תשומת לב העולם מופנית אל האולימפיאדה שבריו, אבל כולם יודעים שלא רק מתיחות השרירים והאיברים לדרגות שיא עושות את התחרות, והאלמנט הנפשי פסיכולוגי משמעותי לא פחות. ביומן ערוץ 7 שוחחנו על ההיבט הזה של עולם הספורט עם אוהד נחום, פסיכולוג קליני מומחה בפסיכולוגיית ספורט מאוניברסיטת אריאל. "ההכנה הזו מאוד חשובה", אומר נחום ומספר כי ההכנה המנטאלית של הספורטאי מתחילה כבר בשלב האימון, בקשר עם המאמן ובמוטיבציה לאימון בספורט. עוד הרבה קודם לתחרות קיימת ההכנה וההכשרה הפסיכולוגית להתמודדות עם רגעים קשים ועם כישלונות. "יש כמה רבדים בהתמודדות הפסיכולוגית והחשוב ביותר הוא הקשר עם המאמן שצריך להיות מודע להיבטים הפסיכולוגיים של הספורטאי", אומר נחום הרואה בקשר טוב והדוק עם המאמן קשר בו יכול המאמן לזהות קשיים וחולשות של הספורטאי ולפעול למתן מענה ראוי ואיתן עבורו. זיהוי קשיים על ידי המאמן לא יהיה אם לא יהיה קשר טוב וחזק בין ספורטאי למאמנו. "מאמן ילך עם ספורטאי רחוק כשהוא יבין אותו ויוכל לקדם אותו". לקראת תחרות גדולה, אומר נחום, אין מהלך פסיכולוגי חדש ומיוחד אלא על המאמן והצוות המלווה את הספורטאי להמשיך באותה דרך בה נקטו עד כה. "ממשיכים עם מה שנעשה כל הדרך. גם האימון המנטאלי והדגש הפסיכולוגי צריך להיות די דומה. לא ממציאים שום דבר חדש לפני תחרות גדולה. ראוי שיהיה לכל ספורטאי ארגז כלים פסיכולוגי להתמודדות עם לחצים וחרדה וגם עם דיכאון וחרדה אחרי התחרות". ומה השפעתו של העידוד המגיע מהיציעים? האם הוא דוחף את הספורטאי קדימה או אולי מלחיץ אותו? נחום מספר כי בעבר סברו שיתרון הביתיות מסייע לספורטאים אך מחקרים גילו כי לא פעם קהל ביתי מלחיץ ויכול דווקא לפגוע בהישגים. המסקנה העולה מהדברים היא שכל מקרה לגופו והדברים תלויים הן בקהל והן בספורטאי. לזאת הוא מוסיף ומעיר כי לקהל ביתי יש השפעה לא פעם על שופטי התחרות וניתן לראות כיצד באולימפיאדה הנוכחית השופטים מתמהמהים יותר מהרגיל במתן נקודות לספורטאים ברזילאים, הם "נזהרים יותר בשיפוט", כהגדרתו. לדבריו אתלט שמגיע לברזיל ויודע כי יתחרה מול מתחרה ברזילאי יצטרך לעבור הכנה מיוחדת גם לעמידתו מול הקהל הביתי של יריבו, וגם כאן הדבר תלוי באופיו של כל ספורטאי. יש מי שקהל עוין ילחיץ אותו ויש מי שידרבן אותו. ומה לגבי היום שאחרי התחרות? ההתמודדות עם הביקורת העיתונאית והציבורית סביב כישלונות? על כך אומר נחום כי אכן מאוד קשה לספורטאים להתמודד עם ביקורת זו והם חשים פגועים מאוד לאחר שרק בגלל הגרלת מתחרים כזו או אחרת נאלצו להתמודד עם יריב חזק להפסיד ולספוג קיתונות על אף שבמשך ארבע או שמונה שנים הם מתאמצים מתאמנים ועושים ככל שיוכלו כדי לנצח. נחום מציין כי על מנת לסייע לספורטאי להתמודד עם כישלונות עובדים איתו פסיכולוגים ויועצים על הבנת הטוב שניתן להפיק גם מהדרך ולא רק מהתוצאה. סוגיה נוספת שעימה מתמודדים מלווי הספורטאים היא ההכנה ליום שאחרי הקריירה הספורטיבית, הכנת תוכניות התואמות את יכולותיהם כאשר אינם מסוגלים עוד למתוח את גופם אל קצה גבול היכולת. ומה איתנו הצופים? איך קורה שאומה שרבים ממנה מזלזלים בדגל ובהמנון מצטעפות עיניהם בדמעות אושר למראה הדגל מעל הפודיום, ובעיקר כאשר מושמעת שירת התקווה בזכיות בינלאומיות? "כישראלים אנחנו מאוד ביקורתיים, אבל אנחנו יודעים מאוד לפרגן ויש לנו אהבה גדולה למדינה וכל האמוציות יוצאות בעיקר כשאנחנו נגד כולם".
