מיום שנכנס ח"כ ניסן סלומינסקי לוועדת הכספים, הוא לא הספיק לצבור הרבה שעות שינה. התקציב, הקרע עם החרדים, פרשת החוקר הפרטי בבית היהודי שאיימה לחסל את הקריירה הפוליטית שלו, ומעל לכול - הקיצוץ בעולם הישיבות הדתי-לאומי והחרדי, הדירו שינה מעיניו של יו"ר ועדת הכספים. זעקת מנהלי ורבני ישיבות ההסדר כלפי מפלגת הציונות הדתית הופנתה ליו"ר המפלגה, אך בעיקר לח"כ סלומינסקי, שנחשב למוציא והמביא של מוסדות הציונות הדתית. נפגשנו איתו ערב יום הכיפורים בלשכתו, שעדיין לא הספיקה לקבל את צורתה הסופית. רק תמונה אחת בינתיים מופיעה בלשכתו של סלומינסקי - תמונה שלו עם הרב חיים קנייבסקי. מי שנכנס ללשכה ורואה את התמונה עשוי לחשוב ששוררת אידיליה בין סלומינסקי לבין המגזר החרדי. אבל לניסן יש הרבה כעס על העולם החרדי, וגם ביקורת צנועה יותר על עמיתיו החדשים למפלגה, שבימי הרחמים והסליחות נתקפו חשבון נפש על הברית עם יש עתיד וגעגועים לחברי הכנסת החרדים. "הלכנו על המכנה המשותף" "זו לא חוכמה להצטער אחורה כאשר לא צריך לשלם שום דבר", אומר סלומינסקי, "בידוע שמפלגות יש עתיד והבית היהודי יש ביניהן מרחק אידיאולוגי רב בנושאים עקרוניים. אלא מאי? הדבר האחרון שראש הממשלה רצה בממשלתו זה את המפלגה שלנו. אולי בגלל יו"ר המפלגה, כי יש להם עבר משותף ומשקעים. זה לא שנתניהו לא אוהב את הבית היהודי. בדרך כלל הוא מאוד קשור איתנו. אך בסופו של יום, הדרך היחידה להיות בקואליציה הייתה דרך יש עתיד. "אני לא עשיתי את המשא ומתן, אך נמסר לי שדובר עם החרדים על כניסה משותפת והם סירבו להתנות את הכניסה שלהם לממשלה בכניסה שלנו. לכן הדרך היחידה לקואליציה הייתה יש עתיד". וחברי הכנסת מהבית היהודי שמתגעגעים לחרדים לא יודעים זאת? "ודאי שהם יודעים. כשאתה חותם על הסכם קואליציוני, היית רוצה שכל ההסכם יהיה לפי תפיסת עולמך, אבל מה לעשות שיש שותפים. לא אני עשיתי את ההסכם, עשו אותו צעירים. אבל אם חתמו על ההסכם ויש הסכם, אז זה מה שיש". בשורה התחתונה, טוען סלומינסקי, הברית הוכיחה את עצמה. "התברר שיש שני מנהיגים צעירים חדשים עם המון מרץ, ולשתי המפלגות יש נקודות משותפות ורצון לעשות שינויים. עשינו ניתוח של ההבדלים בין המפלגות בעיקר בתחומים הלאומיים, והמסקנה הייתה שאין סיכוי אמיתי שבארבע שנות כהונה יקרה משהו שיגרום לפיצול בינינו. לא ראינו שום הסכם שלום אמיתי באופק או פינוי של חלקים מיהודה ושומרון, ולכן אמרנו שמאחר וההבדלים בינינו לא יבואו לידי ביטוי מעשי, נלך על המכנה המשותף". בינתיים התגלו הרבה בקיעים בהבנות עם אנשי לפיד. "חלק גדול מחברי הכנסת שלנו הם ח"כים חדשים. לוקח זמן להכניס לראש שיש לך תפיסות עולם משלך שהן חשובות, אבל יש גם קואליציה שאתה צריך טיפה להתכופף בשבילה. זה הבסיס לחתונה. כדי לחיות ביחד צריך טיפה להתכופף. חלק מחברי הכנסת שבוערת בעצמותם תפיסת עולמם יודעים את המורכבות, אבל הם לא הפנימו את הנושא של קואליציה ולכן קשה להם". כלומר, הח"כים החדשים, הצעירים, מיליטנטיים מדי? "לא. אני יותר מיליטנטי מכולם, אבל אין כאן שום דבר שלא ידענו בחתימת ההסכם. זו הייתה סיסמת הבחירות של לפיד. כלומר, אין כאן משהו שלא ידעת, ופתאום גילית שהאישה שהתחתנת איתה היא מישהי