מיד בצאת החג פנתה אלי אישה יקרה עם עיניים אדומות ולב דואב: "אני לא יכולה יותר!" היא כמעט צעקה. "כל החג היה מתח בלתי נסבל בבית" עיניה התחיל לזלוג. "זו כבר תקופה ארוכה שיש בינינו ריחוק, תקשורת מינימלית והרבה כעסים, אך בחג הכל התעצם". כאבתי עמה את כאבה והיא הוסיפה: "מה שהכי קשה לי היא התחושה שאין מוצא! הוא לא מוכן לעשות שינוי ואומר שאני זו שצריכה להשתנות ולהשתדל בעבורו, אך אני חלשה ומרוקנת כל כך. הוא זה שצריך לעשות, אין לי כוחות לכלום! בינתיים הכל תקוע, ונדמה שאנחנו פשוט מחכים למשיח שיושיע..." והיא פרצה בבכי קורע לב. ***** מידת השלום הינה מידה יסודית ועיקרית בבריאה כולה. על התורה נאמר: "וכל נתיבותיה- שלום!" כלומר, כל הדרכים שלה מובילות אל המטרה העיקרית ביותר והיא השלום. השלום הוא השלמות, הוא תכלית הבריאה: "גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם" (רמב"ם). עובדה זה מתוארת גם בסיפור שבין אברהם ושרה, כאשר שרה התבשרה שהיא עתידה ללדת בן, אמרה למלאך: "ואדוני זקן". אך כשפנה בורא עולם אל אברהם שינה את דבריה וציטט לאברהם מדברי שרה: "ואנוכי זקנתי". מכאן אנו מבינים את החשיבות האדירה של השלום בבית, ושל הזהירות מפגיעה אפילו קטנה בשלום. הקב"ה שחותמו אמת, שינה בפני השלום! אלא שחותמו של בורא עולם הוא אמנם אמת אבל שמו- שלום! השם הוא מעיד על המהות והתכלית. על המהות של הבריאה כולה, ועוד יותר בחיי הזוגיות שלנו, מעל האמת נמצא השלום. ולייתר דיוק, השלום בבית הוא האמת האמתית. כמו שהדריכו אותנו חז"ל כי מפני השלום- צריך לשנות! בכדי לא להעליב, להחליש או לפגוע בשלום צריך לשנות מהאמת. אנו מצויים עכשיו בימים של התחלה. ימים שיש בהם הזדמנות לשינוי, לסליחה, לקרבה חדשה. ודווקא הימים הללו, עומס החגים והשבתות, המפגשים המשפחתיים הרבים ושבירת השגרה מביאים לא פעם להגברת המתחים ולפגיעה בשלום. במצב זה כאשר כל אחד מהצדדים עסוק בצדקתו שלו, בניסיון להבהיר את האמת שבצד שלו אנו מפספסים את הדבר העיקרי ביותר. כל צד מותח את החבל הזוגי לכיוון שלו, כל אחד מבקש (או טוען בתוקף) כי הצד השני הוא זה שצריך לעשות את הצעד, וכך נדמה כי העיקר חסר. יש ריחוק, יש כאב, ואין שלום. כשיש שלום בבית, יש הכל. יש שמחה, יש כוח, יש צחוק, יש הקשבה, יש אהבה, יש שפע רוחני וגשמי. וכשאין שלום בבית נדמה כי הכל נעלם. השמחה נמוגה, הצחוק התאדה, הכוחות נחלשו, והרצון נפגע. השלום בבית ובזוגית הוא המטען שלנו לחיים, והוא הנותן את הכוחות ליום כולו. ולהפך כשאנו יוצאים לעבודה או ללימודים מתוך אווירה של כעס ומתח, היום שלנו נראה בהתאם. חולשה כללית, מחשבות שליליות, עייפות, כאב, עד שנדמה כי המציאות כולה איבדה מטעמה. דווקא כעת בימים של סליחה, שינוי ותיקון זה הזמן להבין ולחזק את הכוח לשלום. להבין כי מצד האמת הדבר העיקרי ביותר בזוגיות שלנו- הוא השלום. אז נכון שזה לא קל, (ולעיתים אף קשה ביותר!) בייחוד כשאנו פגועים, חלשים, נזופים או כועסים- נזכיר לעצמנו כי אפילו בורא עולם מוחק את שמו (בפרשת אישה סוטה) ואת כבודו לטובת השלום בין איש ואשתו. השלום חשוב יותר מהצדק, או כפי שהזכרנו, השלום בעצמו הוא הצדק האמיתי. איך עושים זאת? מרפים לרגע מהכעס ומהניסיון להיות צודק. כך במקום להמשיך את הריחוק והניתוק, להיות הראשון שמסתכל בעיניים ואומר/ת: "הריחוק הזה כואב לי. אני רוצה שיהיה לך טוב. אני אוהב/ת אותך". הרי מצד האמת כולנו חפצים בשלום. אף אחד אינו שמח בריב או בריחוק. ודווקא מתוך הרצון העמוק, הגדול והמהותי זה, הכאב על הריחוק שנוצר גדול כל כך. ובאופן זה, ננסה להתחבר לרצון הפנימי, המהותי- נפסיק לחכות לצד השני שיעשה או ישתנה, אלא אנחנו נהיה לוחמי שלום בעצמנו. מפייסים, מתקרבים, מבינים ומביעים אהבה. כי זוהי הגבורה האמתית של החיים שלנו. לכבוש את "היצר", את הכעס, האכזבה או התסכול. להתגבר- ולהביע קרבה, רכות, הבנה ואהבה. "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב?...- בקש שלום- ורודפהו!" (תהילים פרק לד'). כלומר אם הנך רוצה חיים ארוכים של אהבה וטוב- בקש את השלום ותרדוף אחריו! גם אם תצטרך לרוץ, להתאמץ ולהזיע... תלחם עבור השלום. ומתוך השתדלות זו, נזכה לשנה חדשה בה תחול על כולנו ברכת הכוהנים: "יישא ה' פניו אליך וישם לך- שלום!". אודליה מימון (MA), טיפול זוגי ואישי והנחיית קבוצות, מנהלת מרכז "אוצרות פנימיים".otsarpnimi@gmail.com
