בלוס אנג'לס התקיים לפני ימים אחרונים כנס מיוחד לציון עשרים שנה להסכמי אוסלו. בין המשתתפים באירוע ניתן היה למצוא גם את הד"ר מרדכי מוטי קידר, מנהל המרכז בהקמה לחקר המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת בר אילן. בראיון ליומן ערוץ 7 מספר קידר כי עיקרו של הכנס המיוחד עסק בניסיון להתחקות אחר הגורמים שהובילו את ישראל ליפול למלכודת ומהמורת אוסלו על אף שמדינת ישראל בדרך כלל מתנהלת כמדינה סבירה והגיונית. כך גם הועלו הסברים לאופן בו אמריקאים סבירים בדרך כלל כדוגמת קלינטון ואחרים נפלו בפח שטמן להם יאסר ערפאת על אף ההוכחות שהיו בידיהם לכך שערפאת הוא שהורה לרצוח אמריקאים. בנאומו עסק ד"ר קידר באופן שבו הכשירו אליטות האקדמיה, האמנות והתקשורת את הלבבות בריכוך פסיכולוגי, כהגדרתו, במשך כשנתיים שקדמו להסכמי אוסלו. קידר מספר על קנט לוין, מדוברי הכנס, שעסק גם הוא בסוגיה זו תוך שהוא מציג דוגמאות מדבריהם של עמוס עוז וא.ב יהושע כפי שהובאו בספרו 'סינדרום אוסלו', דברים שהכשירו בלבבות הישראליים את החבירה לרעיון אוסלו. עוד מזכיר קידר את דיוויד סויסה, ישראלי לשעבר שנשא גם הוא דברים בכנס. מדובר בישראלי האוחז באימפריית תקשורת בארה"ב וסיפר על ילדותו במרוקו וממנה הראה עד כמה האיסלאם נכון לסבול אותנו רק כאשר אנחנו מושפלים ומקבלים את תכתיביו ההלכתיים. דוגמא לכך היא כיסוי הראש לילדות ולא רק לנשואות כפי שהדברים בהלכה היהודית. לדבריו גם הסכמי אוסלו מבטאים כניעה יהודית על פי הפרמטרים האסלאמיים. קידר מציין כי כבר כעת נראה שישראל נופלת באותם פחים יקושים שנכרו באוסלו. זאת כאשר אנחנו מדברים בנוסחים המקובלים באירופה ובארה"ב למרות שאנחנו מצויים בזירת המזרח התיכון מבלי להבין שכאן השפה היא אחרת, אנחנו מודיעים מראש על מה אנחנו נכונים לוותר וכיוצא באלה אמירות שאינן מתקבלות במזרח התיכון כביטוי לחוזק אלא לחולשה. לטעמו של קידר על ישראל להבהיר לפרטנר שמעבר לשולחן שאינה מעוניינת כלל בשלום וכי מצבה הנוכחי טוב לה גם בלעדיהם, ובמידה והצד השני מעוניין בשלום עליו להודיע מה בכוונתו לתת לנו כתמורה לכך. להערכתו כאשר המסר הזה יתקבע יתייחסו אלינו אחרת. לדבריו של קידר כאשר אנחנו להוטים אחר הסחורה, קרי השלום, אנחנו הופכים את מחירו לגבוה עד לרמות שלא נוכל לעמוד בהן. כשהוא מתבקש להציג את החלופה שלו להסכמי אוסלו מציג ד"ר קידר מתווה אחר לחלוטין בו יוקמו שמונה אמירויות כדוגמת המתרחש בעזה ברחבי יהודה ושומרון – בשכם עבור שבטי מסרי, טוקאן ושקעה, בג'נין, בקלקיליה, בטול כרם, ברמאללה עבור שבט ברגותי, ביריחו עבור שבט עריקאת ובחברון עבור חמשת השבטים המצויים שם. כל אמירות תזכה לחיי עצמאות משלה כאשר ישראל תשלוט במרחב שביניהן. קידר אינו מוטרד מכך שכל אחת מהאמירויות הללו תקבל אצבע וכיסא באו"ם. להערכתו לא מדובר במהלך שיסכן את עתידה של ישראל ובמקביל ישחרר את מרבית הפלשתינים מהשלטון הישראלי בעוד שתישקל אפשרות להעניק אזרחות לשאר הערבים שבתווך. לדבריו המציאות הבלתי אפשרית במזרח התיכון נובעת מהניסיונות הקולוניאליסטיים של מדינות לכפות תפיסה המנוגדת למסורות הערביות בעוד המציאות היא שנערה מחברון לא תינשא לעולם לבחור משכם בשל רקע והיסטוריה שונים. לדבריו המצאנו פרטנר שאינו מסוגל להוכיח את עצמו כי למעשה אינו קיים באמת.
