מסמכים שמתפרסמים הבוקר (שני) בעיתון 'הארץ' חושפים את שיטת העבודה של דובר צה"ל בכל הנוגע למדיה החדשה - האינטרנט והרשתות החברתיות. ענף תקשורת אינטראקטיבית בראשות סא"ל אביטל ליבוביץ, אמון על אתרי צה"ל, בעברית ובאנגלית, צרפתית וערבית, וכולל מדור ניו-מדיה שמתפעל את חשבונות צה"ל בפייסבוק, בטוויטר ובפליקר. תהליך העבודה שבסופו נקבע אילו אירועים ומסרים לקדם ברשתות החברתיות, ממושך ומכיל שיקולים רבים . תחילה מרוכזים כל האירועים לטבלה המכונה "גאנט" ולצד כל אירוע נכתבת חוות דעת הבוחנת אם כדאי להתייחס אליהם ומדוע. בהמשך מעבדים את האירועים לפוסט בבלוג, לסטטוס בפייסבוק, לציוץ בטוויטר ולכתבה באתר צה"ל. המסמכים שנחשפים הבוקר מגלים את השיקולים האחוריים. ב–19 באפריל חל יום השנה לאסון מחניים, בו נהרגו שמונה חיילים בהתרסקות מסוקים. בחודש מרץ האחרון נהרגו שני טייסים, סא"ל נועם רון ורס"ן ארז פלקסר, בהתרסקות מסוק סמוך לרבדים ולכן הוחלט שלא לעסוק באסון מחניים. "קחו בחשבון שהרגע היתה תאונה אווירית ויש הרבה ביקורת על התאונות האוויריות", נכתב בטבלה, "אין שיח בישראלי. חלש מאוד בבינלאומי". רצח שלהבת פס הי"ד מחברון, שנורתה על ידי צלף-מחבל בחודש מרץ 2001, הוגדר בדובר צה"ל כ"חלש", וכך גם הטבח במעלות בו נרצחו 27 בני אדם. רצח טלי חטואל וארבעת בנותיה בציר כיסופים קיבל את הציון "חלש לבינלאומי. אין שיח לישראלי". הרצח של בני משפחת הרן בידי סמיר קונטאר הוגדר כ"טרור מזעזע קלאסי" עם הציון “חלש-בינוני לישראלי ולבינלאומי". הפיגוע בקפה אפרופו ב–1997, זכה לציון "בינוני". נראה כי פיגוע "חזק" מבחינת דובר צה"ל הוא הפיגוע שאירע במלון פארק בנתניה. אירוע נוסף שהוחלט במדור ניו מדיה שלא להתייחס אליו, הוא קרב תל מוטילה שנערך ב-2 במאי 1951. בקרב נהרגו 41 חיילי צה"ל ובחטיבת דובר צה"ל הוחלט להתעלם כי "יש הרבה ביקורת על צה"ל מהאירוע הזה וחשש לטיוחים. לא מומלץ. אין שיח". על אסון צאלים א' נכתב "אם אין לנו משהו חכם להגיד – לא להתייחס". עם זאת, ימי הולדתם ומותם של אישים ישראלים מקבלים יחס משתנה. כך, לדוגמה, יום ההולדת ה–90 של הנשיא פרס קיבל את ההערה "התייחסנו כבר. די לחפור". מדובר צה"ל נמסר בתגובה ל"הארץ", כי "מערך הדוברות בצה״ל פועל על פי עבודת תכנון סדורה ממנה נגזר גאנט הפעילות, המתייחס, בין היתר, לאירועים צבאיים, אימונים, תרגילים וימי אזכור רלוונטיים. על פי גאנט זה נבחנת הפעילות התקשורתית השוטפת. עוד נמסר כי “המסמך הפנימי מציג נגזרת של גאנט התכנון, שנכתב כטיוטה בלבד על ידי חיילים שאינם בני סמכות החלטה על כיווני פעולה ועשייה דוברותיים, בדגש על הערות נלוות. נדגיש כי אין במסמך זה להצביע על אסטרטגיה או על עמדה רשמית המחייבת את אנשי הפיקוד במערך הדוברות".
