מגדלי דבורים פועלים לא מעט לחיזוק תודעת החשיבות שברכישת דבש טהור ולא כזה שזויף בבתי גידול ושיווק חסרי פיקוח. מכת הזיופים המהווה למעלה מ-10% משוק הדבש. כעת מצטרפים גם אנשי בד"ץ העדה החרדית לקריאה לרכוש דבש אמתי והפעם מטעמי כשרות. ב'ועד הכשרות' של בד"ץ העדה החרדית מציינים כי "כשרות מהודרת בדבש מתמקדת בחמישה שלבים עיקריים. השלב הראשון הינו להבטיח שהדבש הינו מאה אחוז דבש. ללא חומרים או חיקויים שונים . עקב היות הדבש חומר יקר למדי, הפיתוי 'לעגל פינות' גדול למדי...". לדבריהם חשיבות מיוחדת קיימת לפיקוח בשלב הורקת הדבש לבריכות בהן הוא מוחזק במשך מספר ימים לזיקוקו מחומרים זרים שקיימים בו. במהלך ימים אלה עולים חלקים כמו פיסות שעווה, רגלי דבורים וכדומה, צפים ועולים למעלה. בשלב זה חשוב הפיקוח על מנת להימנע מלהיכשל באכילת איבר מהדבורה, שהוא שרץ העוף. פסולת זו מסולקת עם סיום התהליך, ולשם כך כאמור יש צורך במשגיח שיוודא כי הכל התבצע כהלכה. עוד מציינים בוועד הכשרות כי "השעווה – היא הדונג, הייתה בעבר קשה להפרדה מן הדבש. עד לדור האחרון, מי שאכל דבש, היה אוכל גם חלקיקי שעווה". יצוין כי מעמדו ההלכתי של הדונג אינו ברור שהרי ההלכה אינה אוסרת שימוש בכלי שזלגה עליו טיפת שעווה. אף על פי כן, מכיוון שקיימת כיום אפשרות טכנולוגית להפריד הפרדה מוחלטת בין הדונג לדבש – מקפידים לבצע זאת, כך שהדבש אכן נותר דבש טהור לחלוטין. בין הפרטים המסייעים לשמירת כשרותו של הדבש מזכירים אנשי הועד את שמירת השבת של כל המכוורת, בית הרדייה, האריזה והשיווק. ישנם אנשים שמתפתים לרכוש דבש מבתי רדייה קטנים, מכיוון שלדעתם אפשר לראות מקרוב אם הכל כשר וכהלכה, גם אם בעליהם אינם שומרי שבת. הבעיה האמיתית -שאותה אי אפשר לבחון מקרוב- הינה שאותם בתי רדייה קטנים הינם לרוב כ'הכנסה' צדדית לבעליהם, שעוסקים בעבודה מסודרת בשאר ימות השבוע. היום היחיד שנשאר להם פנוי לעבודות הכוורת, הינו ביום השבת", הם מזהירים.
