עם ישראל אוהב לנהל פנקסים ולעקוב אחר מדדים. יש שיאמרו שזו מסורת שהביאו עימם בזמנו יהודי אשכנז- "הפולנים". שנים שכולנו עוקבים בדאגה אחר מפלס הכינרת, כמות הממטרים היורדים בכל חבל ארץ, היקף העולים ארצה והיורדים ממנה בכל שנה, כמות הפיגועים שאירעו בכל חודש ושנה, מי הצביעו נגדנו לאחרונה ועוד כהנה וכהנה נתונים שונים ומגוונים. בשבועות ובחודשים האחרונים עוקבים כולנו בדאגה, מידי יום ביומו מבוקר ועד ליל, אחר היקפם של השטחים שהוצתו בעוטף עזה מאז החל "טרור העפיפונים". "השטחים השרופים" בבוקר יום רביעי דווח בגלי צה"ל כי עד כה הוצתו במסגרת אותו "טרור עפיפונים" למעלה מ-550 דליקות שכילו שטח בהיקף של כ-31 אלפי דונמים בנגב המערבי. מידי יום מתעדכן הנתון הזה ומאמיר בהדרגה, נוכח היעדר החלטת ממשלה לטפל באופן תקיף, נחוש ועקבי בארגוני המחבלים ה"תמימים", שהחלו מפריחים בלונים, עפיפונים ושאר מעופפים לצרכי טרור, אך חזרו זה לא מכבר לירי רקטות, מרגמות וקליעים באופן גלוי וברור. ההצתות אמנם מכלות שטחים חקלאיים נרחבים ושמורות טבע ייחודיות, אך למרות זאת אין הן מהוות איום קיומי מהותי על בטחון ישראל וריבונותה על שטחי הנגב. זאת להבדיל מלמעלה מ- 550 אלף הדונמים, בנגב הצפוני בעיקר, בהם איבדה מדינת ישראל ריבונות מזמן, נוכח השתלטות ובנייה בדואית בלתי חוקית, שגדלה מידי שנה בכאלפיים מבנים חדשים ויוצרת רצף טריטוריאלי בנוי, המכסה אזורים נרחבים שהיו בעבר הלא רחוק שטחים פתוחים, בהם טיילנו, ניווטנו ותרגלנו לילות כימים במסגרת תנועות הנוער, הצבא או סתם כבודדים. רק בכדי לסבר את העין אציין נתון שפורסם כבר בתקשורת לפני כשנה, המצוטט מגורמים רשמיים, לפיו באגן (ואדי) המכונה "עניים" השתלטו הבדואים על 70 אלף דונם בצורה לא חוקית. תופעה שאינה ייחודית רק לאגן זה, אלא לאזורים נרחבים אחרים בנגב, כפי שמופיעים המה במפות ובתצלומי האוויר המופצים על ידי תנועת רגבים. די למתעניינים בדבר לנהוג במשולש הכבישים באר שבע –ערד- צומת שוקת, בכדי להבין את היקפי השטחים בהם איבדה המדינה אחיזה ושליטה. בעוד שעל השריפות בשטחים הפתוחים ידע הטבע להתגבר ולהתחדש בעצמו, גם ללא סיוע יד אדם בהכרח, אין כך הדבר באותם שטחים פתוחים שהופכים בשיטתיות לבנויים ומאוכלסים על ידי בדואים בעיקר, באופן בלתי חוקי או מוסדר על ידי הרשויות האחראיות לדבר. האפשרות להשיב את המצב לקדמותו, או לכל הפחות להסדירו באופן סביר, הופכת מידי יום שעובר לאתגר מורכב, מאתגר ומסוכן יותר, שלו השלכות אסטרטגיות מרחיקות לכת ולאו דווקא טקטיות וזמניות כפי שרבים יטעו לחשוב. במקומות בהם מתבצעת בנייה בלתי חוקית כבר לא יפרחו החלמוניות המרשימות, זאת להבדיל מהשטחים השרופים בהם עוד יפרחו, בעזרת השם, הכלניות המוכרות מנאומו הידוע של הרמטכ"ל לשעבר. החלטה ומימושה מדינת ישראל נדרשת להחליט כי הנגב אינו החצר האחורית של מדינת ישראל, אינה שטח הפקר או אזור חיץ המהווה "רצועת הביטחון של גוש דן". לא יתכן שבעקבות אזעקת תרגול אחת באזור הקריה לפני כשבוע, רעשה התקשורת ותושבי תל אביב עמה, משום שנכנסו למצב של לחץ, אימה וחרדה היות ולא קיבלו הודעת הרגעה מקדימה. זאת בשעה שתושבי הדרום חיים כבר שבועות, חודשים ושנים, מאזעקה לאזעקה! לא יתכן שנמשיך לשמוע ולהשלים כמדינה ריבונית עם צמד המילים שגרת הצתות/ רקטות/ אזעקות או איזושהי שגרה מוזרה שכזאת. לא יתכן שמדינת ישראל הריבונית, הפועלת לכאורה לאור חזון הפרחת הנגב של ראש הממשלה המנוח דוד בן גוריון, תפקיר את תושבי הנגב לטרור העזתי לסוגיו ללא מענה חד ונחרץ, תפקיר את חקלאי הנגב לטרור החקלאי שעליו ממעטים לדבר, ולהשתלטות הבדואים המתמשכת בשיטתיות ובעקביות על האדמות של כולנו. היות ואני מניח כי ישנה לפחות החלטת ממשלה אחת שקבעה מדיניות ברורה כנגד כל מי שמעז לפגוע בריבונות המדינה, וכלפי כל מי שמעז לפגוע בביטחונה ובשלמותה, אזי כל שנותר לדרוש כעת מיתר הרשויות המוסמכות והאחראיות הוא ליישם, לממש ולאכוף את אותן החלטות ללא השהיות נוספות, כל אחת בתחומה וכמיטב יכולתה. לסיכום אין להשלים עם טרור, שוד וגזל במדינת ישראל. זו לא יכולה להיות שיגרה- זו שיגרע! אין עוד צורך לאיים ולספר מעשיות – אלא יש צורך ליישם ולממש החלטות! ריבונות כמו אחריות, על מה ששייך למדינת ישראל ללא עוררין- לוקחים ולא מקבלים!
