העיתונאית סיון רהב מאיר פירסמה אחר הצהריים (שני) קטעים חדשים מהראיון שערכה עם יהודית יוסף, כלתו של הרב עובדיה יוסף זצ''ל. יהודית ובעלה, הרב משה יוסף, ניהלו כמעט עשרים שנה את ביתו של הרב עובדיה, ועקבו אחריו באמצעות מצלמות שהתוקנו בבית. כך גילתה יהודית שלימוד התורה של הרב עובדיה נמשך גם בלילות. "הוא לא היה ישן כל כך, היה לומד עד שתיים וחצי שלוש לפנות בוקר, הוא לא היה מרגיש שעובר הזמן. הרב היה לומד עם הספרן שהיה לו, הרב שאלתיאל, ועם הרב שטרית שהיה מקליד לו את כל החומר, הוא לא היה מרגיש את השעה", סיפרה יהודית לערוץ 2, "הוא היה מסתכל על השעה, מתנצל בפניהם והיה אומר להם, סליחה לא ראיתי שהשעה כל כך מאוחרת. הוא רצה שהם ילכו הביתה, אז הוא היה הולך לחדר השינה". יהודית סיפרה כי בחדר השינה של הרב יוסף היתה ספריה קטנה, בעזרתה המשיך ללמוד גם מעבר לשעות המקובלות. "הייתי רואה אותו במצלמה, הוא היה נכנס לנוח לחצי שעה וממשיך ללמוד, ככה זה היה לסירוגין, הוא לא היה ישן באמת שינה אמיתית בלילה. אחר כך הוא היה קם, הולך לתפילה, אוכלים ארוחת בוקר, לומדים עד השעה 14:00, אח"כ תפילת מנחה. "המנוחה העיקרית שלו היתה בין ארבע לשבע, אז הוא היה מצליח לישון טוב. ואז היה קם לתפילת ערבית, מקבל קהל, ועוד פעם מתחיל ללמוד מתשע עד שתיים וחצי שלוש. ככה עד לפני שהוא נפל לאחרונה - עד לפני ארבעה חודשים". יהודית מתארת כי האהבה של הרב לתורה מעולם לא הובנה לה ולילדיה. "הם ידעו שהוא לומד - אסור להפריע. אם היו שואלים אותם 'מה סבא עושה?' הם תמיד עונים 'לומד', הם ידעו, סבא יושב ולומד". גם הזיכרון האחרון שלה ממנו קשור לנכדיו. "בשבת של סוכות היתה השבת הכי יפה. נעלמו הכאבים שזה היה הסימן הרע. אנחנו זכינו שהוא היה איתנו בסוכה. הוא עשה את השבת כמו שהיינו רגילים, את הקידוש כמו שצריך, את השירים שהוא היה רגיל לשיר, הוא היה אומר שיר ואנחנו אחריו, הוא היה מנחה אותנו בשירים. (פלאש 90) "היה לו גם מנהג - יש לי תאומים בני שבע וחצי בן ובת, ומגיל שלוש וחצי אפשר לעשות זימון עם הבן. אז בשביל שהבת לא תקנא, כי היא תאומה, אז הוא היה קורא לשניהם והיה אומר להם 'אהרון, אפרת, זימון". שניהם היו קופצים - היה עושה את הזימון והם היו עונים. לצערי בארבעה החודשים האלה זה כמעט לא קרא בכלל, אבל בשבת האחרונה הוא קרא להם, הם קפצו, לא האמינו שסבא קורא להם לעשות זימון, והם עשו את הזימון, את כל הארוחות, והיו כל כך שמחים. הם עמדו משני צידו והוא חיבק אותם, עשה את הזימון, נתן להם כל אחד מה שצריך, בירך את ברכת המזון, וזאת היתה שבת מיוחדת, הוא נפרד מכולם". יהודית סיפרה על חתונת בתה שאמורה היתה להיערך בימי השבעה אך נדחתה בחודש ימים. "הוא היה מעורב בשידוך שלה, הוא חיכה שהיא תחזור מהפגישה הראשונה. הוא היה בבית חולים ובעלי אמר לו 'אבא למה אתה לא הולך לישון, כבר מאוחר, חבל, מעירים אותך כאן בבית החולים מוקדם', אז הוא אמר לו, אמרת שיעל בפגישה אני רוצה לשמוע איך היה, מה היה, מה עם אומרת, מה נראה לה. הוא היה מעורב איתם בהכל". לדבריה, הרב יוסף לא היה מתרגש במיוחד מהמינויים של ש"ס. "היו באים ואומרים לו עזרנו לזה, הוא נהיה עוזר, או מינינו את זה, דברים כאלה. אני זוכרת שיום אחד הרב אמר : לא הבנתי זה מה שאני צריך לשמוע, אני רוצה שתגידו לי, כמה תלמודי תורה פתחתם, כמה בתי ספר פתחתם, מה עם נושא בחורי הישיבות, מה עם עם ישראל העניים שצריכים עזרה, ספרו לי על הדברים האלה זה דברים שוליים, זה לא מה שמעניין אותי". בתום ימי השבעה על הרב עובדיה, יהודית מבקשת להתנצל, "בשבילי זאת הזדמנות להודות לכל עם ישראל שעוטף אותנו באהבה כזאת גדולה, ולכל אלא שמגיעים ומנחמים ממקומות רחוקים, אבל אני חייבת גם התנצלות לעם ישראל. סליחה, יש גם כאלה שלא מצלחים להיכנס".
