חברי ועדת הכספים תומכים בהחלת חוק הריכוזיות במלואו גם על כלי התקשורת האלקטרוניים, כך התברר היום (ב') במהלך דיון בוועדה לקראת אישור החוק בשבועיים הקרובים. עימות התעורר בין חברי הוועדה למנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו אבי באב"ד, שהביע חשש שמא בעקבות החלת החוק על גופים אלו "לא יהיה מי שישקיע בערוצי הטלוויזיה". יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) החליט בסופו של דבר להכליל אותם בנוסח החוק, לקראת אישורו בשבועיים הקרובים. עוד דורשת ועדת הכספים מאגף החשכ"ל באוצר לקיים מכרזים שגם גורמים בינוניים יוכלו להתמודד בהם. הוועדה מבקשת לקדם מספר שינויים בפרק העוסק בשקילת שיקולי ריכוזיות בעת הענקת זכויות במסגרת מכרזים על תשתיות, כגון: כבישים, אנרגיה, מים וכד'. מבין השינויים; הכללת התקשורת האלקטרונית בחוק, פרסום מכרזים שרף הדרישות בהן לא יהווה מכשול בפני גורמים חדשים להגדלת מספר השחקנים בענפי המשק השונים ועוד. חברי הוועדה הביעו עמדה נחרצת בעד הכללת גופי התקשורת האלקטרונית בכללי החוק. ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו), ציין כי "יש לכלול את כל שוק התקשורת בחוק הריכוזיות. השליטה בשוק התקשורת היום נתונה ברובה בידיהם של בעלי הון וגופים עסקיים, שמבקשים ליצור מוקדי כוח והשפעה, ולשם כך, מוכנים להחזיק בגופי תקשורת גם ללא רווח או אפילו בהפסד. אם אין השפעה, למה אנשים מוכנים להשקיע? איך אנשים משקיעים בדבר שבעליל מסב הפסדים עצומים?". ח"כ עפר שלח (יש עתיד) קרא למנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, באב"ד, "להיות פחות נחרץ בהתנגדותו להכללת ערוצי הטלוויזיה. הבעיה בשוק התקשורת אמיתית, חלק בגלל הרגולציה העקומה. צריך לשאול למה בעלי המניות הסכימו לרגולציה הזאת. אני מניח שאף פעם הכסף שהם עשו מהתקשורת לא היה הכסף שממנו הם מתפרנסים. אך לא ניתן שבשם הכשלים הקיימים, לא נעשה את הדבר הנכון כאן. העוצמה שמרכז בידיו בעלים של כלי תקשורת שמשפיעה על ענפים אחרים היא בעייתית. השיקול העקרוני כאן הוא השיקול המכריע ונוכח העוצמה בהחזקת תקשורת אלקטרונית נדרש להחיל עליה את החוק". ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) ציינה, כי "כסף שווה רק אם מקנה כוח וכוח בא לא רק בכסף. האלטרנטיבה להשיג כסף בדרכים אחרות קיימת. הרבה פעמים משתלם לא להרוויח, כי משיגים כוח במקום. הכוח של בעלי ערוצי תקשורת הוא עצום ויש להחיל עליהם את כללי חוק הריכוזיות. כך לגבי כל כלי תקשורת, אלקטרוני ולא אלקטרוני, הרגולטורים צריכים לשקול לגביהם שיקולי ריכוזיות, כולל אתרי אינטרנט, תלוי כמובן בגודל. המשמעות של אחזקה בכלי תקשורת, בכך שהוא במה וזה לא משנה אם משדר חדשות, ריאליטי או מוזיקה מזרחית 24/7. לא משנה איך מנצל את הבמה, יכול להביא פוליטיקאים להתראיין בתכנית מוזיקה. לא צריך לקבוע גבולות גזרה. כל מה שהחוק אומר זה לשקול שיקולי ריכוזיות. יכול להיות שהשיקול יהיה למשל שהכל בסדר ואין כל בעיה". ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה), מי שהעלה לראשונה את הדרישה להכניס את התקשורת האלקטרונית לחוק, אמר: "כמו בכל מקום עבודה, גם עיתונאים מפנימים את הערכים של בעלי העסק שלהם. העיתונאי המסקר, יודע עבור מי הוא מסקר. הייתי עיתונאי חוקר ועמדתי בלחצים של זכיינים ולפיכך אני אומר שיש להחיל גם עליהם את שיקולי הריכוזיות, אין מנוס מכך, במיוחד שזה גם שיקולים כלליים". ח"כ גילה גמליאל (הליכוד-ביתנו) ציינה, כי "אני לא מבינה איך התקשורת האלקטרונית לא נמצאת בחוק מלכתחילה. מתפקידנו להוסיף את ענף התקשורת האלקטרונית לשיקולי הריכוזיות". מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שי באב"ד, הביע התנגדות למהלך: "הכללת ערוצי הטלוויזיה תוביל לכך שלא יבואו משקיעים חדשים. כיום רוב הבעלים נזהרים מלהזרים כסף לזכייניות. אף אחד לא רץ לעבור לרישיון למרות שזה עדיף כלכלית. חוסר הרצון להשקיע קיים בערוצים 2 ו- 10. זה לא ענף רווחי שבו המשקיעים עושים מיליונים ויש חשש לריכוזיות. זה ענף שיש בו בעיה. כרגולטור לא נתקלתי בניסיון השפעה מצד בעלי הון". באב"ד מתנגד להוספת רגולטור נוסף, שיהיה אחראי על צמצום הריכוזיות, בהתייחסו לשוק התקשורת ואמר "שהדבר ייצור סרבול ועודף ביורוקרטיה, כשבין כה וכה הרגולציה מסורבלת ומקשה. אם נקשה יתר על המידה, לא יהיו משקיעים ונאלץ לפתוח למשקיעים בינ"ל, לגביהם תהיה לנו עוד הרבה פחות השפעה". באב"ד סיכם: "אם יהיו מגבלות על המשקיעים, זה לא מה שיביא יותר תחקירים. הכי חשוב להפנים שאין עודף משקיעים שמתדפקים על דלתותינו ומבקשים רישיונות. הבעלים כיום; משפחות עופר, ורטהיימר ושטראוס, ואם לא ניתן להם להתמודד אנחנו לא יודעים מי יבוא במקומם. זה גם לא חופשי כמו בתקשורת הכתובה. בודקים 10 פעמים אם גורם מסוים יכול להחזיק בערוץ טלוויזיה, אסור לו להחזיק בעיתון, ועוד כללים ומגבלות ענפיות. ואנשים לא רצים להשקיע בערוצים הללו. דרך אגב, אנחנו דווקא מחפשים אותם". היועצת המשפטית של משרד התקשורת, דנה נויפלד, התנגדה אף היא: "גורמים כלכליים לא ששים להיכנס לתחומים עם שלל רגולציה וכשמטילים עוד מגבלות רגולטוריות זה יקטין את מספר המשקיעים הפוטנציאלים. עוד רגולטור ועוד רגולציה וזה יימנע כניסת עוד גורמים כערוצי חדשות וגורמי שידור נוספים, בעוד על עיתון אין מגבלות כניסה". תמכו בעניין המפיקים והיוצרים. יו"ר איגוד המפיקים לקולנוע וטלוויזיה, אסף אמיר: השפעת התקשורת האלקטרונית על פוליטיקאים עצומה. לגוף תקשורת תמיד תהיה השפעה ולא ניתן למנוע את זה. לתקשורת האלקטרונית יש כוח עצום, כך למשל לא נכללה מלכתחילה בחוק. עתה נדרש לעשות זאת". שינויים נוספים שהוועדה בוחנת; הקמת ועדה משותפת למשרד האוצר ומשרדי ממשלה כתמ"ת במקום ממונה על הריכוזיות וכן האפשרות לייצור מנגנון ששיקולי ריכוזיות יישקלו בתדירות גבוהה יותר מאשר פעם בעשר שנים לגבי אותם גורמים שכבר זכו בתשתיות שונות, על-מנת לבחון האם מדובר בגופים ריכוזיים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, ציין, כי "נראה לי נכון להגביל לגופי שידור שיש להם אלמנט של חדשות ויש להם פריסה ארצית". בעניין אחר, ליכט המליץ, שלא לייצר מנגנון בחוק, שיאפשר לעצור את המשך מימושו, אלא לחייב דיווח שנתי של הממונה על הריכוזיות לוועדת הכספים עם אפשרות לבטל את התוספת לחוק הקובעת על אילו תשתיות הוא יחול וכך בעצם למנוע את המשל החלתו.
