ארבעה פיגועים קשים שהתרחשו מאז תחילת השנה ביהודה ושומרון, הביאו לתחושה שהמצב ביו"ש גולש לאינתיפאדה חדשה. בשבת חול המועד סוכות נחטף ונרצח בשומרון החייל תומר חזן הי"ד. למחרת נהרג ירי בפעילות מבצעית בחברון החייל גל קובי הי"ד, ככל הנראה מפגיעת צלף פלשתיני – ובצה"ל מדגישים את ה"ככל הנראה", שכן בכל הסריקות בחברון טרם נמצאה נקודת הירי. לפני כשבועיים נפצעה בפסגות הילדה נועם גליק, בת תשע, מפגיעת מחבל שחדר ליישוב, ואור ליום שישי שעבר נרצח באתר ברוש הבקעה אל"מ (מיל') שריה עופר הי"ד. עופר שהה בביתו יחד עם אשתו. סמוך לשעה אחת בלילה הם שמעו רעשים מכיוון החצר ונביחת כלבים. שריה יצא לבדוק מה פשר הרעש ואז הותקף במוטות ברזל וגרזנים ונהרג. אשתו, שראתה את המתרחש, נמלטה מהבית. היא הזעיקה עזרה והגיעה לכביש הסמוך, משם פונתה לבית החולים. בעקבות האירוע הגיעו לשטח כוחות גדולים ופתחו בסריקות. במהלך הסריקות אותרו מספר ממצאים וביניהם כלי קלשון, כפפות מגואלות בדם וציוד נוסף. בדיקת מז"פ הוכיחה שהם אכן שימשו את הרוצחים. בעקבות מידע מודיעיני, פחות מיומיים אחרי הרצח - במוצאי השבת שעברה - נעצרו חשודים במעורבות ברצח: פריד טאלב חרוב, בן 18, ובשיר אחמד עודה חרוב, בן 21, שניהם תושבי הכפר דיר צאמת באזור חברון. במהלך החקירה סיפרו השניים שהגיעו לבית הנרצח שבועיים קודם לרצח בשעת לילה מאוחרת, אולם לטענתם הם לא ביצעו את הרצח. מידע זה תאם מידע אחר שמסרה אשת הנרצח בדבר הגעת צעירים מאזור חברון לביתם בנסיבות מחשידות. נכון לשעת כתיבת שורות אלו החקירה עדיין בעיצומה. אשליית התהליך המדיני אלא שבאופן אירוני, דווקא ארבעת האירועים הללו אינם קשורים להתגברות האלימות הפלשתינית ביו"ש, זו שהפלשתינים מכנים "ההתנגדות העממית". הפיגועים הללו היו אירועים נקודתיים, כל אחד מסיבותיו שלו. לעומת זאת, בחודשים האחרונים ישנם עשרות רבות של מקרי יידוי אבנים לעבר כלי רכב, כוחות ביטחון ואזרחים ישראליים והשלכת בקבוקי תבערה, בעיקר לעבר אוטובוסים. במקביל לכך, נמשכו עימותים וחיכוכים אלימים בין פלשתינים לבין כוחות הביטחון הישראליים במסגרת ההפגנות והמחאות השבועיות, רובן ככולן אלימות. ביום שישי, א' חול המועד סוכות, יום לפני הרצח של תומר חזן הי"ד, התקהלו עשרות מפגינים פלשתינים, פעילי שמאל זרים ודיפלומטים סמוך ליישוב חמדת בבקעת הירדן. המפגינים, שהיו מצוידים באוהלים, ניסו להקים מאחז במקום. הם יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון שהגיעו למקום כדי לפזר את ההפגנה. במהלך פינוי המשתתפים תיעדה סוכנות הידיעות רויטרס עימות בין דיפלומטית מצרפת, שעובדת כנספחת תרבות בקונסוליה הצרפתית בירושלים, לבין כוחות הביטחון, אשר במהלכו תקפה הדיפלומטית שוטר משמר הגבול. ארבעה ימים אחר כך התקהלו כמה מאות פלשתינים סמוך לשער שכם במזרח ירושלים. המפגינים, שחלקם הניפו דגלי אש"ף, יידו אבנים לעבר כוחות הביטחון הישראליים. הפגנות דומות היו באותו יום גם בשכונת ראס אלעמוד, עיסאויה והרובע המוסלמי בעיר העתיקה. תופעה נוספת שמטרידה את מערכת הביטחון בתקופה האחרונה היא התגברות גילויי האלימות במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, במהלך פעילות של צה"ל במקום. פלשתינים חמושים רבים מפגינים בעת האחרונה תעוזה רבה בעימותים מול מנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינית, כמו גם מול כוחות הביטחון הישראליים הפועלים במחנות הפליטים. השב"כ וצה"ל עדיין