40 שנים למלחמת יום כיפור והמהלך שללא ספק הביא לניצחון של צה"ל הוא צליחת תעלת סואץ. אמנון רשף היה במלחמה מפקד החטיבה שצלחה את התעלה - חטיבה 14 ובספרו החדש הוא מתאר את הימים שקדמו למלחמה, את הרגעים הראשונים בהם תקפו המצרים את המעוזים והתעוזים לאורך התעלה ואת מסקנותיו. את הספר 'לא נחדל' בהואצת דביר מגדיר המחבר "פרי מחקר ולימוד שנמשך מהיום האחרון של המלחמה לפני 40 שנים". בראיון לערוץ 7 סיפר רשף כי הספר יצא במהדורה מורחבת של 670 עמודים, "מהדורה המיועדת לקצונת צה"ל, למפקדים, לוחמי החטיבה, המשפחות השכולות ולחוקרי ההסטוריה הצבאית". הוא ציין כי מאחר שרצה שהספר יהיה בכמה שיותר בתים בישראל הוא יצא גם במהדורה קצרה יותר, "השווה לכל נפש וכל מי שמעוניין להכיר את הלחימה". את הכישלון של תחילת המלחמה וההפתעה מסרב רשף להגדיר כהפקרות, "כתוצאה מהניצחון של מלחמת ששת הימים עם ישראל וצה"ל נכנסו לאופוריה, יוהרה, שחצנות ומחשבה שאנחנו הצבא הטוב ביותר בעולם. זלזלנו באויב וזה היה בכל דרגות הפיקוד". הוא סיפר כי במקביל לאופריה בישראל, האוייב לא שקט על שמריו והתפתח, "הצבא המצרי חקר מה התרחש בששת הימים וגם במלחמת ההתשה והבין את מגבלותיו מול חיל האויר וחיל השריון הישראלי. הוא נערך בהתאם ורכש מערך נ"מ נגד חיל האויר הישראלי ונ"ט נגד הטנקים". עם זאת, רשף מאשים את המודיעין הצה"לי שלמרות כל הסימנים של מלחמה הוא טען שאין מלחמה בפתח, "כמפקד חטיבה 14 דיווחנו על כל הפעילות המצרית שהיתה חריגה והגברנו את רמת הכוננות לרמה גבוהה אך אמרו לנו שזה תרגיל של הצבא מצרים". הוא לא משחרר מאשמה את הדרג המדיני אבל הוא מדגיש כי הספר עוסק ברמה הצבאית ולא ברמה הפוליטית. לאורך השיחה הדגיש רשף כמה פעמים את העוז והגבורה של לוחמי צה"ל, "הם לחמו כאריות והיו מוכנים להקריב את עצמם למען המדינה והם אלו שהביאו את הניצחון". הוא ציין כי המהפך החל ב-14/9 כאשר צה"ל השמיד כ-250 טנקים מצריים ולאחר מכן הצליחה של התעלה, "אז הגענו עד 101 ק"מ מקהיר ובמקביל בגולן התקרבנו לדמשק". הוא שולל את ההסתכלות כי מלחמת יום כיפור היתה רק מחדל ומציין כי אין הרבה צבאות שבמספר ימים בלבד התעשתו וממצב נוראי הפכו את הקערה על פיה והביאו לניצחון צבאי מוחץ וחשוב, "צריך להנחיל את התודעה הזו לדור הצעיר ולאזרחי ישראל בכלל ולהבין שזה כתוצאה מתעצומות הנפש של החיילים". הוא הדגיש כי עם ישראל חייב לאריאל שרון את הניצחון, "הוא לקח על גבו את הצליחה ולולא הוא לא היתה צליחה ומדינת ישראל היתה נראית היום בצורה נוראית מבחינת התדמית הבינלאומית בדגש על ארצות ערב". רשף, המעלה מספר פעמים בספר את נושא סירוב הפקודה מבהיר בשיחה כי הוא נגד סירוב פקודה מחד אך מאידך הוא מתנגד לציות עיוור של החיילים, "אני רוצה שהחיילים יהיו ראש גדול. אני קורא לאי צייתנות עיוורת אלא כשאתה מקבל פקודה אתה צריך לשקול אותה ולראות עד כמה היא ישימה. אם אתה חושב שיש בה טעויות עליך לערער עליה ולבקש אישור לבצע את המהלך בדרך אחרת, אך חס וחלילה לא סירוב פקודה. אני בא ואומר - המפקד לא צריך להיות צייתן אלא מפקד חושב וממושמע". על הסיפור הידוע לפיו טרם הצליחה ניתק שרון את מכשיר הקשר על מנת שלא יניאו אותו מהמהלך, הדגיש רשף, "אלו סיפורי בדים, הוא לא ניתק מכשירי קשר ואני לא מכיר מקרים אמיתיים בהם אריק שרון סירב לבצע פקודה. האוגדה שלנו קיבלה פקודה לצלוח את התעלה וכשנאסר עליו להעביר טנקים נוספים לא צלח ולו טנק אחד".
