אם למישהו נדמה היה שצו האלוף שאמור היה להסדיר את מעמדן של נשים עובדות ביו"ש ולהשוות אותו למעמדן של נשים עובדות בשאר חלקי הארץ, אכן מצליח להסדיר את העניין, נכונה לו אכזבה. בראיון ליומן ערוץ 7 מספרת חברת הכנסת אורית סטרוק, מגישת החוק להשוואת תנאי העסקת נשים ביו"ש, על נפתולי החוק שבסופו הושג צו אלוף שמרע את מעמדן של נשים עובדות ביו"ש יותר מכפי שהיה קודם לכן. לדבריה היועצים המשפטיים שאמורים היו לגבש צו שישווה את החוק מול נשים עובדות ביו"ש לשאר חלקי הארץ "ירקו בפניו של ראש הממשלה", כהגדרתה. זאת מאחר ונתניהו עצמו הורה להם להגיש לו צו שיסדיר בחוק את הסוגיה. בראשית הדברים מזכירה סטרוק את ראשית הפרשה כאשר פנו אליה נשים מיו"ש לאחר שפוטרו בניגוד לחוק. מדובר בפיטורין אחרי לידה או בעקבות שמירת הריון. כשנגשו אותן נשים לבקשת סעד ממשלתי נאמר להם שהחוק אינו מאפשר אכיפה של חוקי העבודה ביו"ש כפי שהם בשאר חלקי הארץ. סטרוק מדגישה כי לא הייתה כוונה בחוק לבצע את עצם ההשוואה בין הנשים העבודות ביוש לשאר חלקי הארץ שכן השוואה זו כבר בוצעה על ידי בג"ץ לפני 6 שנים. בג"ץ קבע אז כי חוקי העבודה החלים בישראל הקטנה יחולו גם ביו"ש, ואולם ההבדל המרכזי הוא היעדר יכולת אכיפה שלטונית על המעבידים ליישם את הנחיות החוק ביו"ש. הצעתה של סטרוק עברה ברוב גדול בוועדת שרים, אך השר יעקב פרי הגיש ערר. בעקבות הערר ניגשה חברת הכנסת סטרוק לנתניהו וביקשה ממנו למנוע את אפלייתן של נשים ביוש. נתניהו הבטיח שכך יעשה ונקבע דיון שהתקיים לפני כחודש וחצי ובו הופיע לפתע היועמ"ש שטען כי לא ניתן להחיל את חוק עבודת נשים ביו"ש, אך כשהתבקש היועץ להגיש חוות דעת משפטית מנומקת הגיש חוות דעת שכזו, אך ממנה עלתה מסקנה הפוכה לחלוטין. התברר כי חוקים רבים מוחלים ביו"ש, כך חוק הגיוס, חוק ההצבעה, חוקי תעבורה, חוקי המיסים ועוד. לסטרוק עצמה אין הסבר לתעלומת הסתירה בין עמדת היועץ לעמדה שעלתה מהדו"ח שניסה להציג. בעקבות דיון סוער בממשלה הורה נתניהו ליועצים המשפטיים להגיש לו צו אלוף שיתקן את העיוות, ובמידה ולא יושוו תנאי העובדות יאפשר את החקיקה שמקדמת סטרוק. התחושה הייתה "סוג של הישג", כלשונה של סטרוק שעדיין מתקשה לקבל את הצורך בצווי אלוף עבור תושבי יו"ש ולא חקיקה מוסדרת, אך עם זאת קיבלה את הדברים במעין פשרה. ביום חמישי האחרון הגיע צו האלוף. סטרוק ביקשה לקבל אותו לידיה וכשקיבלה אותו העבירה אותו לבחינתם של יועצים משפטיים שהשוו בין החוק בשאר חלקי הארץ לבין הצו, ולהפתעתה גילתה כי בשני פרמטרים מרכזיים הצו לא רק שאינו משווה בין הנשים העובדות אלא אף מרע את מעמדן של תושבות יו"ש יותר מכפי שהיה בעבר. הבדל בולט אחד הוא העובדה שהוצא בכוונת מכוון, כדבריה של סטרוק, סעיף האכיפה, כלומר החוק אמנם יהיה שווה משני עברי הקו הירוק אך לא ניתן יהיה לאכוף את העובדה הזו על ידי הממשלה. המשמעות היא שעילת היסוד של הצעת החוק, מתן יכולת לאכוף את השוואת התנאים, עוקרה ממנו. זאת בה בשעה שההשוואה הייתה ממילא קיימת כאמור על פי פסיקת בג"ץ וכל שנדרש היה להסדיר את סוגיית האכיפה. הבדל נוסף הוא הקביעה ולפיה סכסוך בין עובדת למעביד ביו"ש לא ינוהל בבתי דין לענייני עבודה אלא בבתי דין מקומיים. המשמעות היא שבתי דין לענייני עבודה שבהם יש אמפטיה לעובדים ובתוך הערכאה יושב נציג של העובדים, בתי דין אלה לא יוכלו לטפל בתלונתן של עובדות. "זו פגיעה חמורה בזכות למשפט", אומרת סטרוק. "כעת הגיע תורו של ראש הממשלה. מה שעשו היועצים המשפטיים מנסחי הצו הוא שהם ירקו בפניו של ראש הממשלה, והשאלה כעת היא האם הוא ינגב ויאמר שזה גשם, או שיתבע את כבודו ואת כבודה של הכנסת". סטרוק מוסיפה ומדגישה כי לטעמה על נתניהו לא להסתפק במסירת הצו לתיקון אלא בהודעה שהצו אינו עומד בדרישות ההשוואה שלהן נדרש ולכן יש לפנות לחקיקה. סטרוק רואה בסיטואציה שנוצרה צומת בוטה בנושא המאבק על המשילות בין הממשלה לבין הפקידים המשפטיים, וכאשר הדברים מונחים על השולחן יש להוכיח מי הוא הקובע ומתווה את הדרך השלטונית.
