בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס הד"ר אפרים לאור, מי שהיה בעבר יו"ר ועדה הבינמשרדית להתמודדות עם רעידות אדמה להמשך הרעידות הקלות בצפון ומשמעותן עבור האזרחים ומשרדי הממשלה בישראל. לדבריו אין לראות ברעידות הקלות מעין קדימון לרעש אדמה גדול שמתקרב. לאור מדגיש כי הסיכוי והסיכון לרעש אדמה משמעותי לא השתנה לפני הרעידות הקלות או לאחריהן. הוא מדמה את המציאות למחבל שנלכד ואין בכך ערובה שלא יבוא מחבל אחר ואין לראות בלכידתו הכנה כלשהי להגעתו של מחבל אחר. "לא לחשוב שהעסק נגמר. המחבל עדיין בזירה ולא ברור מתי הוא יתנפל". עם זאת שב ומדגיש ד"ר לאור, כפי שעשה בעבר, את הצורך והחובה של האזרחים בישראל להיערך באופן אישי למציאות של רעידת אדמה משמעותית, "להיות דרוך כל אחד ברמתו. אין כאן צפירת הרגעה ככל שאנחנו יודעים יותר אנחנו יודעים שאנחנו לא יודעים", אומר לאור המציין כי היו בעבר מקרים בהם רצף רעידות קלות הסתיים בכך ואין דבר מובהק המלמד על הצפוי בעתיד. באשר להיערכות הנדרשת קורא לאור בראש ובראשונה לתרגל את בתי הספר ולהיערך בבתים הפרטיים. "מי שעוד לא תרגל בבתים שיתרגל", הוא אומר ומציין איתור נתיבי מילוט והיערכות מבחינת מזון ומים לתקופה ארוכה של יותר משניים או שלושה ימים. "אל תצפו שכוחות החירום יגיעו. מי שיהיה במוקד הרעש יצטרך להסתדר לבד יותר משלושה ימים. אל תרימו טלפון לאף אחד. אין למי לספר, אין על מה ואין צורך בכך". לדבריו המערכת נמצאת בתת יכולת גדולה מאוד, כהגדרתו, "ולכן שאף אחד לא יחכה שיבועו לסייע לו". לאור מציין כי גם תחנות מד"א וכיבוי אש אינם מוגנות יותר מהבתים בישראל ועל כן גם הן עשויות להיות בן הנפגעים באופן פרופורציונאלי. "ככל שהרעש יהיה חמור וקטלני יותר כך האזרחים יראו פחות ופחות מכוחות המענה של פיקוד העורף והעירייה. אדם צריך לסמוך על עצמו". לאור ממליץ לכולנו להכיר את הנחיות פיקוד העורף וועדת ההיגוי כפי שהן מופיעות באתרי האינטרנט של הגופים הללו, ולתרגל את ההיערכות. "לתרגל, לא לרענן נהלים ולא לחדד נהלים. לתרגל", הוא מדגיש. על בתי הספר קובע לאור כי על המערכת לבצע תרגולים חוזרים ונשנים ג ם אם חמישה או שישה תרגולים עד שכל תלמיד ידע מהו המחסה שאליו הוא יכול להגיע בתוך 15-20 שניות. "לכל המודאגים אני מציע להפסיק לדאוג ולהתחיל לעשות. לא לרוץ ולקנות את כל הסופר, אבל להקדים קניות. שיהיו מים לשתיה, שידעו איך להשתמש במי האסלות ובדודי השמש לשתייה. צריך סינון קטן ואז אפשר לשתות את המים הללו אבל צריך לדעת איך עושים זאת. לדעת איך להיזהר מפיצוצי גז, איך לחזק אלמנטים שאינם חלק מהמבנה כמו מכשירי חשמל שלא יתחילו לנוע בבית. הכול כתוב וידוע". "מי שמפחד עכשיו כאשר לא קורה כלום ירחם עליו האל. אין מתכון לשרוד מבלי להתכונן", מדגיש לאור הממשיל את המציאות בה אנשים אינם נערכים לאדם הנוסע ללא ברקסים והתאונה בוא תבוא, "שיחלמו לעבור זאת בלי להיערך ובשלום". לאור, כמי שסייע למדינות רבות בעולם להתמודד עם רעידות אדמה ואסונות טבע שונים, מציין את ההבדל המדאיג בין ישראל והתמודדותה לבין מדינות גדולות יותר כדוגמת ארצות הברית. "בתוך ארצות הברית יש 950 אלף מיטות אישפוז. אצלנו לעומת זאת הרבה הרבה הרבה פחות. כשלהם היו פצועים מהקתרינה היה לאן לפנות אותם ולנו לא. כשהיה צריך שם להביא כוחות הביאו אותם מאזורים שלא נפגעו ולא ניזוקו כמו טקסס. לנו הכוחות נמצאים בתוך זירת האסון, המשפחות שלהם וכלי הרכב שלהם בתוך אזור האסון. הם יהיו חלק מהקרבנות". דבריו של לאור מקבלים משנה חריפות כשהוא מדגיש כי הממשלה הקצתה כספים רבים לטובת מיגון בתי ספר ותקציב זה עובר משנה לשנה מבלי שאנשי האוצר יגעו בו, אך איש ברשויות המקומיות אינו לוקח את הכסף הזה ואינו מבצע את המוטל עליו. ,יש כסף משנת 2010 לחיזוק בתי ספר, אבל הוא שוכב ללא שימוש. לא עושים בו כלום. מדובר במאות מליונים שנועדו לחיזוק בתי ספר. יש אלף ואחד תירוצים שטובים לחודש הראשון אבל לא ארבע שנים אחרי. לא צריך כעת לברר ולחקור אלא לקחת נבוט ולהוריד אותו על האחראים", הוא אומר ומציין בראש רשימת האחראים את ראשי הרשויות המקומיות ועוזריהם. "בעניין הזה אין סליחה. בהאיטי, מדינה בגודל שלנו, נהרגו 38 אלף ילדים, בפקיסטן 17 אלף ילדים, בסין 10 אלף ילדים, טרגדיה שכמעט הפילה שם את הממשלה, וכאן יש הפקרות".
