חברת דירוג האשראי S&P אישררה היום (שישי) את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+. אשרור הדירוג מפורסם בהמשך לביקור השנתי שערכו נציגי החברה בישראל לפני כחודש ובמהלכו נפגשו עם שר האוצר והנהלת משרד האוצר, בנק ישראל ובכירים נוספים במגזר הציבורי והעסקי. התחזית היציבה של הדירוג משקפת את דעתם של האנליסטים שממשלת ישראל תמשיך במדיניות של משמעת פיסקלית וההשפעה של הסיכונים הביטחוניים על הכלכלה הישראלית תישאר נמוכה ובשליטה. שר האוצר, יאיר לפיד, התייחס לאשרור הדירוג ואמר כי "אישרור הדירוג הבינלאומי של ישראל מהווה הוכחה נוספת לכך שיש להמשיך במדיניות הכלכלית האחראית כפי שבאה לידי ביטוי בתקציב 2013-2014". בהודעתה ציינה החברה כי הדירוג משקף את העובדה שהכלכלה הישראלית מגוונת ומשגשגת, את ההשפעה החיובית לטווח הבינוני של הפקת הגז הטבעי על החשבון השוטף וכן את הגמישות המוניטארית. סיכונים גיאופוליטיים וחשבונות ממשלתיים הנתונים במגמת שיפור מהווים את המגבלות העיקריות על הדירוג הנוכחי. חברת הדירוג מעריכה כי הצמיחה הריאלית של התוצר לנפש בשנת 2013 תעמוד על 1.2%. נתון זה דומה לנתון שנרשם בשנת 2012, אולם ב- S&P מציינים כי בהתחשב בתרומתו החיובית של הגז הטבעי לצמיחה בשנת 2013 (כ- 0.7%), הדבר מצביע על היחלשות בפעילות הכלכלית. עבור השנים 2014-2016, חוזה החברה חזרה הדרגתית לצמיחה ריאלית ממוצעת של התוצר לנפש של 1.7%, דבר שיעמוד בקנה אחד עם ההתאוששות הצפויה בשווקי היצוא העיקריים של ישראל. בחברת הדירוג מתייחסים גם לנתוני התוצר החדשים שפורסמו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב- 8/9/2013 עקב שינוי מתודולוגיה שגרם לגידול של 6.9% בתוצר שנמדד לשנת 2012. לדברי החברה, כחצי מגידול זה מוסבר בהכללת השקעה בנכסים בלתי מוחשיים והכנסות משירותי ברוקראז' במסגרת התוצר. החברה מציינת כי היא ממתינה לקבלת נתונים נוספים לפני שתשלב את המספרים החדשים בניתוח שלה, אולם ככל הנראה לנתונים החדשים לא תהיה השפעה כלשהי על הדירוג של ישראל. יחד עם זאת, בחברה הדירוג מסכמים כי מדובר בהתפתחות חיובית לכלכלה הישראלית. ביחס לנטל החוב של הממשלה, בחברת הדירוג מעריכים כי החוב של הממשלה הרחבה יגדל ב- 4.4% מהתוצר בשנת 2013 כאשר ממוצע הגידול בחוב לשנים 2013-2016 יעמוד על 3.3% מהתוצר. למרות זאת, יחס חוב נטו לתוצר, אשר עומד נכון להיום על 68%, צפוי לרדת לפחות מ- 65% בשנת 2016, זאת מכיוון שהתוצר בתקופה זו צפוי לגדול מעט יותר מהגידול בחוב. חברת הדירוג רואה בחשבונות הלאומיים החיצוניים של ישראל נקודת חוזקה של המשק ומציינת לחיוב את העובדה שישראל הינה מלווה נטו לעולם וצופה שהחוב הנטו השלילי יגיע ל-30% תוצר (70% ביחס לתקבולים בחשבון השוטף). עוד צופה החברה כי החוב החיצוני של המדינה ירד אל מתחת לגובה הרזרבות בבנק ישראל והיקף הנכסים החיצונים של הסקטור הפיננסי יעמדו על 42% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2016. החברה מבססת תחזיות אלו על העובדה שהחשבון השוטף חוזר לעודף של כ- 1% תוצר בשנת 2013 וצפוי להמשיך ולגדול. עוד צופה החברה שצרכי המימון החיצוניים של המשק הישראלי ימשיכו לרדת ויעמדו על מתחת ל-80% מהתקבולים בחשבון השוטף בשנת 2013. בנוסף, מציינת החברה כי היא רואה בגמישות של מדיניות מוניטרית נקודת חוזקה, ומזכירה את העובדה כי בנק ישראל הצהיר שהוא ימתן את לחצי הייסוף על השקל על ידי קניית מט"ח בהתאמה להערכתו בדבר ההשפעה של ייצוא הגז על החשבון השוטף. החברה מוסיפה כי העודף בחשבון השוטף וההשקעות הישירות במשק שעלו על 3% תוצר בשנים האחרונות גרמו ללחצי ייסוף, דבר שמערים קשיים על משימת בנק ישראל לשלוט באינפלציה ולמתן את היצע האשראי לשוק הדיור. חברת הדירוג רואה סיכון מסוים באי הוודאות הקיימת בהנהלת בנק ישראל ובעובדה שמחצית מהוועדה המוניטארית, כולל הנגיד צפויים לסיים את תפקידם, וטרם מונה מחליף. אך למרות כל זאת מסכמת החברה כי לבנק ישראל יש מספיק עומק ועוצמה מוסדית לנהל כראוי את המצב ומצפה שהמינויים יושלמו בקרוב. חברת הדירוג מגדירה את מוסדותיה של ישראל כיעילים, בעלי מידה מספקת של שקיפות ואמינות. יחד עם זאת מציינת החברה כי המערכת הפוליטית נוטה לחוסר יציבות ויכולת חיזוי מדיניות מוגבלת. בנוסף לכך, האיומים הביטחוניים על ישראל מחריפים את אי הוודאות הפוליטית בכך שהם גורמים ליצירת קו מחלוקת נוסף בין המפלגות השונות. לגבי הסיכונים הגיאופוליטיים מציינת חברת הדירוג כי הם מהווים מגבלה על הדירוג, ונותנת כדוגמה את המתיחות ברמת הגולן בתקופה האחרונה או את הפעולה של ממשלת ישראל בעזה בנובמבר 2012 על מנת להמחיש את המהירות שבה ישראל עלולה להיכנס לעימות צבאי. החברה מונה את היחסים של ישראל עם הפלסטינים, המלחמה בסוריה ואי היציבות בסיני, כגורמים היכולים להביא להידרדרות אפשרית בטווח הבינוני. S&P מזכירה כי כל עימות צבאי עלול להשפיע באופן שלילי על הדירוג, משום שעימות כזה עלול להשפיע על ההשקעה במשק, הצמיחה הפוטנציאלית או על הגמישות החיצונית, מוניטארית ופיסקאלית. תחזית הדירוג היציבה משקפת את דעתה של חברת הדירוג כי הממשלה תמשיך במדיניות של משמעת פיסקאלית והקטנת החוב הממשלתי. עוד מאמינים בחברת הדירוג כי הסיכונים הביטחוניים על המשק ישראלי ימשיכו להיות נמוכים ובשליטה. לבסוף, מסכמים ב- S&P כי הם יוכלו לשקול העלאת דירוג אם יחול שיפור במצב הביטחוני, שיפור זה ישפיע בצורה חיובית על היציבות הפנימית, צמיחה כלכלית ואמון המשקיעים. מצד שני אם תחול היחלשות במגמת הירידה ביחס חוב תוצר, ירידה בצמיחה, או הידרדרות במצב הביטחוני, ייווצר לחץ שלילי על הדירוג של ישראל. החשבת הכללית, מיכל עבאדי- בויאנג׳ו: "ניהול אחראי של החוב הממשלתי ומחויבות לתוואי של הורדת יחס החוב לתוצר לאורך זמן, מהווים חלק מהותי מחוסנה הכלכלי של המדינה״.
