים), וקטנים (פלאפונים). לא מן הנמנע שבשנים הקרובות כל ספרי הלימוד יעברו לפורמט דיגיטלי במקום להיות מודפסים על נייר. מהפכת ספרי הלימוד תצטרף למהפכת הצילום ומהפכת המוסיקה בכל הקשור למעבר לקבצים דיגיטליים. מהו הנזק הפוטנציאלי משעות מרובות אלו מול מסך? לגבי העיניים, נמצא שבמדינות שבהם הנוער עסוק בהסתכלות למרחק קרוב, במהלך רוב שעות היום, גדל משמעותית אחוז הילדים שנזקקים בהמשך למשקפיים. במדינות כמו סינגפור אחוז מרכיבי המשקפיים עלה לשיעורים שלא יאומנו, ואצלנו בקרב הקהילה החרדית נדיר למצוא תלמיד ישיבה שאינו מרכיב משקפיים. מהו אם כן הפתרון לנזקים שנגרמים מצפייה ממושכת במסכים? ובכן, כמו בתחומים רבים אחרים הפתרון הינו איזון. מותר לעשות שימוש במסכים, אבל במידה. אפשרי ליהנות מיתרונות הטכנולוגיה, אבל לא כדאי להגזים. מדי שנה מוציאה מערכת הבריאות האמריקאית למעלה משני מיליארד דולר על אבחון וטיפול בבעיות ראיה עקב צפייה במסכים. מחקרים מצאו כי 90% מ-70 מיליון אמריקאים העובדים מעל לשלוש שעות ליום, חווים איזושהי בעיית עיניים עקב כך, וכל אדם עשירי במרפאת עיניים בארה"ב או באנגליה, מגיע לשם עקב בעיות בגלל עבודה מול מחשב. אין ספק שבעידן מכשירי המגע, כאשר המסך נמצא אתנו בכל מקום, נתונים אלו רק גדלים. התבוננות ארוכת שעות במסך מרצד, משפיעה בטווח הארוך על ירידת ראייה חדה, מיקוד, יכולת ריכוז, ויכולה לגרום לכאבי ראש, כאבי צוואר וכתפיים. תסמינים המופיעים בעקבות עבודה ממושכת מול מסך, כוללים התעייפות של העיניים, תחושת צריבה, גירוי, אודם, טשטוש ראייה ועוד. תופעה זו מכונה תסמונת ראיית מחשב (CVS-computer vision syndrome). מהו הטיפול? הפתרון כולל טיפול בגורמים רבים. שינוי סביבת העבודה, משקפים, תאורה מתאימה וטיפול בגורמים סביבתיים, יחד עם הפסקות יזומות בעבודה רצופה מול מחשב. כל אלה יאפשרו שמירה על בריאות המשתמשים ושיפור יכולתם לעבוד בנוחיות מול מסכים. הכותב, ד"ר עידי מצר, הוא ראש שירות עיניים ילדים, פזילה, וגנטיקה של העין, ברמב״ם.
