ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאם בכנסת במסגרת הדיון המיוחד לרגל מלאת 40 שנה למלחמת יום הכיפורים, וציין את ארבעת הלקחים המרכזיים שיש להפיק לדעתו מהמלחמה. הלקח הראשון אותו ציין נתניהו הוא "לעולם לא לזלזל באיומים ולעולם לא לזלזל באויב, לעולם לא להתעלם מסימני הסכנה. אי אפשר להניח שהאויב יפעל בהכרח לפי ההנחות שמנחות אותנו, הוא יכול לפעול בדרך מפתיעה ולא צפויה. שילמנו אז את מחיר ההדחקה וההונאה העצמית . לא נחזור על הטעות - ישראל לא תירדם בשמירה". "הלקח השני", אותו הציג ראש הממשלה, "הוא שאסור לוותר מראש על מכת מנע. לא בכל מצב דרושה מכה כזאת, ויש לשקול את הדברים בכובד ראש ובזהירות, אבל ישנם מצבים בהם המחשבה על התגובה הבינלאומית לצעד כזה אינה שקולה למחיר הדמים שנשלם על ספיגת מכה אסטרטגית שעליה ניאלץ להגיב מאוחר יותר, אולי מאוחר מדי". הלקח השלישי אותו בחר נתניהו להציג, הוא "החשיבות האסטרטגית של שטחי חיץ – היותנו בגולן ובסיני הבטיחה שיכולנו למנוע חדירה פנימה, עמוק אל תוך שטחי המדינה. לאחר הניסיון הזה לא העלה איש על דעתו שנוכל לוותר על שטחי חיץ אלה גם בהסדרי שלום". ולסיום ציין נתניהו גם את הלקח רביעי, לפיו, "השלום מושג מתוך עוצמה. במלחמת יום הכיפורים, על אף תנאי הפתיחה המצוינים של האויב, למדו שכנינו על בשרם שהם לא יכניעו אותנו בכוח הנשק. וגם תובנה זו היא תוֹלָדָת המלחמה ההיא. חמש שנים אחריה חתמו נשיא מצרים אנואר סאדאת, וראש ממשלת ישראל, מנחם בגין ז"ל, על חוזה שלום. בהמשך כרתנו הסכם שלום עם ירדן, ואנו משקיעים מאמצים כנים להשיג שלום עם שכנינו הפלסטינים". בהמשך הנאום ציטט ראש הממשלה מדברי אחיו יוני, אשר לחם במלחמה ההיא ונפל מאוחר יותר במבצע לשחרור חטופי אנטבה. "אין ספק שזו הייתה מלחמה קשה מכל אלה שידענו עד כה. לפחות הייתה אינטנסיבית יותר, מעוררת יותר אימה ופחד, עם יותר הרוגים ופצועים, כישלונות והצלחות, מאותם הקרבות והמלחמות שאני מודע להם. אבל דווקא בגלל הכישלונות הראשונים – כישלונות בהערכה צבאית, בפירוש נתוני מודיעין, בדוקטרינות לחימה, בהערכה מדינית כמובן, ובשאננות העם כולו - דווקא משום כך היה הניצחון גדול כל-כך. הצבא חזק וטוב והוכיח את כושרו מעל לכל ספק. וכשאני אומר הצבא", כתב יוני, "איני מתכוון רק לצבא הסדיר, אלא לעם כולו. הסדירים הצליחו, באבידות כבדות, לבלום את האויבים, אבל העם הוא שניצח במלחמה".
