מצב בלתי נסבל / ח"כ יריב לוין, יו"ר הקואליציה (ליכוד) המצב הנוכחי הוא מצב בלתי נסבל. ריבוי המפלגות - יש 13 סיעות בכנסת - מקשה מאוד על העבודה ועל התכנסות להסכמות. יותר מזה, הריבוי הזה מעודד הקצנה, משום שהוא גורם למצב שגם מפלגות שדומות זו לזו בעמדות שלהן ושפונות לאותו קהל יעד, מנסות כמעט בכוח לבדל עצמן זו מזו, וזה נעשה בדרך כלל על ידי משיכה לקצוות. הדבר מקשה על ההתנהלות היומיומית. אחוז חסימה נמוך מעודד ריצה של הרבה מפלגות, ובסופו של דבר המצב הזה פוגע גם במפלגות הגדולות. אנו רואים היום שאין מפלגות גדולות אלא בינוניות, ואפילו האיחוד בין ישראל ביתנו לליכוד לא גרם לכך שתהיה מפלגה גדולה. לכן אני חושב שנכון להעלות את אחוז החסימה. כך גם נקטין את הפיצול, גם נשפר את היכולת להגיע להסכמות ואת יכולת הניהול וגם נצמצמם את הקיטוב ואת ההקצנה ונגדיל את הסיכוי שיהיו מפלגות גדולות שייצבו את המערכת וימנעו הרבה לחצים קואליציוניים. לעומת זאת, אני מסופק אם הקפיצה צריכה להיות פי שניים – לארבעה אחוזים. יש סיכונים לא מבוטלים בהעלאה גורפת של אחוז החסימה. החברה הישראלית היא חברה מגוונת, ויש חשיבות לאפשר מידה רחבה של ייצוגיות וגם למנוע מצב שציבור גדול מוצא את עצמו מחוץ לפרלמנט ומחוץ ליכולת להשפיע. לכן יש לבצע מהלך הדרגתי, וצריך לנצל את ההדרגה כדי לבדוק את התוצאות וההשלכות. האידיאולוגים ייפגעו / פרופ' אריה אלדד, ח"כ לשעבר (עוצמה לישראל) הרעיון להעלות את אחוז החסימה כדי לייצב את המשטר או כדי לשפר את המשילות, משול לרעיון למקם את משרדי הביטוח הלאומי בקומה ב' בבניין בלי מעלית כדי להקטין את מספר הנכים שמקבלים תגמולים מהמוסד. מי שלא יצליח לעלות – אלו הסובלים ממגבלה חמורה בכושר תנועתם - ייפגעו. הרמאים לאלפיהם, אלה שצולעים רק כשהם נכנסים לוועדה הרפואית – יגיעו בקלות. העלאת אחוז החסימה היא צעד טכני שקל להתגבר עליו באמצעים טכניים. מי שחושב שיצליח כך לדחוק את הרשימות הערביות מהכנסת טועה בוודאי. למרות ההבדלים החריפים בינם לבין עצמם (כמו להבדיל ההבדלים בין מרצ לאגודת ישראל) הם שותפים בשני דברים: שנאת ישראל והשאיפה להמשיך לכהן בכנסת. לפיכך הם ייצרו בלוק טכני עם פתק אחד, והסכם שבעשרת המקומות הראשונים יוקצו שלושה למפלגת שונאי ישראל א' וארבעה למפלגת אויבי ישראל ב'. אצל היהודים יהיו אולי יותר שיעדיפו להיתלות זה לצד זה מאשר להיות תלויים זה בזה, אבל גם בקרבנו ניתן יהיה ליצור קואליציות טכניות רופפות כדי לעבור את אחוז החסימה. ואם לחזור לרישא: העלאת אחוז החסימה תצליח למנוע כניסה לכנסת רק מהמפלגות האידאולוגיות, אלה שכושר תנועתם מוגבל, כי אין הם ניחנים בגמישות האין-סופית של הפוליטיקאים הפרגמטיים שמוכנים להקריב את האידאולוגיה תמורת שריון של מקום בכנסת ויכולת להשפיע מבפנים. הצעה דורסנית / עו"ד דבי גילד-חיו, מנהלת קידום מדיניות וחקיקה באגודה לזכויות האזרח אחוז החסימה אינו גזירה משמיים. מדינות רבות שבהן שיטת הבחירות היא יחסית, כמו בישראל, מסתדרות לא רע בלעדיו – ביניהן הולנד, פורטוגל ופינלנד. שאלת יעילותו של אחוז החסימה ככלי להגברת היציבות השלטונית עודנה פתוחה. יש מומחים