אחרת". היה ברור שהולכים על קיצוץ מסיבי בישיבות? "היה ברור שהולכים לקיצוץ בישיבות, השאלה כמה ואיך". יש ציפייה שכשלבית היהודי יש 12 מנדטים ויו"ר ועדת הכספים, נושא הקיצוצים לא יעלה על הפרק. "כמו שהם מחויבים להתחייבויות שלהם, גם אנחנו מחויבים. אבל שוב אני אומר, לא אני הייתי בהסכם הזה, קיבלתי אותו כמו שהוא. יכול להיות שאם הייתי במשא ומתן היו דברים שונים, אינני יודע. בקדנציה הקודמת, למרות שלא הייתי חבר כנסת וודאי שלא יו"ר ועדה, חבריי הטילו עליי לטפל בנושא הזה וברוך ה' אני חושב שכולם מתגעגעים לימים האלה. אני לא בעל הבית היחיד, יש מפלגה, יש יו"ר מפלגה וזה לא תלוי רק בי". אתה נבחרת לכנסת על הטיקט הזה. הציפייה היא שתהפוך עולמות. "אמרתי לחבריי בשתי ישיבות סיעה: אם אתם חושבים שעל זה יש לפוצץ קואליציה, תגידו לי ואני אעשה את זה. אז אמרו: לא, כי הכול היה ידוע מראש. עד היום פתרנו דברים באופן בלתי רגיל עם ההבנות של ההסכם הקואליציוני. יש מקומות שעשיתי שריר, והשבוע לא התקיימו העברות כספיות. אז האוצר הבין שאם הוא לא יעביר את ההעברות הכספיות שהוא מחויב אליהן, לא יהיו העברות כספיות אחרות. אנחנו יודעים לעשות את השריר". מהפך בכלכלת המדינה חלק מהביקורת על המפלגה היא שאתם מדברים על "חשיבה מחוץ למגזר", עד שבסוף אתם שוכחים מי המגזר שבחר בכם. "אני יכול להגיד על עצמי שבחמישה חודשים שאני יו"ר ועדת הכספים, עשינו מהפכה שלמה בכלכלת המדינה. פעם ראשונה שהבית היהודי מטפלת בכלכלה בכזאת עוצמה ועושה כאלו שינויים. בו בזמן אני מחובר בכל נימי נפשי לציבור שממנו אני בא. אבל אני לא חושב שהיה אי פעם מישהו בוועדת הכספים שעשה כזה שינוי דרמטי בתקציב. בחוק ההסדרים, שהחלק הכספי שלו היה 14.7 מיליארד שקל, אני ביטלתי 3.5 מיליארד. כשראיתי שיש גזירות על מעמד הביניים, על השכבות החלשות וגם על הציבור החרדי, הוצאתי אותן משולחן הדיונים". זה לא מרשים את הציבור החרדי. "אותם לא מרשים שום דבר, זה לא יעזור. עוד בתקופת הבחירות, כשלא היה קיצוצים, נקראנו 'בית של גויים' וכל מיני כינויי גנאי. אצלם 'חיים דרוקמן' מופיע בלי תואר רב, בלי שום דבר. הבעיה עם הציבור החרדי, ולא עכשיו, היא שהם לא מכירים בעולם התורה של הציונות הדתית. מבחינתם אין עולם כזה, זה סתם ילדים שמשחקים בספרים. ולכן מבחינתם אין לנו לא רבנים ולא פוסקים, וזה שורש הבעיה. הבעיה השנייה היא שהם נמצאים באופוזיציה, וזה קשה. הם באטרף. גם אנחנו היינו באופוזיציה. זה מרגיז אבל קיבלנו את זה". והמחיר לקרע משתלם? התוצאה היא שאין רב ראשי ציוני דתי. "בזמנו טיפלתי במועצת הרבנות הראשית, והגענו להישגים בפתח תקווה למשל. צריך לדעת איך עושים את זה. בסוגיית הרב הראשי ראיתי לאן זה הולך, והתרעתי שבדרך הזו לא נצליח. התנצלתי ואמרתי שאני עוזב, כי ידעתי שזו תהיה התוצאה. כדי להיבחר צריך לדעת איך משתפים פעולה, ולנו לא היה רוב בגוף הבוחר". כלומר, המהלך של הרב סתיו נועד לכישלון מלכתחילה? "אני לא רוצה להיכנס לזה כי לא הייתי שם. היו שם הרבה טעויות. הלכו שלושה מועמדים כשאף אחד לא הסכים לוותר. אחד קיזז את השני. גם כשהולכים על שני רבנים, אין שום סיכוי בעולם שאפשר יהיה להגיע להבנות. אבל אני ממש לא רוצה לדבר על זה באופן