בימים אלה מדובר רבות על קונספציית המודיעין שקדמה למלחמת יום כיפור, הקונספציה שבעטיה לא נערך צה"ל ואתו מדינת ישראל כולה למתקפה הצבאית בעיצומו של יום הכיפורים תשל"ג. בימים אלה נותן אתר 'מידה' נקודת מבט על קונספציה צה"לית נוספת שקרסה 22 שנים מאוחר יותר. האתר מציג את מכתבו המודאג של תושב אחד הישובים עוטף עזה לאלוף פיקוד העורף זמן קצר לאחר הסכם אוסלו ובעיקר את תשובת לשכת האלוף שניסה להרגיע ולקבוע שאין חשש, גבול עזה אינו איום... המדובר הוא בחמי כהן תושב עין הבשור שלאחר הסכם 'עזה ויריחו תחילה' החל לחשוש לביטחונו ולבחון בני משפחתו. הוא שיגר מכתב לאלוף פיקוד העורף ובו ביקש מיגון ראוי לקראת נפילתן של פצצות בתחומי ישובו. "מושב עין הבשור נמצא כ-5 ק"מ מגבול רצועת עזה. "אנחנו גרים במבנה שאין בו מקלט או חדר ביטחון עם ארבע בנותנו כבר 11 שנה. לאחר הסכם אוסלו התחלנו לדאוג. האם יש באפשרותו של פיקוד העורף: א. לעזור לנו בבניית חדר ביטחון; ב. להרגיע אותנו ולהבטיח לנו שלא יפלו פצצות במושב שלנו". התשובה שקיבל כהן אמנם קצרה אך יש בה כדי לעורר מחשבות באשר לקונספציה שאחזה באותם ימים את מערכת הביטחון. רס"ן סיגלית עקרי, ראש לשכת האלוף, ניסתה להרגיע את משפחת כהן וכתבה: "חדרי ביטחון נבנו/נבנים רק ביישובים אשר לאורך קו העימות שבגבול לבנון, כנגזר מאופי העימות שם". לעומת זאת, הוסיפה: "המצב בגזרת גבול עזה אינו עונה על הגדרות האיום, ולכן לא נבנים שם חדרי ביטחון". עוד קונספציה שכשלה, אבל כזו שלא רבים מעדיפים לדבר עליה, אולי כי הם עדיין מאמינים בה.