יוצאים מדי לילה למבצעי מעצר מבוקשים כדי לסכל פיגועים על סמך התרעות. אבל אם עד לשנה האחרונה התיאום בין צה"ל והרשות-הפלשתינית לסיכול פיגועים היה מושלם, הרי מאז מבצע 'עמוד ענן' נשמעות חריקות עזות ביחסים הללו, ופעולות של צה"ל והשב"כ בשטחי הרש"פ, שבעבר היו מבוצעות באופן חלק וללא התנגדות תוך תיאום עם הרשות הפלשתינית, מבוצעות כיום תוך עימותים קשים. גם במעצר מבצעי הפיגוע בפסגות, לפי דיווחי כלי התקשורת הפלשתיניים, פרצו עימותים בין הפלשתינים לבין כוחות הביטחון שפעלו באל-בירה ונפצעו שני פלשתינים מפגיעה של כדורי גומי. בכיר הרש"פ נביל שעת' אמר כי "הפשיטה" כלשונו של "הכוחות הישראליים לאלבירה, היא ניסיון אגרסיבי להרוס את תהליך השלום, ועל ארה"ב לפעול כדי לעצור את התקיפות הללו המהוות דוגמה למה שישראל יכולה לעשות לאחר שתחתום על הסכם". בו' בתשרי השנה נפתחה אש מנשק קל על כוח משמר הגבול שפעל בקלקיליה. הכוח השיב אש. מאוחר יותר יודו אבנים לעבר הכוח. לא היו נפגעים. עוד קודם לכן, במהלך הפרות סדר נגד כוחות הביטחון הישראליים במחנה הפליטים ג'נין, נהרג פלשתיני ונפצעו שניים נוספים. בפעולה אחרת במחנה הפליטים קלנדיה נהרגו שלושה פלשתינים וכ15 נפצעו. המחשבה שחידוש התהליך המדיני ירגיע את השטח התגלתה שוב כאשליה מתוקה. בעניין זה חשוב לשים לב לעובדה שיומיים אחרי ניסיון הרצח בפסגות כבר היו בידי צה"ל שני החשודים שככל הנראה היו מעורבים בפיגוע. יומיים אחרי הרצח של אל"מ מיל' שריה עופר בברוש בבקעה כבר היו בידי צה"ל חמישה מחבלים החשודים ברציחתו, שחלקם הודו במעשה. אמנם לא היה כאן סיכול פיגועים, בעיקר כי אלו פיגועים שקשה מאוד לסכלם – לא מדובר בתשתיות טרור שמשדרות 'רעש מודיעיני' אלא בהתארגנות ספוראדית, עצמאית – אבל עצם החשיפה הזריזה מונעת את הפיגועים הבאים, ומשדרת שבסופו של דבר מי שמבצע פשע, בוודאי פשע טרור, לא יהלך חופשי (אם לא ישוחרר בעסקה כלשהי או בתהליך מדיני, כמובן). זה לא היה קורה אלמלא היה צה"ל שולט ביטחונית בכל רחבי יהודה ושומרון. זה לא יקרה אם במסגרת הסכם כזה או אחר עם הרשות הפלשתינית צה"ל לא ימשיך לשלוט בכל יהודה ושומרון. זו גם אחת הסכנות של הסכם ביניים נוסף עם הפלשתינים, לא רק של הסכם קבע. מהמינהל האזרחי למנהרות מעזה שימו לב להודעה הבאה של דובר מתאם הפעולות בשטחים: "צעדים אזרחיים כלפי הרש"פ: במסגרת המדיניות האזרחית והכלכלית המרחיבה של ישראל כלפי הרש"פ בשנים האחרונות, ומתוך עבודה משותפת ומתמשכת של ישראל עם הקהילייה הבינ"ל והרש"פ, מפרסם מתאם פעולות הממשלה בשטחים שורה של יוזמות וצעדים כלכליים חדשים הן באיו"ש והן ברצועת עזה. עזה: אושרה הכנסת חומרי בניין לסקטור הפרטי (350 משאיות בשבוע) - במטרה להגדיל את מעגל התעסוקה בתוך הרצועה ולחזק את פעילות הסקטור הפרטי". סוף ציטוט. ההודעה הזו פורסמה ביום שני שעבר. באותו יום ממש נתגלתה מנהרת התופת מדרום הרצועה לעבר קיבוץ עין השלושה, שדבר גילויה הותר לפרסום ביום ראשון השבוע. המנהרה, שנקודת ההתחלה שלה נמצאת בכפר עבסאן א-זריר, מזרחית לחאן יונס, חדרה אל שטח ישראל סמוך לקיבוץ עין השלושה. עומקה כ15 מטרים מתחת לפני הקרקע ואורכה כ2.5 ק"מ. רוחבה יותר ממטר וגובהה בחלקים מסוימים יותר מ1.80 מטרים. המנהרה שנחשפה מרוצפת ודפנותיה מורכבות מלא פחות מ25 אלף פלטות ובסך הכול כ500 טונות בטון. במנהרה הייתה תאורה ונבנו בה מסילות להובלת קרונית קטנה. כמו כן נמצאו בה שאריות מזון. על פי ההערכות אמורה