השר לענייני מורשת וירושלים, זאב אלקין, מתייחס ביומן ערוץ 7 למאמצי טראמפ להנעת גלגלי המו"מ המדיני ולטענות לפיהן איחודה של ירושלים הפך אותה למשוסעת ומוכה כלכלית וחברתית.
בראשית הדברים מזכיר השר אלקין את מה שהוא מגדיר ככלל ברזל במזרח התיכון, ולפיו כדי לדעת עד כמה קרוב או רחוק תהליך השלום יש להקשיב לדברים שאותם אומר אבו מאזן בערבית ולא באנגלית, ומשום כך ראוי ונכון להביט במתרחש ברחוב הפלשתיני כדי לדעת מה הלכי הרוחות שאותם מקדם אבו מאזן.
הדוגמא המובילה, לטעמו של השר אלקין, היא בחירתו של ראש עיריית חברון, מחבל שהיה ממבצעי הרצח של ששת בחורי הישבה בבית הדסה. אלקין מדגיש כי האיש לא נבחר כמועמד חמאס אלא כמועמד הפתח' ובברכתו של אבו מאזן כאשר מעורבותו בפיגוע הוצגה כסיבה שבגינה ראוי ונכון להצביע עבורו.
אלקין מעיר כי בסוגיית מימון הטרור הצליחה ההסברה הישראלית מול הבית הלבן ומול העולם ואכן גם בביקורו בבית לחם מצא הנשיא האמריקאי לנכון לציין כי לא ניתן לקדם שלום ובה בעת לממן טרור. עוד מציין השר כי "בהחלט כדאי לשים לב שכשטראמפ מגיע לבית לחם הוא מציב דרישות לפלשתינים. לא שמענו זאת בעידן אובמה. בצד הישראלי לא שמענו דרישות פומביות. זה לא אומר שאין דרישות שנשמעו בחדרים הסגורים, אבל בפומבי זה לא נשמע".
אלקין מציין בדבריו כי בניגוד לקודמו, ברק אובמה, משנה טראמפ גם את הגישה באשר לזירה האיראנית, ובעוד אובמה שם את הביצים בסל האיראני בוחר טראמפ לבקר בביקורו הראשון את שתי המדינות שהיו חלוקות עליו בתחום זה, סעודיה וישראל. זאת מעבר לדברים הברורים שנשא נגד הטרור האיסלאמיסטי.
עם זאת מוצא אלקין לנכון להעיר כי טראמפ חוזר על שני מטבעות התנהלות של קודמו, ובכך הוא טועה. המטבע הראשון הוא ההנחה שפתרון הסכסוך הישראלי פלשתיני יביא לפתרון הסכסוכים במזרח התיכון. לטעמו של אלקין די להסתכל במה שקורה בסוריה כדי להבין שקביעה זו מנותקת מהמציאות. הסערה בסוריה ובמקומות נוספים במזרח התיכון נובעת ממאבקי השיעים והסונים ללא כל קשר לישראל. "הנקודה השנייה היא נכונות לשתף פעולה עם מצג השווא של אבו מאזן. גם כאן הוא עושה טעות", אומר אלקין, וכשהוא נשאל אם אין מקום לקשב שנותן טראמפ לדבריו של אבו מאזן ברצונו להציג את עצמו כמתווך הוגן וכמי שמודע לחשיבות שנותן אבו מאזן לכבוד שרוחשים לו, הוא מזכיר כי "אנחנו צריכים להרגיל את העולם שגם אנחנו מדינה מזרח תיכונית שהכבוד שלה חשוב גם לה".
"צריך להבין שבמזרח התיכון המציאות מנצחת והיא אכזרית ולא סולחת על טעויות. המחיר של טעויות הוא בקרבנות אדם והסטטיסטיקה נוראית. מאז שעלינו על נתיב אוסלו נהרגו 1500 ישראלים ועד אז 1000 בתקופה ארוכה הרבה יותר. זה המחיר של הטעויות".
לטעמו של השר אלקין על ישראל לומר את האמת וירושלים היא אחת הדוגמאות לכך. הוא שולל את טיעון לפיו הכרזה על העברת השגרירות תרחיק את הפלשתינים משולחן המו"מ. להערכתו תוצאה של הכרזה כזו תהיה הפוכה שכן בכך יבינו הפלשתינים ויבין העולם שירושלים היא קונצנזוס בישראל שאינה רוצה לחזור לצלפים וחומות ברחובותיה של ירושלים, למציאות בה המקומות הקדושים נתונים מהעבר האחר של החומה.
בהמשך הדברים נשאל השר אלקין את מה שכבר זכה לכינוי 'שאלת שלום ירושלמי' – שאלתו של העיתונאי הבכיר הטוען כי איחוד העיר גרם לה להיות מפולגת משוסעת ומוכה כלכלית וחברתית, ואם רק יתגייסו תושביה הערבים של העיר להצבעה המונית בבחירות לראשות העיר הרי שיוכלו להעמיד ראש עיר ערבי לבירת ישראל.
"להפחדות הדמוגרפיות האלה יש פתרון – חיזוק הרוב היהודי, ויש דרכים לעשות זאת. הדרך המובילה היא בנייה. הריבוי הטבעי היהודי בעיר גדול מזה של הערבים, אבל צריך שהיהודים לא יעזבו ולשם כך צריך לבנות", קובע אלקין ומוסיף כי חלוקת העיר תנתק ערבים ממקומות עבודתם ותניב לקריסה כלכלית וחברתית של העיר על שני צדדיה. זאת לבד מעצם הנתון המלמד כי בכל סקר בו נשאלו הבהירו ערביי ירושלים כי אם תחולק העיר ירצו לחיות בצידה הישראלי ולא הפלשתיני.
"צריך להשקיע במזרח ירושלים. ריבונות שווה משילות, משטרה, חוק, סדר, תכניות לימוד ישראליות ופיתוח תשתיות. לא יכול להיות שבמזרח העיר הזבל על הפנים ומשתמשים בבורות ספיגה", הוא אומר ושב על קריאתו להשקיע במזרחה של ירושלים.
על הטענות לפיהן בפועל מתקיימת הקפאת בנייה בחלקיה המזרחיים והצפוניים של העיר, קובע אלקין כי "אין כרגע כל התחייבויות, עיכובים או בלמים מדיניים, להוציא חריג אחד, גבעת המטוס, ואנחנו פועלים מול ראש הממשלה לאשר זאת. זה סדין אדום בעיני האמריקאים והאירופים, אבל מלבד גבעת המטוס אומר ראש הממשלה שיבנו בכל מקום אבל אין תכניות בנייה ואת זה צריך להסדיר".