לרגל חודש ה'סיגד' הנחגג על ידי בני העדה האתיופית, משיקה הוצאת הספרים של יד יצחק בן-צבי את הספר הייחודי 'אתיופיה בישראל', ספר המסכם מחקר מקיף וחדשני שנעשה לראשונה בישראל, על המסורת הרפואית העתיקה והייחודית של הקהילה האתיופית בישראל. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אחת מכותבי הספר, דקלה דנינו, חוקרת במחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן. לדנינו חבר הפרופ' זהר עמר לכתיבת והוצאת הספר לאור. לדברי דנינו חלק גדול מבני הקהילה בישראל ובעיקר המבוגרים שבהם, ממשיכים להשתמש בשיטות רפואיות ובתרופות מסורתיות כפי שהיו מקובלות באתיופיה. מסורת רפואית ייחודית זו נלמדה בעבר בעיקר כתורה שבעל פה וכיום אין כמעט דור המשך שישמר את המסורת. תהליכי המודרניזציה וההשתלבות בחברה הישראלית בעלת האופי המערבי, גרמו לטשטוש ולאיבוד חלק ניכר מהמסורות והמנהגים האותנטיים הרבים שהיו נהוגים בקרב הקהילה האתיופית. נסיבות אלה הן שהובילו לכתיבתו של הספר המתעד לראשונה את השימוש בעשבי הרפואה ובתרופות המסורתיות של יהודי אתיופיה בישראל. דנינו מספרת כי ראשיתו של המחקר בניסיון להתחקות אחר רפואות שונות בעולם העתיק ולאו דווקא תוך התמקדות בעדה האתיופית, ואולם תוך כדי מחקר נחשפו היא ופרופ' עמר לחנות מיוחדת לתבלינים המקפידה לייבא מאתיופיה צמחי מרפא ולשווק אותם לאוכלוסייה ייחודית המבקשת אותם. בהמשך התברר כי ברחבי הארץ קיימות כחמישים חנויות שכאלה ולמעשה מדובר במעין "אתיופיה קטנה בתוך ישראל", כהגדרתה. על התרופות עצמן היא מספרת כי אלה נותנות מענה לצרכים רפואיים פשוטים יחסית כמו דלקות גרון ושפעת אך במקרים מסויימים מדובר גם בפתרונות קדומים למחלות מסובכות ומורכבות הרבה יותר. בין השאר היא מספרת על מומחי רפואה מסוג זה שריפאו חולי סרטן. לדבריה לא מעטים מבני העדה מעדיפים את הרופאים המבוגרים בני העדה, אלה המשתמשים ברפואות עתיקות, על פני הליכה לקופת חולים. עם זאת היא מציינת כי מדובר בתורה שאינה עוברת מדור לדור בשל ההתערות של בני הדור הצעיר בחברה הישראלית. הספר החדש מבקש לשמר את החכמה העתיקה מפני השכחה וההתעלמות. עוד יודעת לספר דנינו על גילויים מפתיעים של השקה בין תרופות עתיקות מאזורים שונים וממחוזות שונים בעולם. לעיתים מדובר בתימן ואתיופיה הסמוכות אך לעיתים מדובר במדינות רחוקות זו מזו ועם זאת כאלה ששימרו הן את הטיפול הרפואי והן את שמותיהם של הצמחים מהם מופקות התרופות.
