השבוע התפרסמו כמעט במקביל מספר ידיעות מטרידות, תרתי משמע. בתחילת השבוע נחשף בכלי התקשורת השונים שקצין בדרגת סא"ל הושעה למשך שבועיים ימים לאחר שנמצא חשד כי קיים "קשר בלתי הולם" עם קצינה בדרגת רס"ן ששירתה תחתיו. ביום רביעי פרסם הכתב הצבאי של גלי צה"ל, צחי דבוש, ידיעה מטרידה בזו הלשון: " הדתה בצה״ל? חייל מבסיס חצרים נשלח יום לפני יציאה לחופשת שחרורו ללא פחות מ-21 ימי ריתוק, זאת לאחר שנשק לחברתו על שפתיה בזמנם הפנוי בבסיס. אירוע כזה לא צריך להסתיים ביותר מנזיפה". בשיחה שהתקיימה בתכנית האקטואליה של יעל דן בגלי צה"ל ביום רביעי בצהריים, בה נחשף האירוע ונמסרו פרטים אודותיו, לא התאפקה העיתונאית מלהביע את דעתה ותדהמתה על הענישה המחמירה, תוך שהיא ממעיטה בדבריה מחומרת האירוע, שהרי לא היה מדובר לטענתה "בנשיקה צרפתית". ה"פורום החילוני טוען להדתה בעקבות המקרה הזה", צייץ הכתב הצבאי בהמשך לידיעה המסעירה, אמירה שנועדה לתמוך בעמדתו המרומזת לכאורה, כי אכן מדובר בהדתה? ביום חמישי פרסם אותו כתב של גלי צה"ל כי "בשנת 2017 נרשמו לא פחות מ-40 דיווחים על מקרי אונס בצה״ל. עוד דווחו 13 מקרים של ניצול יחסי מרות. 165 מקרים של מעשים מגונים. 263 מקרי הטרדה פיזית. 349 מקרים של הטרדה מילולית. וגם 63 מקרים של הצצה או צילום. 49% מהתלונות נגד חיילי סדיר ו-29% קצינים או נגדים". עוד התגאה הכתב לפרסם "פרסום ראשון בגלי צה״ל שתוך 5 שנים ארעה עלייה דרמטית של 43% במספר הדיווחים על הטרדות מיניות בצה"ל. הזינוק המשמעותי ביותר נרשם השנה, בשיאו של קמפיין מי-טו, שנותן את אותותיו גם בצבא". לעת ערב צייץ הכתב ש"למרות הניסיון לייצר מצג שווא לפיו יש קשר לעלייה בדיווחים על הטרדות מיניות לבין שילוב נשים בתפקידי לוחמה, לא נרשמו נתונים גבוהים יותר של הטרדות בגדודים המעורבים. קצין בכיר בצה״ל אמר לגלי צה״ל: ״אין יותר הטרדות בגדודים המעורבים ביחס לשאר הצבא - זה שקר״. כל שנותר הוא כעת לשאול: האמנם מדובר בטענה שקרית או שמא מדובר במוסר וסטנדרטים כפולים לכאורה, המקלים עם ההגדרה והסטטיסטיקה של ההטרדה בגדודים המעורבים? פקודות עבור! כמפקד וקצין בצה"ל, צרמו לאזני אותן האשמות מרומזות או חשדות לכאורה, הקושרות את הענישה המחמירה כלפי "החייל המנשק" בחצרים למושג ההזוי והמתחמק - "הדתה". אפשר בהחלט להתווכח על חומרת הענישה שהוטלה על החייל וגם על שותפתו לעבירה החמורה (תבחרו אם לשים מירכאות או לא) שחמקה מזרקורי התקשורת, אך אין אני מוצא בכך את עיקר הדברים כלל ועיקר. שואל אני את כל המעורבים והמתערבים מקרב הפורום החילוני, מהפורום החולני, מהתקשורת האובססיבית והרומנטיקנים חסרי התקנה באשר הם, כמה שאלות פשוטות: 1. היכן מקומן של פקודות הצבא? האם אין דין אחד ומקום ליישמן בכלל בסיסי צה"ל באופן גורף ללא קשר לסוג החיל והעוצבה, ללא קשר לפז"ם המתקתק, ולאופי השירות השוחק? 