למדעי המדינה שטוענים כי דווקא ריבוי מפלגות הוא זה שמבטיח יציבות שלטונית במשטרים פרלמנטריים, כי הוא נותן מרחב תמרון למפלגה שמרכיבה את הקואליציה. מצד שני, תוצאה כמעט ודאית של העלאה דרמטית של אחוז החסימה משני אחוזים לארבעה היא פגיעה בייצוג של מיעוטים בכנסת ובאחוזי השתתפותם בבחירות. למעשה, מדובר בניסיון לשיפור יציבות שלטונית, שספק אם בכלל נדרש בישראל, במחיר ייצוגן הפוליטי של קבוצות מיעוט – בראש ובראשונה הערבים והחרדים, אך גם קבוצות אידיאולוגיות מימין ומשמאל ועוד. צעד כזה נוגע בשורשי השיטה הדמוקרטית ומאיים להפר איזונים עדינים וחשובים שעומדים בבסיסה. במדינות בעולם המפותח שבהן יש אחוז חסימה גבוה (ארבעה-חמישה אחוזים) ננקטו צעדים מיוחדים כדי להבטיח שאחוז החסימה הגבוה לא יפגע בזכותם של מיעוטים אתניים, לאומיים, תרבותיים ופוליטיים לבחור ולהיבחר. לא כך הוא בהצעות החוק שנדונות בכנסת בימים אלו. ירידת הסיכויים של קבוצות מיעוטים להשגת ייצוג פוליטי בכנסת עלולה להביא, במעין כדור שלג, לירידה באחוזי ההצבעה בקרב אותן קבוצות. יתר על כן, העלאת אחוז החסימה עלולה לגרום לפסילת אחוז אדיר של קולות למפלגות שלא יעברו את אחוז החסימה; בבחירות האחרונות נפסלו 7 אחוזים מהקולות. כעת המספר עלול לגדול. כוחה הפוליטי של קבוצת הרוב יגדל, ואילו קבוצות המיעוט, שהשפעתן הפוליטית פחותה ממילא, ייחלשו עוד יותר. הטענה המרכזית בעד העלאת אחוז החסימה מייחסת למפלגות הקטנות "סחטנות". לפי התפיסה הזו, כשהרוב דואג גם לאינטרסים של המיעוט הוא "יוצא פראייר". למעשה, הדאגה לזכויות המיעוט היא ציפור נפשה של הדמוקרטיה באשר היא. חיזוק המשילות לא יכול להיעשות תוך פגיעה מהותית בשיטה הדמוקרטית ובייצוג של קבוצות מיעוט, הנאבקות על זכויותיהן וייחודן. אסור להגיע למצב שבו אחוז החסימה ישמש כלי דורסני בידי הרוב החזק. תשובות הגולשים: רוצים דיקטטורה? / יהושע סופר, ירושלים אם אתם רוצים שלטון טוטליטרי, שבו יש שני זרמים מרכזיים וכל אזרח חייב להתיישר לפי אחד מהם - בבקשה העלו את אחוז החסימה, ותנו לקובעי דעת הקהל את הכוח לעצב את דעות האזרחים. אבל אם אתם מאמינים בכנסת שמייצגת את העם, שנותנת לאזרחים את האפשרות להשמיע את קולם, אז תבנו כנסת שמייצגת את העם. שבה יש מנדט לכל 1/120 מהעם, ואם הם מעוניינים בנציג - הוא ייצג אותם. נכון, זה מעצבן שיש כל מיני אנשים שלא הולכים בקו ומתעקשים בכל זאת להשמיע את קולם. זה מקשה על ראש הממשלה שלא כולם הולכים כעדר אחרי חלילו. אבל זה העם. בלי מפלגות קיקיוניות / לירון, קריית אתא לפי ראות עיניי, הדבר הכי חשוב בהעלאת אחוז החסימה הוא העובדה שכל המפלגות הקטנות, כמו מפלגת כלכלה-כוח להשפיע, מפלגת הרב אמסלם ועוד מפלגות מעין אלו שהתמודדו בבחירות האחרונות, לא יהיו. דבר שיעלה את המנדטים וההצבעות למפלגות האחרות וימנע איבוד קולות כל כך רב למפלגות ואנשים חסרי סיכוי. בנוסף לזה, אני עוד לא מבינה למה מדינת ישראל היא בעלת מספר כה רב של מפלגות, ולא כמו בשאר מדינות העולם המסתפקות במספר מועט. התשובה לכך היא אולי הפילוגים הרבים, אבל זה כבר לא יעזור. בכל אופן, העלאת אחוז החסימה חשובה והכרחית.
