שגריר ישראל לשעבר בארצות הברית ומבכירי הליכוד, זלמן שובל, אינו ממהר לקבוע כי משימתו של נתניהו בניו יורק היא בהכרח להפוך את הקערה על פיה ולבלום את הקשר הדיפלומטי בין ארה"ב לאיראן. לדבריו יש לזכור כי נכון לעכשיו אין חילוקי דעות בנושא האיראני בין ישראל לארה"ב. שובל מזכיר כי המדיניות הרשמית של ארה"ב היא כי לא ירשו לאיראנים להגיע לפצצה ולא ינקטו במדיניות של הכלה. עוד הוא מזכיר את דבריו של הנשיא האמריקאי ולפיהם אין כוונה אמריקאית לחזור מאיום הצעדים הצבאיים במידה והאיראנים יפרו את ההסכמים עימם. לדבריו עמדות אלו אינן נוגדות את אלו של ישראל וככל הנראה נתניהו גם ידאג להבליט זאת בשיחותיו עם אובמה ובנאומו באו"ם. עם זאת מציין שובל כי הדאגה הישראלית היא מאפשרות של תחילת תהליך שייקרא דיפלומטי אך ינוצל להמשך המרוץ הגרעיני כפי שהיה מול צפון קוריאה. להערכתו כדי להתמודד עם החשש הזה ידרוש נתניהו מהאמריקאים שלא להסתפק באמצעי פיקוח אלא בנקיטת שורת צעדים מדויקת לביצוע ובכך לוודא שאכן האיראנים עומדים בדרישות העולם ובכך "למנוע מהם לרמות את העולם". בהקשר זה מזכיר שובל את דבריו של נתניהו על הצורך בהוצאת החומר המועשר מאיראן, סגירת הכורים בפורדו ובאתרים נוספים וצעדים ברורים נוספים שביצועם יביא לווידוא שאכן המהלכים מבוצעים ואינם נתונים רק בידי פקחים שאותם ניתן לרמות. שובל מדגיש בדבריו כי חשוב שלא להציג את ישראל כמצויה בעימות מול האמריקאים כיוון שמצג שכזה יפנה את תשומת הלב לעימות זה ולא למתרחש מול האיראנים. באשר למעמדה של איראן סבור שובל כי מצבה הכלכלי העומד לפני פשיטת רגל שבה לא ניתן יהיה לפרנס את העם האיראני, הוא שהביא את ההנהגה האיראנית למתקפת החיוכים של רוח'אני. "זה לא שרוח'אני שונה מבחינה יסודית מקודמו. הוא פשוט הגיע למצב שבו אין לו כסף לפרנס את עמו", אומר שובל. לדבריו כעת השאלה המרכזית היא האם ארה"ב תלמד לקח מהעבר ותודיע על הפחתת הסנקציות רק במידה ויבוצעו הצעדים הברורים או שתסתפק במהלכי ביניים שינוצלו על ידי האיראנים. להערכתו של שוב סוגיה זו היא שתעמוד במרכז המפגש בין נתניהו לאובמה ובמרכז נאומו של נתניהו בעצרת האו"ם מחר. "חשוב להדגיש שאין שינוי בעמדה האמריקאית. האופציה הצבאית קיימת והיא על השולחן במקביל לניסיונות הדיפלומטיים", אומר שובל ומוסיף כי "העמדה הישראלית לא התנגדה לדיפלומטיה אלא לעצימת עיניים שתוביל להמשך תכנית הגרעין". עוד מוסיף שובל ומציין כי לטעמו דעת הקהל האמריקאית מבינה את ההבדל בין סוריה לאיראן אינה מתנגדת לצעדים צבאיים מול איראן. עמדה זו קיבלה חיזוק בדבריו של הנשיא אובמה עצמו ולפיהם האיום האיראני הוא בעיה אמריקאית.