2. היכן תגובת יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר ומדוע קולה לא נשמע ברבים? האם אין היא רואה בכך שום דבר ועניין הנוגע בין היתר גם לתחום אחריותה? 3. היכן היושרה וההגינות של הכתבים הצבאיים ואנשי התקשורת בגלי צה"ל בפרט? האין הם מבינים שהתנהגות שאינה הולמת המבוצעת בניגוד לפקודות הצבא לא קשורה להדתה או החלנה אלא למשמעת צבאית גרידא? האם כל דבר שנראה למן דהוא קצת קשה יחשב כעת כהדתה? משמעת "רשאי אנכי לדרוש משמעת, משום שפקודותיי מתקבלות על הדעת" אמר הנסיך הקטן בספרו של אנטואן דה סנט-אכזופרי. צבא מבוסס על משמעת! זו מעוגנת בפקודות, הוראות ונהלים שאינם ניתנים לפרשנות קלוקלת של עיתונאים או פורומים אזרחיים העלולים לעודד באמירותיהן חסרות האחריות לכאורה, אנרכיה במערכת המושתתת על היררכיה. פקודות הצבא מתפקידן להסדיר ולאפשר את ביצוען של כלל המשימות המוטלות על החיילים, המפקדים והקצינים באופן מקצועי וברוח ערכי צה"ל, ללא יוצא מן הכלל! הפקודות צריכות להבטיח את קיומן והתנהלותן התקין של כלל יחידות הצבא ואת מערכות היחסים בין כלל המשרתים בו, תוך מתן כבוד הדדי זה לזה, וסביבה המאפשרת חיים בצוותא בבסיסים ובמחנות הקבועים והארעיים. למרות שלכאורה אין חדש בדברים הנזכרים, ישנה עדיין דעה הרווחת ככל הנראה בקרב גורמים מסוימים, חלקם חסרי אחריות ומסיתים, שאין שום קשר בין פקודות "השילוב הראוי" (שאינן בגדר המלצות) לבין "השילוב הרעוע" שמוצג במשתמע מהנתונים שהם עצמם מפרסמים. שהרי לא די בכך ואף ניתן להיווכח ולצפות בתופעה מעת לעת, בעוברך בסמיכות לקבוצת החיילים והחיילות בעמדת המחסום המתיש שלצד הכביש, בסמיכות לשער הבסיס ואף בתחומו, כדוגמת אותם בסיסים בהם יש בריכות שחייה ושירות מעורב, אך אין בהכרח הפרדה בשעות המותרות לשחייה לגברים בנפרד מנשים. מה עוד נוסיף ונספר בדבר השירותים המשותפים, האם לפחות שם את הפקודות אוכפים או שמא חס וחלילה גם שם "קצת" מחפפים? לסיכום אנשי תקשורת צבאית ואחרים, חברי פורומים חילוניים ואחרים, תעשו טובה ותהיו לכל הפחות קצת יותר עקביים, רציניים ובעיקר מקצועיים. נא התייחסו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם זה או אחר. נא התנהגו בתבונה וחכו לפחות יממה בין פרסום על עלייה בהיקף ההטרדות המיניות בצבא לבין הענישה על נשיקה שאינה במקומה.... כי אולי דווקא קצת יותר "הדתה" כלשונכם תסייע במניעת וצמצום אותה תופעה מטרידה? ועד שיגיעו המומחים והמצביאים למסקנה בדבר משמעות השירות המשותף, אכפו את הפקודות המסדירות אותו בנחישות וללא מורא, הקפידו על משמעת ו"נגיעה", לפחות בתחומי הצבא, פן יבולע לכולנו רע. הערה והארה- הכותב הינו יהודי, ישראלי וציוני שלא עבר תהליך "הדתה" או "החלנה", לא באזרחות ולא בצבא.