הייתה המנהרה, שנבנתה במשך למעלה משנה, לשמש להחדרת חוליות מחבלים לשטח ישראל או להעברת חיילים חטופים לשטח הרצועה תוך שימוש בקרונית כדי לבצע זאת במהירות. על פי גורמי הביטחון, החומרים שמהם נבנתה המנהרה הם חומרי בניין שישראל העבירה לרצועת עזה לשימושים אזרחיים. ההערכה בצה"ל היא כי מדובר במנהרה "גמורה", שבנייתה הסתיימה לפני כשלושה חודשים. למנהרה עדיין לא היו פתחים בשטח ישראל מכיוון שמדובר רק בתשתית ליום פקודה. בצה"ל העריכו בעבר כי יש עוד מספר דו-ספרתי של מנהרות לכיוון ישראל. זוהי מנהרת הטרור השלישית שנחשפה ברצועת עזה בשנה האחרונה, ואין צורך בדמיון רב כדי לתאר מה היה עלול לקרות אלמלא נחשפה. כמה מחבלים יכולים היו לחדור דרכה בקלות לשטח ישראל ללא שום התרעה, כמה אמצעי לחימה אפשר היה להחדיר לשטח ישראל בקלות מבלי להתגלות, וכמה חיילים חטופים ניתן היה להעביר דרכה לשטח הרצועה ללא שום יכולת של צה"ל לסכל זאת. כזכור, מחבלי החמאס חטפו את גלעד שליט באמצעות מנהרה שנחפרה כ100 מטרים מגבול רצועת עזה לתוך השטח הישראלי, בסמוך למעבר כרם שלום. בחסות פיגוע משולב, נחטף שליט אל תוך רצועת עזה. השבוע גילה צה"ל שלוחה של מנהרת תופת אחרת, צנועה יותר במידותיה. בתוך השלוחה, שאורכה כ50 מטרים והיא ממוקמת באזור כיסופים, נמצאו חביות חומר נפץ. השלוחה הייתה חלק ממנהרה אחרת שהתפוצצה לפני שנה, בנובמבר 2012, כשבוע לפני מבצע 'עמוד ענן'. המנהרה ההיא התגלתה כאשר חבית חומר נפץ שהייתה בה התפוצצה מתחת לג'יפ צה"לי, והעיפה את כלי הרכב למרחק של כמה מטרים. באירוע נפצע קל חייל. ביום שני נחשף המשך תוואי המנהרה על ידי חיילים מאוגדת עזה, וגורמים צבאיים ציינו כי היא לא הכילה כמות גדולה של חומר נפץ. תוואי המנהרה והחומרים שהכילה פוצצו שלשום (ג') באופן מבוקר על ידי כוחות חיל ההנדסה. במקרה השלישי, בינואר השנה, בעקבות גשמים חזקים, נחשף פיר של מנהרה סמוך לגדר הביטחון באזור היישוב ניר עוז. לכאורה אין קשר בין המנהרות ברצועה לאלימות ביו"ש. אולם בפועל ישנו קשר עקיף, והוא נובע ממצבו של החמאס. מצבו של החמאס בעזה אינו שפיר. הארגון איבד את החסות של האחים המוסלמים המצריים, הצבא המצרי סוגר מצדו את מנהרות ההברחה מסיני ומאשים את הנהגת חמאס, לעתים אפילו בלי הוכחות עובדתיות, בגל הטרור ששוטף את חצי האי סיני. החמאס בתגובה מנסה לשדר קולות של "אני קיים". בעזה פוחד החמאס לפעול מחשש לתגובה מצרית, אולם ביו"ש הוא יכול להשתמש בקריאה העתיקה שתמיד עובדת על המוסלמים האדוקים, "להציל את אל-אקצא". גם זו אחת הסיבות להתגברות האלימות הפלשתינית ביהודה ושומרון. לפורעי החמאס קל יותר לפעול כאשר הרשות הפלשתינית מרפה מהלחץ ומצמצמת, גם אם לא מפסיקה לחלוטין, את שיתוף הפעולה עם ישראל בתחום סיכול הפיגועים. הציבור הפלשתיני מזהה היטב את העובדה שהרשות הפלשתינית אמנם אינה מסיתה את ההמונים לבצע טרור, אך גם אינה מגנה את הפיגועים ומעשי הרצח. גם השבוע, אחרי הרצח של שריה עופר הי"ד, נמנעה הנהגת הרשות הפלשתינית מלגנות את הרצח. נביל שעת' אפילו הטיל ספק בגרסתה של ישראל באשר למעשי הרצח שאירעו לאחרונה, וציין כי הרשות הפלשתינית "שוקלת לבקש פיקוח בינלאומי על החקירות שמבצעת ישראל בנושא, שכן בחלק מהמקרים האירועים הם פליליים ואותם מנסה ישראל לטייח". כאשר זהו המסר שיוצא מההנהגה הפלשתינית, אין להתפלא שמעשי האלימות העממית לכאורה, יידויי האבנים ובקבוקי התבערה והחדירות ליישובים, נמשכים ואף גוברים.
