בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו אישר לאחרונה את סירוב הממונה על עבודת נשים במנהל הסדרה ואכיפה שבמשרד הכלכלה למתן היתר פיטורי עובדת בהריון רק בשל כך שמדובר במעסיק חדש כביכול. במקרה זה כל העובדות שעבדו בעסק הקודם (מכון לקוסמטיקה) עברו לעבוד בעסק החדש, מלבד העובדת בהריון, שהייתה בחודש התשיעי להריונה כשקיבלה הודעת פיטורין מוקדמת. הממונה פנתה לרוכש העסק לקבל הסבר לסיבה לאי המשך העסקת העובדת אצלו ואולם, מאחר ולא ניתן כל הסבר, לא עמד הרוכש בנטל ההוכחה כי אי המשך העסקתה אינו קשור להריונה ולמועד צאתה לחופשת לידה. אי לכך, הממונה על חוק עבודת נשים לא התירה את הפיטורים. הממונה התבססה בהחלטתה על כך שהעסק נמכר לרוכש כ'עסק חי', כאשר העסק למעשה המשיך לפעול וכל עובדיו המשיכו לעבוד דרך הרוכש החדש. כולם - מלבד העובדת, שהייתה בחודש התשיעי להריונה. הממונה קבעה, כי מכירת העסק אינה מהווה שינוי מקום העבודה מבחינתה של העובדת וזאת על בסיס הסכם המכר בין המוכרות לרוכש החדש שקבע מפורשות כי המוכר מעוניין לרכוש מהמוכרות את המכון נושא שמו לרבות תכולתו. לכן מדובר באותו מקום עבודה והסיבה לאי המשך העסקתה של העובדת הנה הריונה בלבד. ביה"ד קבע, כי החלטה זו של הממונה הינה החלטה סבירה, תוך שהוא מאשר את העובדה כי מכירת עסק חי אינה מהווה שינוי מקום העבודה מבחינתה של העובדת ולכן מדובר באותו מקום עבודה ומאשר את ההחלטה לפיה הסיבה לאי המשך העסקת העובדת הנה הריונה בלבד. בשאלת אחריות הצדדים בעת מכירת עסק קובע ביה"ד, כי "היה על השותפות (המוכרות את העסק) לדאוג להסדיר את המשך העסקתה של העובדת ובוודאי כאשר בנסיבות בהן העסק המשיך לפעול כעסק חי. במצב דברים זה, אין ליתן הכשר להתנערות השותפות מאחריות כלפי העובדת והעברת נטל האחריות באופן בלעדי על הרוכש". ביה"ד לא קיבל את הטענה לפיה החלטת הממונה אינה ישימה שכן למעשה אין להם יותר מקום להעסיקה ואומר כי: "...העובדה כי המערערת עשתה דין לעצמה והביאה לסיום פעילותה העסקית מבלי לדאוג לזכויותיה של העובדת איננה יכולה להביא הכשר לפיטורי העובדת. יובהר, כי החלטת הממונה מתייחסת למקום עבודתה של העובדת ובכך היא חלה הן על המערערת והן על הרוכש". יצוין כי על פי סעיף 9(א) לחוק עבודת נשים, משהגיעה הממונה למסקנה כי העובדת פוטרה מחמת הריונה, הרי שאין בידיה כל שיקול דעת לאשר את פיטוריה. במצב דברים זה, לעובדת קמה הגנה מוחלטת מפני פיטורין. יודגש כי סעיף זה קובע שאין לפטר עובדת בהריון שעבדה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה מעל שישה חודשים. הגב' שרית יהודאי, הממונה על חוק עבודת נשים במנהל הסדרה ואכיפה, מציינת כי "על המעסיק לדעת כי בעת מכירת עסקו יש לשמור על זכויות העובדים, לרבות עובדות בהיריון. ככל שהרוכש לא ממשיך בהעסקת עובדות שכאלו - עליו מוטל נטל ההוכחה כי אי המשך ההעסקה אינו קשור להיריון. על פי הוראות חוק עבודת נשים, חלה חובה על המעביד להמשיך להעסיק את העובדת בתקופת ההיריון, חופשת הלידה ו- 60 יום מתום חופשת הלידה, בוודאי בנסיבות בהן העסק המשיך לפעול כעסק חי".