אישי". אז המהלך הנכון היה להריץ את הרב יעקב אריאל? "אני חושב שאם הרב אריאל היה מועמד, אפשר היה להגיע לשיתופי פעולה כי גם הרב עמאר היה שותף. להערכתי, אם אפשר היה להעמיד אותם, שניהם היו נבחרים". "חושש מהבחירות המוניציפליות" בדיוק לפני שנה התפרסמה פרשת החוקר הפרטי ששלח יו"ר המפלגה נפתלי בנט בתקופת הפריימריז בעקבות זבולון אורלב. הנפגע העיקרי מהפרשה היה ח"כ סלומינסקי, כאשר קבלן קולות צולם כשהוא אומר שהוא "מסדר" לו קולות תמורת כסף. בעדות נוספת של קבלן הקולות, תועד האחרון כשהוא חוזר בו מההאשמות. המשטרה סגרה את התיק, אך הטעם הרע של הפרשה ממשיך לרחף מעל המפלגה. איך אתה מרגיש עם ניסיון החיסול הפוליטי שניסו לעשות לך? "מי שמכיר יודע שניסו בכמה דרכים, אבל זה היה כל כך הזוי ומשונה, שהיה ברור שהמשטרה תודיע שלא היה כלום. חזרנו לעבוד כולנו יחד. לקח קצת זמן, קצת פחות מבחינתי, כי אני לפני שאני הולך לישון, סולח לכל מי שפגע בי, בין בשגגה בין במזיד". אז אתה סולח לבנט? "לא אמרתי בנט". בנט שלח את החוקר הפרטי. "זה משהו אחר. זה ששלח, ולפי מה שפורסם היה בנט, חיפש את זבולון לא אותי. אינני חושב שהוא (בנט - י"פ) דחף לכל העניין של המשטרה, כי לא היה לו שום אינטרס. אבל אני ממש לא עוסק בזה. זה מאחוריי". אתה מתנגד לשיטת הפריימריז שמובילה לדברים הללו? "עוד בזמן שדיברנו על האיחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, אורי אריאל ואני היינו בדעה שפריימריז זה דבר לא טוב. ראיתי מה קורה במפלגות אחרות. השיטה הטובה ביותר היא ועדה של אנשים הגונים ולא אינטרסנטים, שהייתה מקבלת מנדט. לדעתי, אם יש מרכז והוא מרכז טוב, הוגן וישר, שנבחר על ידי מתפקדים, זו השיטה הסבירה ביותר". מהפריימריז לבחירות המוניציפליות: יש תחושה ששורר בלגן אטומי בסניפי הבית היהודי. "אמת. המצב לא נעים ולא טוב. יש מתחים. יש רשימות של הבית היהודי שמתפצלות, ויש מקומות שיש איחוד לאומי נגד הבית היהודי וזה חבל. יש כללים, יש חוקה ויש מועצת הסניף שנבחרה על ידי המתפקדים, והיא זו צריכה לקבוע. מצד שני, יש מקומות שהשלטון רוצה לקבוע, ואז נוצר מצב כמו מה שקורה בירושלים. מתח אדיר". הגישה של בנט וניר אורבך להכתיב רשימה במקומות מסוימים היא גישה נכונה? "בעיקרון אסור לעשות את זה, כי יש חוקה ומועצת הסניף היא הגוף שקובע. מצד שני, יש מקומות שלא התייחסו למועצת הסניף, ובא אחד שהכניס את כל המשפחה שלו לסניף. אולי כאן המרכז או השלטון צריכים להתערב, כי אחרת תהיה מפלה. אבל זה מקרה חריג. ככלל, אם אתה מתערב בגלל שהסניף בוחר מישהו שלא תמך בך בעבר, אלו דברים שיגרמו לפילוגים ומחלוקות ואסור שזה יקרה. אני מאוד חושש מהבחירות המוניציפליות האלה. אני לא זוכר מצב שבכל כך הרבה מקומות היו פיצולים ומחלוקות". אם עדיין אין איחוד בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, מה יש להלין על הרשימות המקומיות? "בסיס ההסכם בין הבית היהודי לאיחוד הוא שתוך 180 יום אנחנו נהפכים למפלגה אחת. נקודה. זה הבסיס וזה מה שהציבור רוצה. לצערי לא נעשים צעדים בוני אמון לכיוון הזה, ואפשר לזהות מהלכים הפוכים. אני מקווה שכמו שידענו להתחבר בבחירות, נדע להוריד את כל המחיצות שנותרו בינינו".
