מאות תלמידים ובוגרים התכנסו אמש (ד') בבית המדרש בישיבת שעלבים לערב לימוד וזכרון לע"נ הנופלים בוגרי הישיבה שנפלו במלחמת יום הכיפורים.
במהלך הערב עלו הבוגרים שלחמו במלחמת יום הכיפורים וסיפרו חוויות וזיכרונות מהמלחמה ההיא.
הרב ערן טמיר והרב חגי לונדין, המוסרים שיעור שבועי באמונה בישיבה, נשאו דברים וכן הרב דני איזק, ראש ישיבת בית אורות שאחיו, בוגר שעלבים, נהרג גם הוא במלחמה.
"מלחמת יום הכיפורים הייתה המלחמה שהכניסה לתודעה הציבורית את ישיבות ההסדר. כבר אז כולם דיברו בשבח הבחורים האיכותיים האלה המשלבים תורה וצבא. כיום, יש ביקורת על ההסדר, אולם כפי שההסדר היה נכון אז, נכון הוא גם היום. ההסדר בונה בחורים החיים חיי תורה אמתיים כל אחד בתחום בו הוא בוחר להמשיך. מסגרת ותוכנית לימודים זו היא נכונה לכתחילה והיא רלוונטית היום כתמיד", אמר הרב איזק.
בהמשך הערב התקיים פאנל בו ענו רבני הישיבה לשאלותיהם של התלמידים והבוגרים. עימות מעניין התפתח בין ראש הכולל בשעלבים ורב הישוב של נוף אילון, הרב גדעון בנימין לבין הרב יוחנן פריד כאשר נשאלו ע"י אחד התלמידים – 'כיצד ניתן להסביר את מלחמת יו"כ ואת כל הקורות אותנו מאז כהמשך של הגאולה'. הרב פריד השיב ותיאר את הדרך לגאולה ככביש שלעיתים מוביל למטרה למרות פיתולים וסיבובי פרסה הקיימים בו וגם השנים האלו כמו גם הגירוש מגוש קטיף, הם כולם בדרך המובילה לגאולה, על אף שעל פניו הדברים נראים כנסיגה.
הרב משה גנץ ר"מ בישיבה שהשתתף גם הוא בפאנל, אמר שצריך פרספקטיבה של שנים להבין את המהלכים של הקב"ה ולדידו הגירוש מגוש קטיף אולי נועד כדי לגרום לציבור להבין שאין עם מי לעשות שלום. "אינני יודע אם המחיר שווה ואולי בעוד כמה שנים נבין יותר, אבל ודאי שמשהו כן קרה בדעת הקהל בעקבות הגירוש" אמר הרב גנץ.
בשלב זה ביקש הרב גדעון בנימין את רשות הדיבור ואמר: "מי שאמר ביום העצמאות הלל שלם בברכה ובירך גם שהחיינו, אצלו השבר של הגירוש היה גדול מאוד. אולם מי שאמר חצי הלל בלא ברכה ואת ברכת שהחיינו בירך על פרי, הבין שממשלה שמורכבת מאנשים לא אמוניים יכולה לעשות דברים נוראיים והשבר אצלו לא היה גדול כל-כך".
את הערב חתם בשיחת התעוררות הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו.
