במלאת 18 שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין שיחזר ביומן ערוץ 7 ראש עיריית חולון, מוטי ששון, את רגעי הרצח שהתבצע במרחק שניים עד שלושה מטרים ממנו. בראשית הדברים מזכיר ששון כי לבקשת ראש עיריית תל אביב באותם ימים, שלמה להט, צ'יץ', היה גם הוא חבר בועדה המארגנת את העצרת וככזה מיד לאחר תום האירוע קרא לו צ'יץ' אליו. באותן שניות אמרה לאה רבין ליצחק כי "לא אמרת שלום לצ'יץ'. בעקבות דבריה חזר יצחק רבין כדי להיפרד מצ'יץ' ולהודות לו. כיוון שששון היה לצידו אמר צ'יץ' לרבין "אתה מכיר את מוטי? הוא איתנו". רבין הפטיר בתגובה "אתה מספר לי מי זה מוטי...". ששון רצה לתאם עם רבין פגישה שאמורה הייתה להתקיים מיד עם שובו ארצה מארצות הברית, פגישה שמשום מה איש מעובדי לשכתו לא דאג לתאם אותה. משום כך ביקש לגשת אל ראש הממשלה ולהזכיר לו את הפגישה הצפויה, אך חברת הכנסת דאז דליה איציק לחשה לו שלא יפריע לרבין בשעתו הגדולה כאשר ההמונים מריעים לו. ששון שב והסביר לה כי רבין עצמו אמר לו שפגישה תיקבע, אך איציק מצידה אמרה לו "עזוב אותו הוא מבסוט". על שניות הרצח עצמו הוא מספר: "אני הולך לקראתו. הייתי במרחק שלושה או ארבעה מטרים ופתאום אני רואה מישהו יוצא מהצד. פתאום אני רואה שלושה הבזקים כחולים. לידי היה הנהג שלי. את רבין קורס והמאבטח זורק אותו פנימה ודמתי נותן גז ויוצא לא לכיוון אבן גבירול אלא לכיוון השני, לכיוון החניה של העירייה. מהומה גדולה. מישהו לידי שלף מיד עוזי קצר ומאבטח אחר שלף אקדח ורץ להסתכל לכיוון אבן גבירול. הייתה מהומה לא קטנה והכול עניין של שניות". "ראיתי התקהלות של השוטרים שמסתבר שהם דחפו את יגאל עמיר לצד ואף אחד לא ידע מה קורה. הנהג שלי שהיה חרמ"שניק אמר לי 'הלך ראש הממשלה'. הוא ראה את ראש הממשלה קורס. דליה רבין שהייתה לידי נעלמה. אמרתי לנהג שישתוק ולא ידבר. הגיעו אלי מהלשכה של רבין ושאלו מה היה. לא רציתי להגיד להם. הייתי בשוק". בשלב זה מתקרב אל ששון חברו, שמעון וילנאי, שמתחיל להקליט אותו מבלי שהוא מבחין בכך. וילנאי שואל את ששון מה אירע. "אמרתי לו שירו בראש הממשלה בטווח אפס ואני לא מאמין שהוא יצא מזה. הוא שידר את זה כשבטלוויזיה דיברו על זה שמדובר בכדורי סרק". ששון מציין שלא שמע בעצמו את הקריאות 'סרק סרק' אלא התוודע אליהם משידורי התקשורת. עוד הוא מספר על מחשבות הטורדות אותו מאז אותו לילה ובהן השאלה אם היה הוא עצמו שלושה מטרים קדימה אם היה באפשרותו למנוע את הרצח. על שאלתה הזכורה של דליה רבין מדוע לא הרגו המאבטחים מיידית את יגאל עמיר, אומר ששון כי המאבטחים פנו לכיוונים אחרים בעוד השוטרים הם שלכדו את עמיר והצמידה אותו לקיר הקניון, "מאבטח אחד פנה לאבן גבירול, מאבטח אחר שלף עוזי קטן ממזוודה והשלישי הכניס את רבין לרכב ונסעו". בדבריו דוחה ששון מכל וכל את תיאוריות הקונספירציה למיניהן. לדבריו סיפורו של אותו ערב ברור לו לחלוטין ללא שאלות וללא תהיות. "אני לא מאמין בקונספירציה. הכול מאוד ברור. יש כאן אדם שרצח במצח נחושה ובשיקול קר שזה מה שהוא רוצה לעשות".
