גאון. כך במילה אחת הייתי מגדיר את מחבר הספר הנפלא הזה, יעקב שביט, שעובר דרך כל ספרי השנים האחרונות שאותם קראנו ו.. אהבנו.

המסע הזה בתוך תולעת הספרים (איזה ביטוי למי שמחבב וקורא הרבה ספרים..) עובר דרך מסעות הברון מינכהואזן, שלושת המוסקטרים, רובינזון קרוזו (אותו הם פוגשים בהגיעו לאי הבודד ולא מספרים לו כי סופו יהיה טוב), המלך הערום, הנסיך הקטן ועוד ועוד כיד הדמיון והסיפור הפורה.

זהו סיפור מסעם של עמנואל ויעקב ב"תולעת ספרים" בכמה מהספרים המוכרים והאהובים. אין אלה פגישות סתם כי עמנואל ויעקב משתתפים בעלילות, ולפעמים גם משנים אותן, הספר מלא דמיון והומור, ובעיקר אהבת ספרים.

כך פותח הספר את המסע :

בצהריים הלכתי לשכן מבית מספר 10. קוראים לו עמנואל, ואמא אומרת שהוא תולעת ספרים. הוא אמר שהפעם יש לו הפתעה בשבילי. בתוך הבית הוא אמר לי לעצום את העיניים. לא תאמינו מה שראיתי - תולעת ספרים, שהיא גם רכבת, עם קטר וקרון אחד, ועמנואל אמר שנצא למסע בתולעת הספרים כי הוא רוצה שאפגוש כמה מכרים שלו, ובעיקר מכר אחד שגר בלָה מָאנְצָ'ה.

הספר ראה אור בשנת 1975 בספריית דן חסכן, עם עובד. כעת - כעבור ארבעים שנה - הוא חוזר ונדפס בנוסח חדש.

שלושה מספרי הילדים שכתב יעקב שביט ראו אור בעם עובד: אוניה במזוודה (ספרית שפן סופר, 1974), מדין (דן חסכן, 1980) ועוג הגדול ועוג הקטן (1982).

תענוג גדול לספר קטן מימדים עם הרבה תובנות וזיכרונות מימים עברו.