חברי הכנסת איילת שקד ויריב לוין יגישו בקרוב לכנסת שורה של הצעות חוק שמטרתן לאזן ולבלום את הרשות השופטת, וזאת בתמיכת שר הכלכלה נפתלי בנט. "לכנסת, כריבון במשטר דמוקרטי, שמורה זכות המילה האחרונה בסוגיות ערכיות ועקרוניות. בעשרים השנים האחרונות התחוללה מהפכה חוקתית אשר החלישה את כוחם של הרשות המבצעת והמחוקקת ויצרה עליונות שלטונית לרשות השופטת, ואנחנו מעוניינים לתקן זאת", אמרה שקד. בין יוזמות החקיקה : *בחירת נשיא בית המשפט העליון תתבצע על ידי הרשות המחוקקת. *הגבלת סמכותו של בג"צ לפסול חוקים. *הענקת סמכות לרשות המחוקקת לחוקק מחדש חוק שנפסל על ידי בג"צ בתנאים מסויימים. ( הוספת פסקת ההגברה כשם זו שקיימת בחוק יסוד חופש העיסוק ).לפי תיקון זה חקיקה מחדש של חוק אשר התבטל על ידי בית המשפט העליון תעשה ברוב של 61 חברי כנסת לפחות ויחוקק למשך תקפה שלא תעלה על ארבע שנים. *שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שלבית המשפט העליון יהיה נציג אחד בוועדה ולא שלושה כמו היום, זאת על מנת ש "להרכב שיאזן בין היקף הנציגות של הרשות השופטת לזו של הרשות המחוקקת והמבצעת. זאת, תוך שימת דגש על הרכב שיבטא באופן נאמן את מגוון הדעות בציבור, ובה בעת יבטיח משקל הולם גם לגורמים המקצועיים (נציגי השופטים ולשכת עורכי הדין) ולנציגי האקדמיה. הצעה זו מחזקת את עקרון הפרדת הרשויות ואת הכלל שרשות אינה בוחרת את עצמה" בדברי ההסבר לחוק, אשר יונח בימים הקרובים על שולחן הכנסת, נאמר כי "נשאלת גם שאלת הסמכות: האם בדמוקרטיה חוקתית ראוי שלרשות השופטת תהיה עליונות מוחלטת על נבחרי הציבור או שבדמוקרטיה כמו בדמוקרטיה בסופו של יום הריבונות מסורה לעם. הפתרון המוצע כאן הוא המודל הקיים בקנדה וקיים כבר בישראל ביחס לחוק יסוד: חופש העיסוק. על פי מודל זה, האחריות לשמירתה של החוקה לא מונחת רק לפתחה של הרשות השופטת אלא גם ובעיקר לפתחה של הרשות המחוקקת תוך דו-שיח חוקתי ציבורי מעמיק". ח"כ שקד ציינה, כי "במצבים בהם קיימת מחלוקת ערכית אמיתית בין נבחרי הציבור לבין השופטים בשאלת האיזון הראוי בין ערכי היסוד של המדינה, הדמוקרטיה מחייבת כי זכות המילה האחרונה תישמר לעם ולנבחריו". ח"כ לוין הדגיש, כי "שיתוף הפעולה החדש בינינו הוא שלב נוסף וחשוב במאבק הממושך שאני מנהל לשינוי פניה של מערכת המשפט במטרה להשיבה למסלול יהודי וציוני יותר. החוקים שאנו מקדמים נועדו לבצע את המהפכה בתחום המשפט, להשיב את האיזון בין רשויות השלטון ולהבטיח מערכת משפט בעלת גיוון אנושי אשר תימנע מלפלוש לתחומים שבסמכות של הממשלה והכנסת".
